אור ברסלב
שות שבט סופר חלק א חלק יורה דעה › תשובה צז

שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר

חלק יורה דעה · תשובה צז

תשובה צו

שלום לתלמידי חביבי הרבני המופלג מורג חרוץ וותיק מלא עתיק בע"פ כש"ת מו"ה דוד וועסעלי נ"י יושב עה"ת בק"ק סערעד יע"א.

אדש"ה קבלתי מכתבך ע"נ ובו שאלתך אודות פדיון בנך הנולד לך למז"ט אשר ביום ש"ק הבע"ל יהיה יום ל"א זמן פדיון לכל וגם כבר עבר באותו יום ג"כ כ"ט י"ב תרצ"ג כמבואר בש"ע סי' ש"ה שפודין ביום א' מטעמים שיהיב בת"ה אבל יען כי למחרתו ביום א' תענית י"ז בתמוז וכה"ג כתב במג"א סי' תקס"ח דפודין ביום התענית ועושין סעודה בלילה וכמו שכתב הש"ך ג"כ כשחל יום תענית ביום ל"א אבל הדגול מרבבה כתב וחולק על המג"א דכה"ג יש לפדות בלילה שלפני התענית ועושין ג"כ הסעודה וכן יש לעשות כשחל ל"א בשבת שפודין במוצאי שבת ונסתפקת מה לעשות ומסתבר לך יותר כדברי הנוב"י,

והנה קשה מאוד ומה אני להכריע ובדברים כאלו אומרין פוק חזי האיך עושין ונוהגין וקשה לברר הדברים ולהכריע מש"ס ופוסקים ועיין ג"כ בכ"ס יו"ד סי' קנ"א שהביא כמה ספיקות בענין זה מכבוד קדושות זקני בעל ח"ס ז"ל והנה הסכימו בזה שלא לסמוך על הב"ח לעשות הפדיון ביום ל' אף שעבר כ"ט י"ב תרצ"ג כמבואר במג"א סי' של"ט והביא ראיה מהא דהקשה ש"ס בכורות מ"ט דרבנן במת ביום למד כיום שלפניו הא עדיין לא כלה לו חודש ע"כ דכבר עבר כ"ט י"ב תשצ"ג דהוי חודש ואפי"ה דרשינן מלמעלה דצריך למד יום דוקא וכדמשמע מדקאמר דמת ביום למד כיום שלפניו ולא חילק בין כ"ט י"ב תשצ"ג או לא והנה מראיות מג"א משמע ג"כ דפודין לאחר למ"ד מיד אף דלא עבר עדיין כ"ט י"ב תשצ"ג דהא קאמרו חכמים ג"כ סתם במתניתין זו לאחר למד יום אע"פ שלא נתן יתן משמע ג"כ סתם אף דלא עבר עדיין כ"ט י"ב תשצ"ג מ"מ מיד לאחר ל' צריך ליתן דלא כנוב"י תנינא סי' קפ"ז דפשיטא ליה דגם ביום ל"א אין פודין רק לאחר כ"ט י"ב וכו' רק כיעב"ץ בסידור מגדול שלו וכן משמע בשערי תשובה סימן תקס"ה דפודין ביום ל"א ואין משגיחין תו על כ"ט י"ב רק העיקר שיעברו למ"ד יום.

וראיתי במכתבך שהבאת בשם תשובת מהר"ם שיק ז"ל שכתב בשם ח"ס ג"כ דאין צריך כ"ט י"ב רק מיד בתחילת ליל ל"א פודין אף שלא עבר כ"ט י"ב נגד הנוב"י וראיתי באו"ח סימן פ"א ואדרבה מוכח שם להיפך והחמיר עוד יותר מנוב"י דאף אם עבר כ"ט י"ב ביום ל"א אין פודין עד ל"ב שכתב דפלוגתא דרבנן ור"ע אי ילפינן למעלה מעירובין או לא בנוי על ש"ס מגילה ה' ע"ב דאי אתה מונה שעות לחדשים וא"כ לר"ע דלא דרש למעלה אין מחשבין שעות י"ל כאשר עבר כ"ט יום פודין משא"כ לרבנן דילפינן למעלה מעירוכין וצריך למעלה מחודש דהיינו כ"ט י"ב תשצ"ג שהוא חידוש של הלבנה כמ"ש בספר היראים וכיון שאין מונין שעות א"כ אין פודין עד שעבר כל היום וממילא אם כ"ט י"ב תשצ"ג הוא ביום ל"א אין פודין עד ל"ב ועיין בכ"ס שם שהביא ספק זו בשם הח"ס ומדבריו כאן משמע דפשיטא ליה שכן הוא משא"כ מדברי הנוב"י ומדברי פ"ת בשם תיבת גומא משמע דפודין בתוך יום ל"א לאחר שעבר כ"ט י"ב וכאשר המנהג גם כן.

והבאתי ראיה מתשובת הב"ח קכ"ב דלא כדגול מרבבה שכתב דכה"ג פודין בליל ל"ב ועושין הפדיון והסעודה יחד דהא כתב אם חל יום ל"א ביום א' של רה"ש אז פודין בערהיש אפילו לדעת מהרי"א דהתם אם מקדימין לא יהיה כתיקון משום הברכה והסעודה אבל בנידון זה גם כשמאחרין לא יהיה כתיקון שהרי תיכף יהיה צום גדליה וא"א לעשות סעודה ולאחריו אחר צום גדליה עובר עליו ע"כ חוב להקדים לערה"ש ולהתנות שלא יהיה הפדיון עד אחר ל"א מידי דהוי אנר חנוכה דמקדימין לברך כיון דלא אפשר בע"א ה"נ לא אפשר מחמת הסעודה שהיא ראוי לפרסום המצוה יע"ש ולמדתי מתוך דבריו שהמרי"א לא כתב לאחר רק אם אח"כ יעשה הפדיון עם הסעודה כתקנה אבל אם גם אח"כ לא יהיה הסעודה עם הפדיון ובלא"ה לא יהיה כתיקון אז יותר טוב להקדים אף שלא הוי ג"כ כתיקון מ"מ יותר טוב להקדים ומוכח דלא כנוב"י דהא יכול לעשות פדיון עם הסעודה בלילה קודם התענית וע"כ דאין עושין הפדיון בלילה כמו שכתב בשערי תשובה תקס"א דליכא פרסומא ולאחר עד ליל צום גדליה נמי א"א דעובר דהא יחול ביום התענית וכיון דאז לא יכול לעשות הסעודה והוי שלא כתיקון ע"כ יקדים בער"ה משמע בפירוש דלא כוותיה.

וראיתי אח"כ בנוב"י שכתב דמדברי ב"ח משמע גם כן דלא כמנהג שכתב הש"ך והיינו מדכתב דיש לפדות ולהתנות בער"ה ולפענ"ד נראה די"ל דגם הב"ח מודה למנהג של הש"ך דדוקא בצום גדליה שגם עובר יום ל"א שהוא זמן פדיון לכל כתב הב"ח שיש לפדות ע"ת משא"כ אם חל יום ל"א בתענית אע"ג דג"כ א"א לעשות הפדיון כתיקון לפי מנהג שהביא הש"ך מ"מ כיון דאינו מאחר בפדיון וזמן פדיון לכן הוא טוב יותר כה"ג לפדות ביום ל"א ולעשות הסעודה בלילה מלפדות ע"ת משא"כ אם חל הפדיון ביום א' דר"ה שצריך לאחר עד צום גדליה אע"ג דאינו עובר משום דאינו יכול לפדות ביום, מ"מ אין מאחרין כ"כ כיון דבלא"ה לא יכול לעשות הפדיון כתיקון וא"כ בנדון דידן לפי דברי הב"ח יכול להתנות אבל כבר כתב הנוב"י דאין לסמוך ע"ז כלל וכדמשמע מדברי מג"א דאין להתנות רק לעשות הפדיון ביום התענית והסעודה בלילה וראיתי בברכי יוסף סימן ש"ה שכתב ג"כ דאם חל הפדיון ביום א' דר"ה יש לעשות הפדיון ביום והסעודה בלילה של צום גדליה וטוב ונכון לעשות כן כיון דמג"א וברכי יוסף וכן בשערי תשובה כתב כן מ"מ מי שעושה כנוב"י לא הפסיד.

ואודות ברכת שהחיינו מבואר תקנ"א שמברך על פדיון ואף אם הפדיון שלא בזמנו נמי מברך ולא לאחר בשביל הברכה אע"ג דתוס' מ"ק מסופק לענין סעודה שלא בזמנו היינו אם לעשות סעודה ג"כ כיון דאינו בזמנו אבל אין לאחר הפדיון בשביל הסעודה ועושין הפדיון ביום תענית וסעודה בלילה וממילא כיון דצריך לעשות הפדיון בין המצרים ממילא צריך לברך ג"כ שהחיינו על המצוה וביום ע"כ אם יסכים הרב אב"ד נ"י וחותנך הדיין נ"י תעשה הפדיון ביום הצום י"ז ולברך שהחיינו והסעודה בלילה והנני רבך חפץ בהצלחתך כותב בחפזון נמרץ ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה