שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר
חלק יורה דעה · תשובה פד ב
(א.ה. בטעות בדפוס מוספרו שני סימנים על שם אותו סימן לכן קראתיו ב)
שוכ"ט לכבוד ידידי הרבני המופלג מלא פלץ חרוץ ברק השנון יפ"ת כש"ת מו"ה דוד פראנק- פורטער נ"י יושב על התורה בק"ק סאבאטיש יע"א.
את מכתבו עם צרור כסף הקדשים אשר קיבץ סך מ"א זהובים כסף קבלתי ע"נ ובקרוב אי"ה יקוים מצות שילוח לתמן ואשר נשאל מאיש אחד שרוצה להיות חבר לעוסקים בחסד של אמת ותקנה בין אנשי החברה שלא להכניס איש אם לא ישלם תחילה סך מה לפי ראות עיני הגבאים ונפשו בשאלתו יען כי נהג מעודו לנהוג ולהפריש מעשר כספים מכל הרווחים אם מותר נשלם הסך אשר יושת עליו מן מעות מעשר ומעלת תלמידי נ"י דוחק עלי השעה להשיב כי הבטיח את השואל להשיב עוד בשבוע זו, ויען כי בשבוע זו התחלתי ללמוד עם התלמידים הלו"ת סוגי' עמוקה ורחבה והייתי טרוד מאד כאשר ידוע לו ג"כ מעת שיצק מים על ידינו ע"כ למען כבודו הצצתי רק בין הפרקים וקשה לדבר בענין זה מה שאין לו מקור בש"ס וראשונים אשר מימיהם אנו שותים ואחוה רק את דעתי לפי מה שנראה מספרן של האחרונים אשר הרבו לדבר בענין מעשר כספים בזה"ז אם הוא מן התורה או מדרבנן או אפילו מדרבנן אינו חיוב רק מנהג וראיתי מכתבו שכתב בפשיטות שהוא דאורייתא מתוס' תענית דף ט' ד"ה עשר שמביא מן ספרי את כל מעשר תבואתך לרבות פרקמטי' וכדומה ומה שכתבו הפוסקים דהוי רק מדרבנן היינו מה שנותנים מעשר כספים לעניים זה רק מדרבנן.
לא עמד על עיקרן של דברים דאף אם מעשר כספים מה"ת כדמשמע פשטות לשון ספרי לא הוי רק מעשר עני ולא שאר מעשרות רק דומיא דמעשר עני שמתבואת קרקע ומעשר עני פשיטא שאינו יוצא בהפרשה לחוד רק צריך שיתן לעני ואדרבה זה אחד מראיות של חו"י שאינו מה"ת דא"כ לא היה צריך להפריש רק לשלוש שנים כמו מעשר עני אלא דהוי מדרבנן ועיין בב"ח של"א ובט"ז שם וכן מלאו כל ספרי אחרונים מזה וכמעט כולם הסכימו דלא הוי מה"ת ודרשת ספרי רק אסמכתא ואם הוא דרבנן אם עשאו ותיקנו כעין דאורייתא וכל הדינים שנוהגים במעשר עני שייכים גם במעשר כספים או יש להקל בזה פלפלו האחרונים לענין כמה דברים ואף שאין נפקותא בנדון שלנו מ"מ כתבתי זאת יען שראיתי מתוך מכתבו ששגה בזה והנה הרמ"א בסימן רמ"ט הביא בשם מהרי"ל שאין לעשות שום מצות ממעות מעשר רק יתננה לעניים ועיין בבאר הגולה שם שכתב ומחלק רק אם הוא מחויב במצוה זו מכבר אבל אם לא היה מחויב מקודם יכול לשלם ממעות מעשר וזה כמו חילוק של הט"ז לענין קניות מצות וכן בש"ך שם הביא בשם תשו' מהר"ם שיכול לעשות כל המצות ולקנות ספרים ללמוד ולהשאילן לאחרים.
ובהשקפה ראשונה תמהתי שזה סותר לדברי מהרי"ל שכתב בפירוש ומדייק רק יתננה לעניים כיון דהוי מעות מעשר עני צריך ליתן דוקא לעניים ולא בשביל מצוה אחרת מה שאין העניים נהנים בו וכמו שכתב הרמב"ם לענין מעשר עני הובא בטור סי' של"א שאין משלמין את הגמולין וכו' ודברי באר הגולה ומהר"ם שהביא הש"ך לכאורה סותרין זה ומש"כ הט"ז לקנות מצות מותר פשיטא לי דהיינו אם המעות נופלים לצדקה שמחלקים עניים ממנו א"כ נותן הוא לעניים רק שיש לו ג"כ טובת הנאה ויותר מצאתי אח"כ בשל"ה הובא בגליון ש"ע יו"ד של אבא מאוה"ג שם דהיינו דוקא אם הוא נותן בעד המצות יותר מה שאין האחר רוצה ליתן רק הוא הוסיף על השער אבל בלא זה שגם האחר הוא רוצה ליתן מחיר זה בעד המצות לא יכול לקנות ממעות מעשר משום שיש היזק לעניים יע"ש משמע ג"כ שכל הדין רק אם נופלים המעות לצדקה שמחלקים לעניים אבל אם עושים עם המעות שאר דברים של מצות אינו יוצא לידי מעשר עני רק לצדקה יחשב אבל מעשר עני לא יכול ליתן וכן נמי בנדון דידן כי המנהג של החברא זו וכן במקומינו שאין מחלקים המעות לעניים רק מוציאין המעות לצרכי מתים וכדומה היה נ"ל פשיטות דלא יכול ליתן ולפרוע מסך מעות מעשר שלא יבא לידי עניים.
אלא שעומדים לנגדינו דברי מהר"ם שבש"ך וגם שמהר"ם מסיים אם לא אפשר לעשות המצוה באופן אחר משמע באפשר לא שרי אלא כבר כתבתי מלשון מהרי"ל משמע שאין תקנה רק ליתן לעניים ורציתי לדחוק בכמה חילוקים אבל לא נראין לדעתי וכבר כתבתי שבמקום שאין לו שורש בש"ע וראשונים קשה לחדש סברות.
ובחפשי בספרים שמחתי שראיתי כי קדוש זקני בח"ס יו"ד סי' רל"א כבר הרגיש בזה ורצה להשוות דעת מהרי"ל עם מהר"ם דמהרי"ל איירי אי הפריש סתם ומסתמא לעניים אז א"א לשנות וכבר זכו בו העניים והא דמהר"ם איירי אם מתחילה התנה מיד שיכול לעשות דבר מצוה אחרת והחילוק נכון ועיין בתשובה הסמוכה רל"ב שרוצה לומר דמהרי"ל סבר דמעשר כספים מה"ת ומהר"ם סבר מדרבנן ובאמת קשה לומר דמהרי"ל סבר דמעשר כספים מה"ת ולפי חילוק של ח"ס אם הפריש סתם מעות מעשר ולא התנה בפירוש לא יכול לעשות מצוה אחרת אבל ראה זה מצאתי בתשובה מאהבה ח"א סימן פ"ז שהאריך לדבר ג"כ בענין מעשר כספים והרגיש ג"כ בסתירת מהר"ם ומהרי"ל ומחלק אם נוהגים במקום זה ליתן מעשר כספים אז דין מעשר עני יש לו ולא יכול לעשות מצוה אחרת עם המעות אבל באתרא דלא נהיגי ואחד נהג אז רק דין נדר יש לו ומסתמא לא נהג בשביל מעשר עני רק בתורת צדקה רק אם התנה בפירש שיהיה לעניים ובכה"ג איירי מהר"ם ומזה נרא' כי מסתמא באתרא דלא נהיג מותר לעשות שאר מצות ולדינא נ"ל בנדון שלנו יען כי האידנא כל אתר הוא אתרא דלא נהיגי וכאשר שמעתי המנהג שמשלמין ממעות מעשר כל המצות ולא לעני דוקא א"כ כל הנוהג ליתן מעשר מסתמא דעתו הכי ורק אם אמר בפירש שיהיה לעניים דוקא ואם גם השואל נהג כן אז יכול לשלם אשר יושת עליו ממעות מעשר אבל בכל זאת נ"ל דוקא אם אין באפשרות לבזבז ממעות שלו אבל אם יש ביכולתו לשלם ממעות שלו לא נ"ל להקל יען שמהר"ם גופא לא כתב רק אם א"א לעשות המצוה וכל החילוקים בנוים על דברי מהר"ם, ודי שנקל באופן דמהר"ם ע"כ טוב עין לא ישלם ממעות מעשר ויקוים בו ברכת עשר תעשר כדמשמע מפשטות לשון הרמ"א סימן רמ"ז סע"ד דגם במעות מעשר שרי לנסות ועיין בשל"ה ובתשו' יעב"ץ ח"א שחולקים על זה ואני הבאתי ראייה שגם במעשר כספים מותר ויקוים בו עשר תעשר הכ"ד כותב בחפזון רב חותם בברכה מרובה וגם לבית חותני אשר יושב בתוכו על התורה פה פ"ב יע"א אור ליום עש"ק לסדר ויצא תרל"ח לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.