שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר
חלק יורה דעה · תשובה סו
שלום וברכה מאלקי המערכה לתלמידי חתן אחי הרבני המופלג מורג חרוץ ובקי קולע על השערה בע"פ יפ"ת כש"ת מו"ה אלי' הכהן נ"י יושב על התורה בק"ק בערעגסאז יע"א. (כעת אבדק"ק נאמעני יצ"ו:)
מכתבך קבלתי מגילה עפה מזה ומזה כתובה בסוגיא דח"ש והבאת לנו בראשית דבריך מה שכתב כבוד זקני בעל ח"ס יו"ד סי' צ"ב לישב שם קושיתו על הא דחולין קי"ב חלב בחלב איכא מ"ד דסבר דלוקין על בישולו ואין לוקין על אכילתו וכן פוסק הרמב"ם בה' מ"א פ"ט הל' ו' והטעם משום דאין איסור חל על איסור לפי דמוכח מכמה ראיות מסוגי' הש"ס וראשונים דשבועה ואיסור חל על ח"ש א"כ ללוי דמחייב בחצי זית תרבא וח"ז חלב ואפילו לרב עכ"פ בבא מיורה גדולה ואמאי לא יחול איסור בב"ח על איסור חלב דהוי רק ח"ש ואם יאכל ח"ז חלב וח"ז חלב יהיה לוקין על אכילתו ג"כ וכבר קדמו בקושי' זו בפלתי סי' פ"ז והעלה בח"ס שם מכח קושי' זו דהא דחל שבועה או איסור אחר על ח"ש ה"ט משום דח"ש לא נאסר אלא משום דחזי לאצטרופי עם חתיכה אחרת והשתא על ידי איסור חדש נאסר בלי צירוף אבל אם גם ע"י איסור השני לא נאסר אלא ע"י צירוף כמו בח"ז חלב וח"ז חלב לא חל דב"כ וב"כ אין לו שיעור בפני עצמו יע"ש והבאתי ראיה לזה כאשר העליתי מאז בתשובה אחת דביה מתורץ קושי' הראש יוסף בתוס' חולין ק"ב ע"ב ד"ה שאין בו וכו' שכתבו בתוך דבריהם ועוד אמאי לא חייל איסור אבמ"ה כיון דליכא מטרפה אלא ח"ש ובשבועות מוכח דר"ל סבר דשבועות חל על ח"ש יע"ש והרגישו כל המפרשים אמאי כתבו דוקא לר"ל והא גם ר"י סבר כן כדהוכיח התוס' בשבועות בסוגיא דח"ש ולפי דברי קדושת זקני ח"ס ניחא דאבמ"ה דנמי צריך צירוף משהו גידין ועצמות וצריך לאכול אבר שלם דוקא לא חל לר"י על ח"ש כן כתבתי מאז ועכשיו שיצא לאור עולם חלק שני מכבוד זקני שו"ת ר"ע איגר מצאתי שכבר עמד בזה השואל בתשובה קי"ט ורצה לחלק כי התוס' לא כתבו דשבועה חל על ח"ש אלא בשבועה דוקא מפני שלא מושבע ועומד על ח"ש אבל שאר איסור דטעמא משום דאין איסור חל על איסור על ח"ש דאסור נמי מה"ת לר"י לא חל ומשו"ה לא כתב תוס' שם בחולין אלא לר"ל דוקא חייל על ח"ש ודחה שם בתשובה זאת מתוס' שם דהכריחו לחלק מהא דכהן טמא שאכל תרומה טמאה דפטור בין איסור עשה ובין ח"ש ש"מ דלית להו החילוק בין שבועה דוקא דחל על ח"ש ובין שאר איסורים דאינם חלים אף בח"ש והנה מתוס' שבועות דף כ"ט ע"א בד"ה שבועה שלא אוכל וכו' דכתבו על פירוש רש"י ומיהו ה"מ לפרושי בנשבע על חצי שיעור מזה וח"ש מזה וכן כתבו אח"כ לגרסתם דאיירי דתחילה נשבע על תאנים ואח"כ על ענבים ותאנים ביחד דאיירי נמי בנשבע שלא יאכל מכל אחד שיעור שלם דמפרש טעמא מגו דחיילי שבועה אענבים חיילי נמי אתאנים ואי בח"ש אין שייך כלל מגו דלא הוי כלל מושבע ועומד יע"ש מוכח לכאורה דלא כח"ס דהא נשבע שלא יאכל יחד תאנים וענבים ולא חייב בח"ש לחוד מבלי צירוף תאנים ג"כ והאיך כתבו בפשיטות דחייל אף אם נשבע על התאנים תחילה משום דלא אכל רק ח"ש מתאנים וכזית שלם מתאנים וענבים והא לא חייל כה"ג שבועה דהא אין לו שיעור בפני עצמו מבלי צירוף עמו עוד דבר אחר אלא ודאי דתוס' סברו בפשיטות דאף כה"ג חייל על ח"ש א"כ אבמ"ה וכן ח"ז חלב וח"ז חלב יהיה חלים על ח"ש דטריפה ועל ח"ש דחלב.
ושבתי וראיתי דלא מוכח מדברי תוס' אלו די"ל דתוס' סברו כשיטות ראשונים דלא אמרינן ח"ש אסור אלא משום חזי לאצטרופי ובשבועה דכונתו אלא לכזית ממילא ח"ש מותר מטעם איסור שבועה וא"כ שפיר כתב תוס' דרבה בשבועה איירי דנשבע על תאנים וא"כ ח"ש מותר לגמרי והוי כמו לר"ל בכל איסורים דח"ש מותר דחייל גם כה"ג ואם כנים דרבינו לישב דברי הח"ס והחילוק נכון מסברא יש לישב בזה קושי' חמורה שראיתי בשו"ת ר"ע איגר ז"ל סימן ע"ו דתחילה הקשה על ר"ל דלמאי צריך לאוקמי במפרש ח"ש די"ל דנשבע סתם שלא יאכל דברים אסורים ואכל ח"ש מנבילות וטריפות יחד דלא מצרפין דלא הוי משם אחד כדאיתא ברמב"ם בפ"ד מהל' מ"א ולענין שבועה דהוי משם אחד חייב וצ"ל דמשמע ליה מתניתין דאכל נבילות וטריפות שאכל נבילות או טריפות ולא ע"י צירוף ושוב הקשה לר"י דאוקמי בכולל דברים אסורים עם דברים המותרים הא בסתם שלא אכל דברים אסורים הוי כולל מגו דחייל על צירוף נבילות וטריפות דלא אכל מכל אחד אלא ח"ש חייל נמי אם אכל כזית מנבילה לחוד ומה"ט מחדש שם כלל חדש דלא הוי כולל רק אם כולל מין אחר אבל ע"י אכילת דבר זה ובאופן אחר לא מקרי כולל יע"ש ולפי דברי כבוד זקני ח"ס ז"ל אינו מוכרח דלא הוי כולל כה"ג דהא גם על ח"ש ע"י צירוף לא חל השבועה כיון דצריך עכ"פ לאכול כזית מפני שבועתו ואין לו שיעור בפני עצמו מבלי צירוף וא"כ גם על ח"ז לחוד לא חל השבועה על הנבילות או טרפות לר"י אבל עדיין א"ל היכא דנשבע שלא יאכל ח"ש ואכל אחר כך כשיעור דחל ע"י כולל לר"י ועיין בח"ס שם שכתב על קושיתו וא"ל דאיירי כשיעור כמו דאמר אין לוקין על אכילתו הוא שיבוש דאי חייל בכה"ג על ח"ש ממילא באוכל כשיעור חייב שתים משום חלב ומשום בב"ח משמע דפשיט ליה דכה"ג חייב שתיים כיון דנתחיב כבר על איסור בב"ח ואח"כ כשגמר השיעור חייב משום חלב ג"כ וזה דלא כדמוכח מהרמב"ם שם ואני לעצמי דקדקתי ג"כ מדברי רש"י ר"פ יו"כ דמקשה על ר"ל ומיהו כשאכל לא אכל רק ח"ש והארכתי בדין זה והבאתי ראיות שונות בתשובה אחרת ואכ"מ וכתבתי זאת רק לאות לך כי עיינתי בדבריך והנני בד"ש פרעסבורג בחדש כסליו תרנ"ט לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.