אור ברסלב
שות שבט סופר חלק א חלק יורה דעה › תשובה טו

שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר

חלק יורה דעה · תשובה טו

תשובה יד

שלום וברכה לתלמידי חביבי הרבני המופלג בתורה ויראה מורץ חריף ובקי כש"ת מו"ה מרדכי מאיר בנעט נ"י בק"ק מיאווא יע"א (כעת הוא אבדק"ק שמיינאמאנגער.

אחדש"ה מכתבך קבלתי ע"נ ביום משתה ושמחה והנני אומר לך ברכה חיי וחמרא לפום רבנן ותלמידיהון ואודות ספיקתו אם נולד ספק טריפה באבר שצריכין לבדוק אם גם כל האבר במקום דליכא ריעותא צריך בדיקה כיון דכבר נולד ריעותא באבר אי דומה לריאה שתקנו בדיקה משום דשכיחי סרכות והביא הפמ"ג בשם כנה"ג דגם משום שאר טרפות צריך לבדוק הריאה וכדמשמע מש"ך סי' ל"ט סק"ב וכן כתב בת"ש דצריך לבדוק הריאה גם משאר טריפות כיון דכבר נחית לבדיקה משום סרכות א"כ גם בשאר ספק טריפה כיון דכבר צריך לבדוק צריך ג"כ בדיקה בכל האבר משום שאר ריעותא או דוקא בריאה תקנו כן ולא בשאר איברים ואתה מצדד להקל כאשר הוא האמת כי אינו דומה לריאה כלל כי בריאה מצד גזירת חכמים הוא בכל ריאה משום דשכיחי סרכות או שאר טעמים שהביא הרשב"א בסוגי' דרוב ומשו"ה תיקנו ג"כ שיבדוק משאר טריפות ועיקר הטעם משום דהרבה טריפות נאמרו בריאה מה דלא שייך בשאר איברים כגון אטום ומראה ובועות וכדומה ואף דכל חדא לחודא לא שכיח כמו סירכות מ"מ אם מצרפינן יחד כל הני טריפות שכיחי קצת ואף בריאה יש חילוק דאי לא בדק משום סרכות בנאבדה טריפה לכמה שיטות וכן פסק בסי' ל"ט אבל אי לא בדק משום שאר ריעותא כ"ע מודו דכשר בדיעבד כמו שכתב הת"ש לדינא בסי' ל"ט דאין החיוב מצד גזירות רבנן רק משום סרכות ומשום שאר ריעותא הוא רק לכתחלה מטעם שכתבתי אבל בשאר איברים דלא שייך טעמים אלו לא ראינו ולא שמענו שיצטרך לבדוק כל האבר מלבד מקום הריעותא ולהביא ראיה לדבר אך למותר, אבל ראיתי עוד בדבריך שמצד הסברא נראה לך דעכ"פ באותו מקום שנולד ריעותא צריך לבדוק גם משאר טריפות כיון שנולד ריעותא במקום ההוא ובזה רצית ליישב דברי הראב"ן התמוהים שהביא ראיה דמ"ד בקרום של מוח עד דאנקב תתאה שצריך שניהם דוקא מהא דהכתה חולדה על ראשו דקאמר הש"ס למ"ד עד אנקב תתאה ניחא ואם איתא דתתאה לחוד טריפה יש לחוש דילמא אינקב תתאה ולא עילאה ולא מבצבץ וכבר תמהו כל הראשונים דהא בהכתה חולדה אי אינקב תתאה ע"כ גם עילאי אינקב.

ותרצת התמיה רבה לפי דבריך כיון שנולד ריעותא במקום ההוא צריך לבדוק ג"כ אי לא ניקב מחמת חולי ישוב זה לדברי ראב"ן אף לפי דבריך ליתא דבמקום שנעשה ריעותא מחמת חולי וכדומה יש לחוש דילמא גם שאר ריעותא איכא מחמת טריפות אחרת מחמת חולי אבל בריעותא שנעשה ע"י הכתה חולדה וכדומה ע"י מעשה אחרים מנ"ל לחייש לשאר ריעותא מחמת חולי בבהמה זו וזה ודאי אינו אבל עיקר דבריך לא נראין כלל וכי אתה בא להוסיף על הטריפות מה שלא מצינו ולא נראה מכל הפוסקים וכ"ש לאסור אף בדיעבד לפי דבריך ומה שכתבת שהדין זה מפורש בסי' נ"ז סט"ז שכתב המחבר כיצד היא הבדיקה שוחטין את הנדרס ובודקין את כל החלל שלו אם נמצא כולה שלימה מכל מיני טריפות ולא נמצא בה רושם הדרוסה וקשיא לך כל מיני טריפות מאי בעי דהא אין כאן רק ריעות' דדרוסה וע"כ כיון שצריך לבדוק משום דרוסה גם משאר מיני טריפות צריך בדיקה דבר זה שגיאה היא לפניך דכבר כתבתי דבמעשה טריפה ע"י דבר אחר בודאי אין לחוש גם לשאר טריפות והא דכתב המחבר מכל מינ' טריפות היינו כגון פסוקת הגרגרת ולקתה בכולי' או ניטל צומת הגידין דלא תימא דוקא משום ניקב בני מעיים חיישינן בדרוסה דבאמת יש פלוגתא בש"ס אי צריך בדיקה דוקא נגד החלל או מכפא דמוחא עד אטמא ואנן פסקינן מכפא עד אטמא משום דהארס שורף ולא מנקב לחוד ומשו"ה קאמר השו"ע לשון מכל מיני טריפות היינו משום פסוקה ונטילת צומת הגידין ולא משום נקבים לחוד ועיין בטור דנקט שצריך לבדוק מכל י"ח טריפות היינו נמי משום פסוקה ולקותא ונטולה וזה כוונת המחבר ג"כ מכל מיני י"ח טריפות ואין שום רמז ראיה כלל לדבריך וכ"ש שאינו מפורש מה שליתא לדינא כלל.

ובאמת צל"ע לפי מה שהאריך הת"ש סי' כ"ט לתרץ דברי הד"מ במים במוח וספק אם מקיף או לא דלא אוקמינן אחזקה דרוב בהמות כשרות משום דבהמה זו כבר יצאה מרוב כשרות דאין להם מים במוח ע"כ חיישינן נמי דילמא מקיף המוח וטריפה יע"ש דא"כ אמאי באמת לא צריך לבדוק בנולד ספק טריפה בבהמה כל שאר האיברים דהא דלא בדקינן מטרפות כתב רש"י חולין בסוגי' דרוב משום דסמכינן על הרוב דכשרות הם אבל באיכא ריעותא בבהמה אף דכשר כמו ניקב קרום אחד מוושט וריאה וכדומה למה סמכינן על הרוב שלא לבדוק כיון לפי דברי הת"ש עכ"פ כבר יצאה בהמה זו מרוב כשרות דלא מקיף אפילו קרום אחד ודלמא בהמה זו ממיעוט טריפות הוא ובחות דעת הקשה על הת"ש דא"כ בהמה שהיא חולה ונולד לה ספק טריפות נימא נמי רוב בהמות כשרות בריאות הן וזו הואיל ואינה בריאה איתרע לה רובא דכשרות והא ודאי ליתא וכתב דכל בהמה יש לה תרי רובא רוב אין להם מים במוח ורוב כשרות וכי משום שיצא מרוב אחד שיש לה מים במוח נוציאה ג"כ מרוב השני ולא דמי לרוב דבתולה נשאת דיש לה קול יע"ש.

ובשו"ת פרי תבואה מגאון בית אפרים תמה על תמיהת של החו"ד דמאי ענין בהמה שהיא חולה לכאן דחולה אינו ענין טריפות כלל ואין זה מוליד ריעותא בכשרות משא"כ מים במוח שהוא ענין להטריף על ידו אם לא המוח מקיפו לא שייך בה רוב כשרות דלא על אותן שיש מים במוח נאמר אלא על רוב בהמות שבעולם דאין להם מים במוח כלל וכשנסתלק מהרוב אותן שאין להם מים במוח ולדין על בהמה שיש מים במוח פשיטא שאין לומר שהרוב מהן כשרות דאפשר שבהמות שהמוח נמס כמים הרוב טרפות ועכ"פ פלגא ופלגא הוי ומנ"ל לומר שהיא מהמיעוט שנתקלקל המוח ואפ"ה הם כשרים ושמא נתקלקל עד שנטרפת על ידי זה שהרי בע"כ אינו מן הרוב שאין להם מים כלל ומה לי אם היא מהמיעוט שיש מים במוח וכשרה או מן המיעוט שיש מים במוח וטריפה ומצייר כגון שיש כאן מאה בהמות וששים אין בהם מים במוח כלל ועשרים יש להם מים במוח ומקיפים ועשרים שאין המוח מקיפים פשיטא שאין לצרף אלו שאין להם מים כלל לאלו שיש להם מים במוח שאלולי מים במוח לא היה צריכין לדון עליהם כלל על הכשרות ורק מחמת המים אנו באנו לדון עליו וא"כ צריכין לידע שהרוב מאותן שיש להם מים במוח כשירות וזה באמת אינו והביא כמה ראיות לדברי הת"ש והעתקתי דבריו בקיצור יען כי אין הספר מצוי לכל אבל גם לפי הסבר דבריו קשה תמיהתי דא"כ בכל ריעותא נצטרך לבדוק ג"כ אחר כל י"ח טריפות כיון דרוב בהמות אין להם ריעותא דמעשה טריפות כלל וא"א להצטרף רוב בהמות לבהמה זו שנולד ריעותא דטריפות וכיון דיצאה מהרוב דלמא באמת מהמיעוט טריפות הוא וצ"ע לעת הפנאי כי לא ידעתי כעת חילוק בין חשש טריפה לאותו אבר לשאר איברים לפי דברי ת"ש.

ואציע לפניך גרגיר קטן בדברי רש"י שהבאת בסוגיא דרוב שכתב רש"י הא דסמכינן ארוב היכי דאפשר היינו משום הלמ"מ או דילפינן מאחרי רבים להטות וליכא חילוק בין רובא דאיתא קמן או ליתא קמן ובשעה"מ הל' טומאת מת הביא קושי' בשם ספר עץ חיים על דברי מהרי"ט שכתב ליישב קושית הראשונים על הרמב"ם דספק מה"ת להקל א"כ האיך ילפינן רוב מפסח ופרה אדומה דילמא מצד ספק נמי מותר מה"ת והעלה המהרי"ט דזה מקרי אפשר לברר איסורא וכה"ג גם הרמב"ם מודה דספק מה"ת אסור וכיון דגוף הטריפות אפשר לברר אע"ג דלא יכול לשבור עצם בפסח מחמת איסורא מ"מ אפשר מיקרי ומה"ט דחי התלמודא רק על ילפותא דר' אשי דילמא במקום נקב קשחיט דלמא היכי דלא אפשר שאני משמע דשאר ילפותות אפשר מקרי יע"ש ותמה עליו בספר הנ"ל דא"כ אמאי הוצרך רש"י לומר דאזלינן בתר רובא היכא דאפשר הלמ"מ הוא והא אפשר למילף מפרה אדומה דהא לדברי מהרי"ט אפשר הוי אף דצריך לשרפו שלימה ונדחק בשעה"מ דהרמב"ם באמת לא סבר כרש"י בזו יע"ש,

ולדידי נראה לומר לפי מה שכתב הרשב"א בחידושיו חולין דף ט' דנאבדה הריאה מותר והביא ראיה מש"ס ביצה כ"ה דאין הפשט ונתוח לקצבים וכתב דאפילו ר"מ דחייש למיעוטא מודה לזה מדלא פליגו רק בקטן וקטנה וטעמא משום דאמרינן לר"מ היכא דאפשר אפשר והיכא דלא אפשר לא אפשר ואע"ג דבחולין אפשר למבדק כיון דלגבי פסח וקדשים לא אפשר סמכינן ארובא אף בחולין כן דלחצאין לא שרי לן רחמנא יע"ש.

והפלתי בסי' ל"ט מקשה על מתניתין דמסוכנת דמתיר ר"ע ביו"ט לשחוט אם יכול לאכול כזית מבית טביחתה דהא ר"ע חייש ורק בדלא אפשר אמרינן לר"מ דסמכינן ארוב וכיון דאפשר למבדק א"כ אמאי מותר לאכול בלי בדיקה אף במקום הפסד והניח בצ"ע ובמח"כ נעלם ממנו דברי הרשב"א אלו שהבאתי כיון דלא אפשר משום במקום נקב קשחיט לא שרי לן רחמנא לחצאין ואזלינן בתר רוב בטריפות אף במקום שאפשר לבדוק וא"כ י"ל מה"ט כתב רש"י דא"א למילף רוב כלל אף מפרה אדומה כיון דעכ"פ לא. אפשר משום דלמא במקום נקב קשחיט מה"ט אזלינן בתר רובא גם במקום דאפשר בשאר טרפות כיון דע"כ צריכין לסמוך על הרוב בלא אפשר אבל בס"ד דלא ידעינן עוד ממקום נקב קשחיט שפיר כתב מהרי"ט דמיקרי אפשר כיון דעיקר הטריפות אפשר לברר וכה"ג ספק מה"ת להחמיר וע"כ דאזלינן בתר רוב וא"ש וכתבתי בחפזון וה' ירים קרנך בכבוד הכ"ד פ"ב עש"ק לסדר שמיני תרמ"ט ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה