שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר
חלק אורח חיים · תשובה נ
שלום וברכה לכבוד ידידי הרבני המופלג חריף ובקי בע"פ כש"ת מו"ה יצחק שוויגער נ"י בק"ק טאפאלשאן יע"א.
מכתבו קבלתי ובשולי מכתבו קושי' על הרמב"ן במלחמות ריש ביצה שהביא ראי' לדברי הרי"ף דפסק כר"נ ביו"ט לענין מוקצה כר"י ובשבת כר"ש מהא דביצה דף כ"ח ע"ב דקאמר רבינא בשפוד שצלו בו בשר דאע"פ שאין בו בשר מותר לטלטלו מידי דהוי אקוץ בר"ה והקשה בתוס' שם דהא רבינא בשבת קנ"ז לית ליה מוקצה ולמאי צריך לטעמא דקוץ יע"ש ולרי"ף א"ש דדוקא בשבת פסק רבינא כר"ש דלית ליה מוקצה אבל ביום טוב גם רבינא אית ליה מוקצה כר"נ וכתב מע"כ נ"י דנוראות נפלא על דברי הרמב"ן דהא ר"א בר אהבה אמר דשומטו ומכיחא בקרן זויות וראב"א סבר בשבת כ"ח נכרי שחקק קב בבקעת מסיקו ביו"ט אף דהוי נולד א"כ דברי ראב"א סתרי וע"כ כתירץ תוס' והניח בצע"ג ואני לא אדע לא פליאה ולא צ"ע דהא כתב תוס' תחילה דלרבינא לא קשה די"ל דהכא קאמר רבינא אליבא דשמואל אבל איהו ס"ל בלא"ה שרי ואם תוס' כ' כן לרבינא אע"ג דלא נזכר שמואל ולא קאמר רבינא משמי' מו"מ י"ל דקאי לשמואל כ"ש שי"ל כן לראב"א דהא רב אדא אמר רב מלכיו קתני א"כ ראב"א בשם מלכיו קאמר וליה לא ס"ל דבלא"ה שרי דלית ליה מוקצה כלל וכן משני הש"ס בשבת שם דמתרץ אליבא דר"א ור"ע קאמר ליה וליה לא סבירא ליה וכ"ש הכא דאמר בשם רב מלכיו וכן קאמר רב חנינא ברי' דרב איקא שפוד וכו' רב מלכיו משום דראב"א בשם רב מלכיו אמרה אבל ראיתי ברי"ף שגרס רב מלכיו ואיתימ' רב אדא בר אהבה אמר משמע לגירסא זו דרב אדא בר אהבה אמר משמי' ולא בשם רב מלכיו א"כ שפיר יש מקום לקושיתו דהא גם ביו"ט מתיר ראב"א אפילו נולד ולפי מה שכתב הפנ"י שם דהאי נולד דבקעת עדיף טובא ולא הוי נולד ממש דהא עומד להסקה הבקעת אלא משום דגם ר"י גם כה"ג אוסר כדמוכח מפ' כל הכלים סבר הש"ס דמתרץ אליבא ר"י לגמרי סבר כר"י אבל לפי האמת דלית ליה כר"י א"כ שפיר יש לחלק דהאי מוקצה דבקעת לא דמי לשאר מוקצה דהא הבקעת עומד להסקה משא"כ בשפוד שנרצף ובמוקצה כה"ג גם ראב"א אית ליה דחמור דמוקצה ממש הוא ודוק בדברי הרמב"ן במלחמות שם שכתב מדשמואל לא קשי' דלית ליה מוקצה גבי כרכי וזוזי די"ל דמוקצה מחמת מיאוס חמור וגם שמואל אית ליה ואין ראי' להרי"ף לחלק משמואל בין יו"ט לשבת אבל מרבינא קשה דהא אמר בשבת שם דפליגו רב אחא ורבינא בנר ישן דהוי מוקצה מחמת מיאוס ובכל מקום רבינא מיקל א"כ רבינא גם מוקצה מחמת מיאוס לית ליה וקשה משפוד דלמה צריך לטעמא דקוץ ומזה ראי' להרי"ף אבל משמואל אין ראי' דיש לחלק בין מחמת מיאוס דחמור משאר מוקצה וא"כ גם לראב"א ל"ק אע"ג דל"ל מוקצה בבקעת מ"מ מוקצה כזה חמור ובמח"כ אלו הי' מדייק טפי בדברי הרמב"ן לא הו' כתב נוראות נפלא עליו כי דבריו ברורים אלא דיש להקשות לדברי מהרש"ל ביש"ש בסי' כ"ד שמפקפק על תירוץ תוס' משום דלא הוי כלי נהי דלא הוי כלי סוף סוף לא הוי אלא מוקצה בעלמא וא"ל דהוי כבקעת דמודה ר"ש בעצים רטובים שאין ראוין להסקה כשיטת תוס' דהא בודאי זה השפוד שצלו בו כבר קבל כח האש ונתיבש וראוי להסקה יע"ש וכתב מאחר שבטל מתורת כלי שהי' עליו כבר א"כ הוא כאחד שנשבר דאסור משום נולד וא"ש להני שיטות דמחלקין בין מוקצה לנולד ולרי"ף דאינו מחלק א"ש דמחלק בין יו"ט לשבת ולדבריו דטעמא משום נולד ומודה שמואל ורבינא עדיין קשה מהראב"א דהא גם בנולד מתיר בקב בבקעת וע"כ צ"ל לדבריו כמ"ש תחילה דראב"א בשם מלכיו אמר וליה לא סבירא לי' או דיש לחלק כמ"ש בפנ"י דקב בבקעת לא הוי נולד ממש דעמד מתחילה להסקה ג"כ וכתבתי זה בחפזי להפיס דעתו והנני ידידו הדש"ת, פה פרעסבורג י"ב טבת תרנ"ה לפ"ק. הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.