שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר
חלק אורח חיים · תשובה כט
(א.ה. בטעות בדפוס נקרא אף סימן זה סימן כח ותוקן כראוי לסימן כט)
לכבוד ידידי תלמידי הרב המאור אוצר בלום בע"פ ז"ר יפ"ת כש"ת מו"ה יוסף ליב סופר נ"י רב בק"ק דער משקע יע"א. (כעת אב"ד דק"ק פאקש יצ"ו)
קבלתי מכתבך עם מעות א"י ויקוים בקרוב מצות שילוח לתמן וראיתי ד"ת שכתבת בסוגיא דחזקה דרבא ועמדת על דברי ש"ע או"ח תרט"ז שפסק המחבר בת י"ב ויום א' ובן י"ג ויום א' שלא הביא ב' שערות קטנים הם ואינם משלימין אלא מדברי סופרים וכן כתב הרמב"ם בפ"ב מהלכות שביתות עשר וכתבת להרמב"ם דפסק ספק מה"ת לקולא א"ש דלא משלים רק מדרבנן אבל לדידן למה כ' המחבר בפשיטות דהוי רק מדברי סופרים דהא לרוב שיטות ספק מה"ת לחומרא ורצית לחלק ולא הבנתי דבריך, ואני כבר הארכתי בזה בתשו' אחת לתלמיד מובהק שי' ושם כתבתי ליישב קושי' הש"ש להרמב"ם דספק מה"ת לקולא א"כ למה אמר רב ביבמות דף פ' דנעשה סריס למפרע ולוקין באכל חלב מבן י"ב עד בן י"ח דהא עד י"ח הוי ספק ומותר מה"ת לאכול ואף שיש לחוש שמא נשרו מ"מ ספק מה"ת לקולא ותרצתי שם לפי דברי ב"ש סימן קנ"ה דהא דלא חייישינן שמא נשרו בלא בעיל אף דיש לומר שמא איילינות היא ובפרט בשיש כבר סימני איילינות והוי כמו רוב וכתב דבאמת אין להקל רק במיאון בלא בעיל דהוי רק דרבנן והקילו במיאון אבל מ"מ ספק השקול לא הוי ואסור מה"ת לאכול חלב והא דלא לקי מיד באכל חלב אף קודם שהגיע לי"ח או כ' שנים ולא נאמר דמיד לאחר י"ב ולא הביא ב' שערות אמרינן דסריס הוא כיון דלא הביא שערות ויצא מן הרוב דלאו איילונית צ"ל דוודאי לאו רוב גמור הוא שתהי' איילונית מדלא הביאו ב' שערות רק רוב גרוע הוא ומשו"ה אין לוקין דאין לוקין רק בחזקה או רוב גמור אבל מ"מ ספק השקול לא הוי ולא אמרינן ספק מן התורה לקולא להרמב"ם רק בספק השקול אבל לא באינו שקול מש"ה לא הוי מותר מה"ת לאכול חלב כיון דקרוב דיהי' סריס למפרע אבל קודם שידעינן בבירור דהוי סריס למפרע עד לאחר כ' שנים א"א ללקות מכח רוב דמ"מ לא הוי רוב גמור וממילא גם להרמב"ם לא א"ש הא דפסק דחייבין להתענות רק מדברי סופרים דהא יש לחוש שמא נשרו ודלמא איילונית או סריס הוא ועיין מה שכתבתי בתשובה שם.
וראיתי בח"ס חלק ששי סי' ס"ב שיצא לתרץ סתירת תוס' שכתבו ביבמות דלא הוי התראת ספק משום דאגלעי מלתא למפרע דהוי גדול וכבר הרגיש המשנה למלך בהלכות סנהדרין דסתרו דבריהם מהא דיוצא דופן שכתבו באכלו אחרים דלוקין משום דרוב מביאים סימנים לאחר י"ג ויצא לתרץ דתרווייהו צריכא ביבמות משום דלא הוי רוב גמור אבל מ"מ רוב גרוע הוי דיהי' סריס כיון דלא הביא שתי שערות ומש"ה צריך תוס' לומר דאיגלאי מלתא למפרע אבל זה לחוד בוודאי לא מהני שלא יהי' התראות ספק ומשו"ה בנדה דהוי רוב גמור שיביא ב' שערות בזמנו מכח חזקה דרבא והוי רוב גמור כתב תוס' דמהני רוב לחוד אבל ביבמות דהוי רק רוב גרוע צריך נמי לטעמא דאיגלאי מלתא למפרע יע"ש. והנה הא דכתב בח"ס דהוי רוב גרוע הא דאיילונית ומשום זה צריך נמי תוס' להוסיף משום איגלאי מלתא למפרע ומנ"ל לתוס' הא דלמא רוב גמור הוא וצ"ל כמ"ש דאי רוב גמור ילקה מיד אף קודם כ' שנים אלא וודאי דלא הוי רוב גמור שיהי' לוקין עליו ורק רוב גרוע ובאמת נ"ל לדייק מתוס' שלא סברו כן רק דאיפכא ס"ל דאפילו כה"ג אמרינן דרוב לאו איילונית וסריסים כמ"ש הט"ז בסי' קנ"ה וכמו שהי' סובר הש"ש בפשיטות דגם כה"ג אמרינן דרובא לאו איילונית דתוס' בר"פ בא סימן כתבו הא דאמרו רבנן דבא סימן העליון עד שלא בא התחתון דחולצת ומתיבמות דלא נקט מתיבמות רק אגב דחולצת דהא לרבנן גם קטנה מתיבמות דלא חששו דלמא תמצא איילונית דאזלינן בתר רוב ואי כה"ג לאחר י"ב ולא הביא שתי שערות כיון דכבר איתרע ולא הביאו לא אמרינן דרובא לאו איילונית א"כ מאי הקשו דמשו"ה צריך סי' עליון כה"ג דלא הביאו לאחר י"ב ויצאה מן הרוב חיישינן שפיר שמא איילונית ולא אמרו מתיבמות רק קטנה קודם י"ב אלא מוכח דתוס' סברו דגם כה"ג הוי רוב גמור דלאו איילונית וכפשיטות דט"ז ודלא כב"ש דיש לחוש דלמא איילונית ומכ"ש דאין לומר דהוי רוב גרוע דאילונית היא כמ"ש הח"ס בכוונת תוס' יבמות ואדרבה מהא דתוס' בא סימן מוכח דסברו דהוי רוב גמור דלאו איילונית כמו בשאר קטנים ועיין, ומה שכתב בח"ס שם קושי' בשם למדן אחד מהא דש"ס סנהדרין בפרק בן סורר דרצה לדייק רוב מהא דחייבין בקטנה משום א"א כבר הרחיב בזה בספר שעה"מ בפ"ב מהלכות אישות הלכה ג' בד"ה עוד כתב וכו.
לאחר שכתבתי זאת הדרני בי במה שכתבתי לעיל דאין לומר דטעמא דהרמב"ם דלא מחייבים להתענות בלא הביאו שתי שערות רק מדרבנן משום דאזיל לשיטתו דספק מה"ת לקולא משום דמוכח לדידי' מרב דלוקה אף ע"ג דהוי ספק ומותר לאכול מה"ת כקו' הש"ש וע"כ משום דרוב גרוע הוא עכ"פ דיהי' סריס כמ"ש הב"ש ומהאי טעמא יהי' גם כן חייב להתענות דלא הוי עוד ספק השקול דזה ליתא דדווקא לרב דסבר דנעשה סריס למפרע שפיר יש לחוש דלמא איילונית ותהי' גדולה למפרע ושפיר כתבתי דל"ק על הרמב"ם מרב קושי' הש"ש אבל הרמב"ם פסק כשמואל כמו שהוכיח היש"ש ביבמות דלא נעשה סריס למפרע א"כ שפיר פסק דלא צריכין להתענות רק מדברי סופרים דאף אם לאחר כ' יהיה בוודאי סריסים מ"מ למפרע לא אמרינן דנעשה גדולים רק לאחר כ' שנים א"כ לאחר י"ג אין לחוש רק משום שמא נשרו והוי ספק מה"ת לקולא וא"ש ועיין.
והא דפסק הרמב"ם כשמואל ודלא כרב דהלכתא כוותי' באיסורא כבר עמד ע"ז בספר יש"ש שם ועיין בנוב"י קמא סי' ו' שיצא לישב דברי הרמב"ם בדרך פילפול רחוק בסוגי' שם ע"פ דברי תוס' שם דלשמואל אמרינן בפשיטות מקטנותו יצאה לבגור מדלא הקשה ר"י רק לרב וכתבו משום דאין ימי נערות רק לאחר י"ב שנים יע"ש ועמדתי עליו דלדברי הרמב"ם א"א לומר כן כתי' דהא סבר הרמב"ם בפ"ב מהל' אשות אם הביאה שתי שערות קודם כ' יש לה ימי נערות ובוגרות חזינן דאף לאחר י"ב שנים אף קודם כ' יכולה להיות נערה ולא צריך מיד לאחר שעברו י"ב שנים א"כ לר"י דלא סבר דמקטנותה יצאה לבגור גם לשמואל י"ל דהוי נערה לאחר כ' שנים כמו בשערות וראיתי אח"כ בנוב"י תקינא א"ע סימן מ"ג שעמד גם כן על זה דמרמב"ם לא משמע כתוס' יע"ש והנה לדברי תוס' פשיטות הוא לשמואל אף לר"י אמרינן דמקטנותה יצאה לבגור ולא הקשה רק לרב ובזה ישבתי ג"כ דברי תוס' בכתובות בפ' נערה דף ל"ו שכתבו הא דנקט לר"מ דקטנה ואיילונית אין לה קנס משום דהוי אמינא דוקא קטנה שיש לה ימי נערות אין לה קנס אבל איילונות דלא תהי' נערה אף ר"מ מודה דיש לה קנס בימי קטנותה עכ"פ קמ"ל דגם איילנות אין קנס ועמדתי על דברי תוס' אלו מפני מאי לא תרצו בפשוט דקמ"ל דאמרינן מקטנותה יצאה לבגור ואין לה ימי נערות וראיתי אח"כ שתמה בפנ"י על זה והניח בצ"ע ולפי דעתי כונת תוס' כמו שכתבו ביבמות דלשמואל פשיטות הוא דמקטנותה יצאה לבגור כיון דלא נעשית גדולה רק לאחר כ' ולא צריך לאשמועינן דאין לנערות רק מיד לאחר גדלות של י"ב שנים ושפיר הקשה תוס' לשמואל מאי קמ"ל ושפיר מתירצו דצריך לאשמועינן דקטנה כה"ג אין קנס וביותר י"ל דהתוס' הוכיחו דכל הסוגיא אזלי לשמואל לפי מה שכבר יצא לתרץ השעה"מ בהל' אישות שם על הראשונים שפסקו כשמואל וכן מוכח מדברי רש"י שם שפירש הסוגי' לשמואל וכתב משום דקשי לאמאי דחיק לתרץ השתי ברייתות דסבר לה כר"מ בחדא ופליג עליה בחדא ואמאי לא משני דשתי הברייתות כרבנן ואיילונות יש לה קנס היינו קודם י"ב שנים דלרב דנעשה גדולה למפרע ע"כ צ"ל דאיירי הברייתא קודם י"ב וקמ"ל כמש"כ ביש"ש יבמות אף דאין לה נערות וילפינן לרבנן דקטנה יש קנס משום דנערה חסר כתיב והו"א דוקא אם יש לה נערות אבל באיילונית דאין לה נערות אף לקטנה אין קנס קמ"ל דיש קנס לרבנן והברייתא דאין קנס לאיילוניית איירי לאחר י"ב שנים וקמ"ל דאין לה קנס לאפוקי משמואל דהוי קטנה עד כ' שנים וקמ"ל דנעשה גדולה למפרע ואין לה קנס וע"כ דהסוגי' אזיל לשמואל ולשמואל יש קנס עד כ' שנים ואין לומר דלוקמא הברייתא באיילוניית מבת כ' ולמעלה דזה ודאי פשיטא וליתני בוגרות אין לה קנס ומינה נשמע לאיילוניית מבת כ' ולמעלה ומוכח דאזיל לשמואל ומשו"ה פירש רש"י כשמואל יע"ש דבריו והוספתי על דבריו להסביר יותר וא"ש דברינו בדברי תוס' דלשמואל א"א לומר דקמ"ל דאיילונות אין קנס לר"מ משום דקמ"ל דמקטנותה יצאה לבגור דלשמואל פשיטות הוא וכן צריכין אנו להבין דברי השעה"מ דאל"כ אין מובן במה שכתב דאין לאוקמי הברייתא דאין קנס לאחר כ' משום דזה ודאי פשיטא וליתני בוגרות ומאי קושי' דלמא באיילוניית קמ"ל דאמרינן מקטנותה יצאה לבגור מה דלא הוי ידעינן אי הוי תני בוגרות וע"כ דכונתו ג"כ דלשמואל לא צריך לנו הברייתא זאת לאשמעינן כמו דפשיטא ליה לר"י דלא הקשה לשמואל משום דלשמואל בודאי אמרינן דמקטנותה יצאה לבגור אלא מש"כ השעה"מ אבל לרב קשה דלמא קמ"ל הברייתא דלא כשמואל לא הי' צריך לזה אלא לרב א"ש בפשוט דלמא קמ"ל הברייתא דאין לה קנס לאחר י"ב משום דמקטנונה יצא רלבגור ולרב בוודאי אצטרך לאשמועינן דהא ר' יוסף סבר דלא אמרינן לרב מקטנותא יצא לבגר.
ובזה עלתה בידינו ג"כ ליישב קושי' קדוש זקני ר"ע איגר זצ"ל בדרוש וחידש שלו ביבמות שם שהקשה מאי מייתי ראיה מהברייתא דאיילונית אין נדונית משום נערה המאורסה משום דמקטנותה יצאה לבגר דכמו שהי' ניחא לי' לר"י הברייתא דאיילונית אין קנס לר"מ לשמואל משום דסבר לשמואל אמרי' מקטנותה יצאה לבגור ורק לרב מקשה וא"כ מאי הוכיח יותר מהברייתא דאינו נידונית משום נערה המאורסה דהא גם ברייתא זו אתיא שפיר לשמואל אבל קשה ממנה לרב כמו שהקשה מהברייתא דאיילונית אין קנס ומאי אולמא האי ברייתא מהאי ברייתא והניח בצ"ע, ולדברינו א"ש דוודאי לשמואל לא צריך לאשמועינן דמקטנותה יצאה לבגר דפשיטות הוא וע"כ כרב אתי אבל הברייתא דאיילונית אין קנס שפיר י"ל כשמואל ואשמעינן הברייתא כמ"ש תוס' דהוי אמינא משום דאין קנס כלל דמקטנותה יצא לבגור עכ"פ בקטנותה יהיה קנס אף לר"מ קמ"ל דאפ"ה אין קנס וא"ש הכל והא דלא הקשה מברייתא זו לשמואל דמאי קמ"ל יש לתרץ בכמה אופני', וגם תירץ השעה"מ לא א"ש רק לשאר ראשונים אבל לרמב"ם דסבר דשתי שערות אף קודם כ' יש לה ימי נערות וא"כ גם לשמואל אין פשיטות לומר מקטנותה יצאה לבגר ואין ראיה מסוגי' דאלו נערות, ועיין בבית מאיר סימן קנ"ה מה שכתב באריכות שם ובקונטרסי העליתי גם כן ישוב לשיטת הרמב"ם ואכ"מ להאריך יותר.
עוד ראיתי מה שכתב על דבר הרמב"ם בפי"א מהלכות נדרים דלאחר י"ג אף ע"ג דלא הביא ב' שערות ולא ידע לשם מי נדר מ"מ נדריו קיימין וכבר הקשה במשנה למלך דזה נגד הסוגיא דנדה דף מ"ג דמדייק רב המנונא ממתני' דע"כ דתוך הפרק כלפני פרק דאי דאייתי ב' שערות אפילו קודם י"ג נמי ואי דלא אייתי שתי שערות אפי' לאחר י"ג קטן הוא ומוכח בפירוש דגם לענין נדרים בשערות תליא מלתא, ועיין בש"ש פרק י"ב מה שיצא לישב ע"ד נכון דברי הרמב"ם וכבר האריכו בגדולי אחרונים מהיכן הכריח הרמב"ם דינו דלענין נדרים הכל תלוי בשנים ולא בשערות ואנו כעת רק ליישב הקושיא מעליו, ונ"ל דהנה בנזיר דף כ"ט ע"ב קאמר לימא כתנאי עד מתי מדיר בנו בנזיר עד שיביא ב' שערות דברי רבי ר"י ברבי יהודא אומר עד שיבא לעונת נדרים וכל הסוגיא שם משמע דהכל לרבי תליא בשערות ועד שיביא שתי שערות מופלא סמוך לאיש הוא והאב יכול להדירו משא"כ כשהוא גדול ולרבי דאמר עד שיביא שתי שערות משמע דאף לענין נדרים בשערות תליא ולא בשנים לחוד יעיין כל הסוגי' שם ומה"ט נ"ל כתב הרמב"ם בפ"ב מהלכות נזירות סוף הל' ט"ו ועד מתי יש לו להדירו עד שיגדיל ויעשה איש ולא נקט הרמב"ם כרבי עד שיביא שתי שערות משום דהרמב"ם לשיטתו דלא תליא בנדרים הגדלות בשערות רק בשנים משו"ה לא קאמר רק עד שיגדיל ויעשה איש וזה לענין נדרים בין דהביא שתי שערות או לא וא"ש אבל לרבי מוכח דהכל בשערות תלי' גם בענין נדרים וכמבואר בכל הסוגיא שם וא"כ א"ש קושית המל"מ דרב המנונא מגופא דמתני' קדייק ובברייתא אמרינן על מתני' זו דברי רבי דקסבר קטן בי"ג ותינוקות בי"ב וא"כ רבי לשיטתו דסבר ע"כ דגם בנדרים ובנזירות בשערות תליא שפיר קדייק ממתני' דאתי כרבי דתוך הפרק כלפני הפרק ולא קשה משם על הרמב"ם, ויש להאריך עוד בפלפול אבל אין הזמן מספיק ודי בזה והנני רבך דש"ת פה פ"ב בחדש תשרי תרנ"ח לפ"ק הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.