שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר
חלק אורח חיים · תשובה ד
שוכ"ט לתלמידי חביבי הב' המופלג ברק השנון יראת ה' אוצרו ז"ר חתן תמים למעלות כש"ת מו"ה יוסף ליב סופר נ"י.
אתמול לעת ערב הגיעני מכתבך לשמחת לבבי בהודעתני כי נתקשרת בקשר עליון לאורייתא עם בת קצין ונדיב ויהי' רצון שיהיה זוובך עולה יפה לתורה ולעבודה לישב בהשקט ושאננן באוהל התורה כחפץ ואהבת נפשך היפה ויען כי כבר כתבת כמה פעמים חידושי תורה ולא הי' הפנאי משכים להשיב, ע"כ דחקתי א"ע לעשות לך נחת רוח לשעשע קצת במעט צרי ששדרת לן בשולי מכתבך וא"א לילך בארוכה כי מרוב טרדות לא נשאר לי זמן להעלות אף החדושים של שיעורין כסדרן בכתב, ויהי' דברי מועטים של קושיתך בדברי תוס' שבועות דף כ' דאמר ר"א בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום ד"ת דאמר קרא זכור ושמור כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה, והקשה בתוס' למה לא מקשינן בהיפך כל שאינו בזכירה אינו בשמירה, וע"ז תמוה לך טובא מש"ס שבת צ"ו דיליף ר"י הוצאה דאמר קרא ויצו משה ויעבירו קול במחנה וקאמר דבשבת קאי דילפינן העברה העברה וא"כ התם מפו' בקרא כתיב איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת קודש ויכלא העם מהביא, ואם כן מפורש בקרא דגם נשים חייבות בשמירת שבת, ולדידי לא קשה דהא כתבו בתוס' ד"ה וממאי דבשבת וכו' דר"ח לא גרס כל זה דאף דאי בחול קאי הקרא מ"מ נפקא ליה שפיר דהוצאה אסורה משום דקרי להוצאה מלאכה, ואם כן הא דצוה משה גם על הנשים היינו משום דשלימא לה מלאכה כדמקשה באמת ולא משום איסור שבת כלל, ואף דנשים פטורות משמירת שבת מ"מ גם אצלם מלאכה מקרי רק דאינם מצווים כמו שאר מלאכות שבת ולא קשה על התוס' דרוב ראשונים לא גרסו כל זה ואפילו לפי גרסא שלנו נמי י"ל דהא אף למאי דמתרץ מה להלן ביום אסור אף כאן ביום אסור כבר הביא בפנ"י דמקשין העולם דאף אם בשבת קאי מ"מ דילמא דשלימא לה מלאכה כדכתיב והמלאכה היתה דיים יע"ש דבר נאה ומתקבל, וכבר הקשה בריטב"א שבת כן ומתרץ כיון דיש ג"ש דהעברה העברה ומדלא הכריז רק בשבת ולא בחול אמרינן מסתמא משום איסור שבת ולא משום דשלימא לה מלאכה, ואם כן זה א"ש לפי האמת דאמרינן נשים חייבות בשמירת שבת אבל אי יש לנו היקש נגד זה ודרשינן כל דליתא בזכירה ליתא בשמירה נשים פטורות בוודאי אמרינן אף אי בשבת קאי משום דשלימא מלאכה כקושי' הריטב"א באמת ועיין.
והנה אף דאין להקשות מ"מ בדבריך יש מקום לקיים דברי הפנ"י בפסחים דף מ"ג על קושי' התוס' שם דנשים יהי' חייבות בציצית או פטורות מכלאים מהיקש כל שישנו בציצית ישנו בכלאים כמו דדרשינן שם לענין חיוב מצה והעלה דבר חדש דלא ילפינן מהיקש או בגז"ש רק היכא שמפורש באחד מהם שייך למילף אידך בהיקש או בגז"ש אבל היכא דלא מפו' במקום א' רק ילפינן מכללא או מסברא תו לא שייך אידך למילף מיני' כיון דלא שייך הך סברא או כללא באידך אוקמינן כל אחד בדוכתי' וכיון דלא ידעינן כלאים רק מכללא דנשים מחוייבים בכל מצות ל"ת וגם פטורא דציצית רק מכללא דפטורות במצות עשה שהזמן גרמא לא שייך היקש ומצה שאני דמפורש הפטור בקרא דאזרח וכן חיוב דחמץ בנשים מכל לרבות הנשים ע"כ יליף מהיקש משא"כ בכלאים וציצית והדברי' נכונים, אלא שכתב מכמה מקומות מתוס' מוכח דלית להו האי כללא יע"ש, ולכאורה קשה על דבריו דהא ילפינן נמי מהיקש דנשים חייבות בקידוש היום והתם נמי לא ידעינן דחייבות בשמירה רק מכללא דכל מצות ל"ת כמו שפירש רש"י דהקשו איש ואשה לכל עונשין שבתורה עיין ברש"י ברכות דף כ' ואפ"ה לא אמרינן דאוקמינן כל חד אדוכתא וע"כ גם כה"ג למידן מהיקש או גז"ש ולפי דבריך יש לקיים דברי הפנ"י וכלל שלו שלא יקשה עליו מזכור ושמור דבאמת יש לומר דמפורש בשבת השמירה בנשים מכל איש ואשה אל יעשו שום מלאכה, אבל מ"מ מדברי רש"י דכתב רק משום דהשוו איש ואשה לכל ענושין שבתורה מוכח דלא כהכלל שהניח הפנ"י.
שבתי וראיתי שיש לומר שאין קושי נחה על דברי פניי דיש לומר דזכור ושמור עדיף מהיקש דהא אמרו רש"י שבועות דבדבור אחד נאמרו מנה שאין הפה יכול לדבר ומה שאין האתן יכול לשמוע וכיון דאחת דיביר אלקים שתים זה שטענו עדיף מהיקש וילפינן חד מאידך דשניהם דבר אחד הם הם, ועיין בצל"ח ברכות שם כתב דאביי דאמר חייבות בקידוש היום מדרבנן לא אסיק אדעתי' הך היקש דהא לא כתובים יחד כמו שאר היקש ורחוקים הם זה מזה דזכור נאמר בדברות הראשונות ושמור במשנה תורה, ורבא יליף משום אפי' הכא בדיבור אחד נאמרו יע"ש, ולפמ"ש באמת לרבא עדיף אפילו משאר היקש ובצל"ח שם נדחק ליישב בזה קושיתו למאי צריך לומר ר"א בר אהבה דחייבות ד"ת דממילא ידעינן דאי מדרבנן א"כ קשה כל מ"ע נחייבינהו מדרבנן, ולפמ"ש בפנ"י שם די"ל דרק בשבת החמירו וחייבוה גם לנשים ולא בשאר מצות דקילא והא דתקשה רבא היינו על אביי לשיטתי' דווקא דגם שלא בזמנו עובר על בל תוסיף יע"ש, וא"כ לרבא לא קשה די"ל באמת רק בשבת חייבו משום דחמיר משאר מצות אלא דגוף דברי פ"י א"א להלמן לכל המעיין בסוגי' דבל תוסיף ואין להם הבנה, ואין להאריך ולא באתי רק לרמז דוק ותשכח חותם בנחיצה בברכה מרובה וכל טוב כחפץ רבך חפץ בהצלחתך. פרעסבורג יום ד' לסדר כולם קדושים תרמ"ג לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.