שות שבות יעקב חלק ג· רבי יעקב ריישר
חלק יורה דעה [נז-קו] · שאלה צ
פושעי ישראל שחוזר בתשובה לנהוג דת ישראל והמנהג לגלח כל שערו ממנו אם מותר לגלחו בתער או לא:
תשובה לא ידעתי איך עלה על דעתך לעבור במזיד על לאו דהשחתה ובל תקיף ולכאורה דין גלוח זה נלמד מדין גר כמבואר בטור י"ד סימן רס"ח שטעון טבילה הוגנת בלא חציצה וגייז למזיה ושקל טופריה דידו ודרגליה וכדסליק מברך והוא מלשון הרי"ף פר"א דמילה ולא הוזכר כלל שיעבור בתער ואף אם רצונו לומר דבגוי מותר להעביר בתער כיון שעושה קודם טבילה כדי שלא יהא בו דבר חוצץ וקודם טבילה הוא בגיותו עדיין שאינו מצוה על לאו זה כמבואר בטור וב"י דאינו גר עד שיטבול ולכך אמרינן טבל ועלה מברך כי קודם טבילה אכתי גברא לא חזי כמבואר שם אבל זה שהוא בכלל ישראל אע"פ שחטא ישראל ובא לחזור בתשובה מהיכי תיתי להעביר על לאו דהשחתה והקפה דהוי מצוה הבאה בעבירה ואולי משום זה עלה כן על דעת מכ"ת לפי שראה בת"ה סימן פ"ו הא דבעי גילוח נלמד מלוים קודם שנכנסו בקדושה היו מגלחין אותם ובלוים צריכין גלוח דוקא בתער ממש כדאיתא בנזיר דף מ"ם ונגעים פ' בתרא אפי' כעין תער לא מהני אכן באמת אין ראיה משם דהתם גזירות הכתוב הוא וגם בלוים עצמן הוא רק מצוה לפי שעה ולא לדורות כמ"ש הרמב"ם והרע"ב ובדיעבד אם לא גילח אינו מעכב בלוים כמ"ש הש"כ בי"ד סימן רס"ח ס"ק ז' וגילוח שערו וצפרנו הוא רק להראות שינוי מעשיו ודאי אין לעשות כן בתער וכן משמע בט"ז בא"ח סימן תקל"א ס"ק ז' דהוא רק על צד המנהג כנ"ל הק' יעקב: