שות שבות יעקב חלק ג· רבי יעקב ריישר
חלק חושן משפט [קלט-קפב] · שאלה קנג
מתלמיד ותיק הא דכתב הטור ח"מ בסי' כ"א וי"א שאם יש לו מעות וקרקע או מעות ומטלטלין שיוכל המלוה לומר במטלטלי או במקרקע אני רוצה ולא נהירא שאין דינו אלא על המעות כיון שיש שם מעות עכ"ל ותמה תמה אקרא איך עלה על הדעת לומ' כן הא קי"ל אפי' שומא הדר' כמבואר בסי' ק"ג מכ"ש שאין לכופו לכתחלה ליתן לו קרקע כיון שיש לו מעות ליתן לו אין הסברא והדע' מכרעת לומר כן:
תשובה שאלתך בתמיהא גדולה על הטור הוא לכאורה תמי' קיימ' אך הרגיש בזה כבר שואל א' הרב מהר"מ מקבלענץ ז"ל הובא בשו"ת חות יאיר סימן כ"ט ובתשובת שם סימן ל' האריך בכמה ישובים על קושיא זו ולבסוף כתב וז"ל ואף כי זה נגד הסברא מ"מ הסוגיא דשומא הדרי לא קשיא עליה ואף כי ידעתי דשינוי דחיקא הוא זו אמינא נקיטי לה בידי מיהא עד כי אשמע שינויא דרוויחא מיניה עכ"ל חות יאיר ולפי שבעיניו בעצמו דחוקים לכן לא רציתי להאריך עוד להעתיק דבריו וכדי שלא להוציאך חלוק אענה אף אני מה שלפע"ד נ"ל נכון והוא זה דודאי אם הלוה רוצה ליתן לו כל חובו במעות ודאי צריך לקבל לית מאן דחולק בזה אלא שהלוה יש לו מעות וקרקע ורוצה ליתן חצי מעות וחצי בקרקע והמלוה אומר או שלם לי כול' במעות או כול' בקרק' וכן אם יש לו מעות ומטלטלין שיכול המלו' לומר או כולי במטלטלין או כולי בקרקע אני רוצה על זה קאמר דחולק דאין יכול לכופו ליתן לו כולו קרקע אלא כל מה שיש לו מעות או מטלטלין צריך ליתן לו אבל המותר יוכל לשלם לו בקרקע ואין המלוה יכל לומר לו שלם לי דוקא בקרקע וא"כ כוונת הי"א אין לדחוק בדבריו ומהא דשומא הדרא דהרי דומה לזה מצינו בטור סימן קי"א סעיף י"א ובש"ע סעיף ט"ו בשם רב האי גאון אם יש כאן ב' או ג' בע"ח שקנו ממנו כאחד ואין אחד מהם קודם לחבירו ובא בע"ח לטרוף גובה מאיזה מהן שירצה וא"צ ליקח חצי שדה מזה וחצי שדה מזה עכ"ל ה"ה בזה אבל באמת הטור ובעה"ת חולק וסובר דאין זה דומה לזה כיון שעיקר דינו במעות מה שיכול לסלק במעות מסלקו כפסק הש"ע ואין זה פקפוק כלל נ"ל הק' יעקב: