שות שבות יעקב חלק ג· רבי יעקב ריישר
חלק חושן משפט [קלט-קפב] · שאלה קלט
מי שתבע לחבירו וידוע לדיינים שיש בו דחייה ורמאות מבואר בש"ע וח"מ סימן ה' סעיף ב' בהג"ה דמותר לקבול עליו בניסן ותשרי אפילו בחול המועד עצמו כמ"ש הסמ"ע סימן ה' ס"ק ו' יע"ש וכיון שהנתבע דוחה לתובע ויש בו רמאות דמותר לקבול עליו במועד וכשבאו לדין הנתבע חוזר ותובע לתובע בענין אחר וכבר אמרו חז"ל נזקקין לתובע תחלה וקאמר התובע שיזקק לו תחלה ואחר המועד ישיב לו טענותיו וכיון שהוא אינו מוחזק לדחיה ורמאות ושאל השואל מה דינם:
תשובה טרם שאשיב לשואל דבר זה צריך אני לבאר דברי הסמ"ע לפי שראיתי במ"א לא"ח בסימן תקל"ט שהשיג על הסמ"ע וז"ל הסמ"ע בסימן ה' ס"ק ו' כתב וי"א דאין לקבול בבה"כ בניסן עיין בא"ח בש"ע ס"ס תקנ"ח שסתם המחבר וכתב דמותר לקבול בשביל חובותיו בח"ה והוא ג"כ מהמרדכי ולא כתב עליו מור"ם מידי וצ"ל דהתם מיירי בענין דמותר לקבול בניסן כגון שהיה הבעל דין מבני עיר ובא ללמדינו שם דאין למנוע מלקבול משום איסור מועד עכ"ל הסמ"ע וכתב הא"ח בסימן תקל"ט סעיף ג' בש"ע בהגהת רמ"א שם וכן מותר לקבול במשפט בשביל חובותיו המותרין לתבוע וכתב שם המ"א וז"ל הקשה הסמ"ע סימן ה' הא אין קובעין זמן בניסן ותשרי ע"ש ולא עיין במרדכי דמוכח דאיירי במשפט עכו"ם מותר לקבול שמעתי ועיקר עכ"ל ולע"ד אין זה עיקר כלל דקושית הסמ"ע אינו כלל על סימן תקל"ט דגם הסמ"ע ידע שיש לחלק דהתם קאי אמשפט העכו"ם רק קושיתו הוא על סי' תקמ"ה דשם כתב סתם מותר לקבול בשביל חובותיו בח"ה מדכתב סתם לקבול בח"ה משמע אפילו בב"ד ישראל מיירי שקובל על ישראל חבירו והכי מקשה הסמ"ע שפיר ע"כ צ"ל דמיירו בענין דמותר לקבול וק"ל ועל עיקר השאלה הי' נ"ל לדמות למה שפסק בח"מ סימן ו' דאין הדיינים נזקקין לדון על פחות מש"פ ואם הזקקו לפחו' מש"פ גומרין אף לפחות מש"פ והוא מש"ס דב"מ ופירש"י אם כשהנתבע תובע אחר גמר דין תובע להתובע לו טענה שהוא פחות מש"פ והטעם בחדדין מקרי דהא אם יזכה הנתבע בתביעתו ינכה אותו להתובע במה שתבע ממנו וכ"פ רש"י והר"מ עכ"ל הסמ"ע ואע"ג דהסמ"ע פסק כדעת הרא"ש דאין נזקקין כלל לפחות מש"פ אף שכבר התחילו בפרוטה וכ"כ בא"ח דף ע"ד שם עיקר כדעת רמ"א מ"מ בנדון זה יש להקל בימי ניסן ותשרי כיון שכבר התחילו לדון אבל במועד היכא דליכא חשש לדחיה ורמאות צריך להמתין בתביעתו לתובע משום כבוד החג עד אחר החג הק' יעקב: