אור ברסלב
שות שבות יעקב חלק ג חלק אורח חיים [א-נו] › שאלה כט

שות שבות יעקב חלק ג· רבי יעקב ריישר

חלק אורח חיים [א-נו] · שאלה כט

שאלה כח

מרב אחד תמהני שלא הזכרו הפוסקים הדין במקומות המוקפין חומה וכעת שכולן נקראין כרמלית אם ישראלים או רבים מבני עמינו אינם רוצים לבטל רשות וגם אם ישראלים מומרים אינם רוצים לבטל רשות איך הנהוג בקהלות גדולות כגון בפראג וכה"ג בענין טלטול ושפיר קדמי דברי חות יאיר בסי' קל"ה ויכתוב לי אדוני הנהוג בזה עכ"ל תוכן דבריו:

תשובה הנה מכ"ת קיצר מאוד בתוך שאלתו ואם כוונתו ע"ד שמתמיה שם בתשובת ח"י סי' קל"ה ונסתבך מאוד בדין זה ובאמת לדידי לא קשיא מידי והכל ערוך ומסודר לפנינו כש"ע והרי סכין והרי בשר דודאי אם המקום סגור ומסוגר מכל צד ונשכר או נקנה מן המלך ע"י שכירו ולקיטו ע"י אחד מיועציו כנהוג ודאי דמותר לטלטל בכל העיר אפילו ברחוב הגוים וא"צ לשום אדם לבטל רשות וכן נתפשט המנהג פה ק"ק מיץ לטלטל בכל העיר בלי שום בטול רשות וכן נהיגי מעולם משנים קדמוניות בלי שום מוחה אע"פ שיש כאן עבר הנהר דלא הוי כחומה לדעת קצת אחרונים מ"מ פה גם הנהר יש לו מסוגרת בכל צד וכיון שקנה המקום פעם אחת מהשררה שוב א"צ לקנות פעם שנית כמו שהארכתי בזה בתשובתי ש"י ח' ב' שאלה ז' דלא כדעת איזה אחרונים יע"ש דברי ותמצא נחת איברא במקומות שיש שם עבר הנהר ואינם סגורים מכל צד מחמת הנהרות הנמשכים שם בלי מסגורת ולא חשבינן הנהר לחומה לדעת גדולי אחרונים (אף שמקרוב נשאלתי מהרב הגדול מהר"ש אב"ד דק"ק ראטרדם בענין זו אי חשבינן המים לחומה לפי שנקרשים בעת הקור והשבתי לו כאשר כתבתי לו והובא לעיל תוך תשובה זו סימן כ"ז דחשיב חומה גמור כיון שנימוח מעצמו ואין להחמיר כלל ע"פ הדין) רק במקו' שנהגו להחמיר אז אין להקל מטעם אל תטוש ומה"ט באותן הקהלות ומקומות שיש עבר הנהר בתוכו בלי שום מסגורת כמו בק"ק פראג וכה"ג בשארי מקומות אין מטלטלין ברחוב הגוים רק ברחוב היהודים ע"י עירוב. ולחי וקורה או שרחוב היהודים סגורים מכל צד זה ברור ופשוט ונסתלק עיקר תמיהת בעל חות יאיר כנ"ל הקטן יעקב:

תוכן העניינים

שות שבות יעקב חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה