שות שבות יעקב חלק ג· רבי יעקב ריישר
חלק אורח חיים [א-נו] · שאלה יט
אשה אחת שהיא יראת ה' וחרדה במצותיה ליזהר בחלה ונדה והדלקת הנר בשבת ופעם אחת היתה טרודה מאד וקבלה עליה שבת ולא נטלה חלה ובאתה במר נפשה לשאול מה תקנתה בזה:
תשובה הנה סתמת שאלתך אי קבלה שבת עם הצבור שכולם קבלו עליהם שבת א"כ תו א"א להפריש חלה כדאית' בא"ח סי' רס"א ונותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר ומשייר כדאי' בי"ד סי' שכ"ג שכן הדין בחלת ח"ל אבל לא מהני לצוות להפריש חלה דדוקא להדליק הנר התירו כמבואר בא"ח סי' רס"א וסי' שע"ב אבל לא לענין הפרשה ותו דא"א להפריש ע"י עכו"ם דכתיב אתם גם אתם מה אתם בני ברית כדאי' בקדושין דף מ"א ע"ב ובגיטין דף כ"ב אף דאפשר לומ' בחלת ח"ל דרבנן לא גזרו ועיין ברמב"ם פ"ד מה' תרומת מ"מ כיון דאפשר לשייר ולהפריש פשיטא שאין להפריש על ידיהם ואי מיירי שאלתך שהיא לבדה קבלה עליה שבת ע"י הדלקת הנר וכמבוא' בא"ח סי' רס"ג סעיף יו"ד בהג"ה מ"מ הא מבואר בש"ע בא"ח סי' רי"א סעיף א' בהג"ה סעיף י"ז דמי שקבל עליו שבת קודם שחשיכה מותר לומר לישראל חבירו לעשו' לו מלאכה א"כ גם בנדון זה אפשר לצוות לאחר שיפריש החלה ולברך והיא תענה אמן וגם שלוחה כמותה (ואם עדיין הוא יום אפשר שהיא בעצמה תוכל לפרוש חלה עיין בט"ז וב"ח ס"ס ת"ר בשו"ת שלו) ואפשר דהיא עצמה תוכל לברך על הפרשת שלוחה כיון שהיא אינה יכולה להפריש בעצמה ע"כ צריכין לחלק הברכה והמצוה אכן משמעות האחרונים בי"ד סי' א' סעיף ז' משמע דאחר אין יכול לברך אם אינו עושה המצוה ע"ש עיין בא"ח סי' רל"ב במ"א ס"ק וי"ו וכל זה נ"ל פשוט הק' יעקב: