אור ברסלב
שות שבות יעקב חלק ג חלק אורח חיים [א-נו] › שאלה א

שות שבות יעקב חלק ג· רבי יעקב ריישר

חלק אורח חיים [א-נו] · שאלה א

חלק אורח חיים [א-נו]

תמהתי על הא דמבואר בא"ח סימן ד' דההולך ד' אמות בלי נטילת ידים שחרית חייב מיתה מפני מה אין העולם נזהרין בזה כי חמירא סכנתא מאיסורא ואף גם יראים ושלימים בתורה לא ראיתי נזהרים בזה והוא מלתא דתמיהא לי וכה"ג ראיתי פשוט המנהג לזקני הדור שצריכין משען ומשענה במקל והולכין בהם לבית הכנסת שהוא מקדש מעט שיש חשש איסור לילך עם המקל שמה כדאיתא במתני' ריש פ' הרואה לא יכנס אדם להר הבית במקלו ובמנעלו וכו' עכ"ל:

תשובה במה דסיים אפתח ע"ד דאמרינן מאכילין אותו הקל הקל תחלה מה ששאלתי על דבר המקל אין כאן חשש ופקפוק איסור כלל ובזה לא אמרינן מקלו יגיד לו כי הבאת ראיה לאיסור ממתני' דפ' הרואה ולא שפלת לסיפא מסקנת הש"ס שם דף ס"ב ע"ב אמר רבא רקיקה בבית הכנסת שרי מידי דהוי אמנעל מה מנעל בהר הבית אסור בבה"כ מותר אף רקוקה בהר הבית אסור ובבה"כ מותר וכו' ומסיק ק הש"ס שם אלא אמר רב כי ביתו מה ביתו אקפנדריא קפיד אינש ארקיקה ומנעל לא קפיד אינש אף בבה"כ רקיקה ומנעל שרי עכ"ל וכ"פ הרמב"ם פי"א מה' תפלה דין יו"ד שכתב וז"ל ומותר לאדם להכנס לבה"כ במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו ואם הי' צריך לרוק ירוק בבה"כ עכ"ל וכן מבואר בטא"ח סימן קנ"א וכ"פ כל הראשונים ואחרונים בלי חולק והב"ח כתב שם בסעיף ד' וז"ל ולכן נראה דאפי' משנת חסידים ליכא כיון דאין מקפידין בהני גם במקל אין להקפיד דמאי שנא הא מהא עכ"ל אכן ראיתי בעולת תמיד סס"ק ח' סיים וז"ל ואני אומר מאן דנזהר תע"ב דמ"מ כבוד שמים איכא עכ"ל ואולי זה גרם ששאלתני על דבר זה ובאמת נ"ל דאין לסמוך עליו בזה וכיוצא בזה שהוא מותר מדינא דש"ס וכל הפוסקים והיא חומרא בלי טעם אדרבה מצינו כמה פעמים בקרא ובש"ס שחסו על כבוד הזקן גם פה ק"ק מיץ כשבאתי הנה לישב על מקום גדולים בבה"כ מקום מיוחד לאב"ד ור"מ מפה ראיתי בזוית נקב גדול ואמרו לי שעשו נקב זה בכוונה לעמוד שם האב"ד ור"מ מקלו הרי שפשט היתרו וע"כ צ"ל אפילו מאי דאיתמר בש"ס בהר הבית היינו דווקא במקל אשר הולכין בהם עוברי דרכים שהם מלוכלכין הרבה משא"כ במקל שהוא לכבוד זקנים וחשובים אין ביזוי זה כלל ואין לפקפק בה ומטה משה יוכיח אע"פ שהקב"ה א"ל של נעליך מ"מ הלך שם עם המטה כמו שנאמר מזה בידך וגו' ואין זה רק דרך חשיבות וגדולה והוא פשוט:

על מה ששאלתני למה אין נזהרין העולם שלא לילך שחרית ד' אמות בלי נטילת ידים האמת אגיד בש"ס ובפוסקים ראשונים לא נזכר מדין זה כלום רק האחרונים כתבו וז"ל בתולעת יעקב כתב בשם הזוהר דההולך שחרית ד' אמות בלי נטילת ידים חייב מיתה עכ"ל והובא ג"כ בב"ח ריש סימן ד' וסיים בזה"ל ותימא למה לא כתב כן הב"י ונראה לפי דרובא אינן יכולין ליזהר בכך מוטב שיהו שוגגין ולא יהי' מזידין ולכן לא כתבו עכ"ל הב"ח ולעד"נ דמש"ה השמיטו הב"י לפי שדין זה לא נזכר כלל בש"ס ופוסקי' ראשונים ואדרבא מבואר בש"ס דברכות דף ט"ו שבקומו ממטתו יבדוק נקביו ויפנה ואח"כ יטול ידיו ויניח תפילין וכו' וכיון שצריך לפנות ולכנס לבית הכסא ודאי הוא יותר מד' אמות כי לאו כל אדם זוכה להיות ב"ה סמוך למטתו כ"כ וגם דברי הזוהר י"ל דס"ל כרשב"א דאמר בברכות דף כ"ה ע"ב דכל הבית כולו הוי כד' אמות אפילו הוא מאה אמה אע"ג דאנן לא קי"ל כרשב"א בזה מ"מ לענין נט"י שחרית שהוא רק פרישות וחסידות יתירה שלא הוזכר בש"ס ובפוסקים ראשוני' כלום אין להחמיר כולי האי ופוק חזי מה עמא דבר ועיין בי"ד סימן שד"ם ובש"כ שם ס"ק י"א וכל זה נ"ל ברור הק' יעקב:

תוכן העניינים

שות שבות יעקב חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה