אור ברסלב
שות שבות יעקב חלק ג חלק אבן העזר [קז-קלח] › שאלה קז

שות שבות יעקב חלק ג· רבי יעקב ריישר

חלק אבן העזר [קז-קלח] · שאלה קז

חלק אבן העזר [קז-קלח]

מעשה שהי' כך הי' אחד שבילדותו הי' משחק עם ילדים אחרים וקשרו לו חוט פשתן על גידו ונתנפח הגיד ועי"ז נפל נקב בתוך הגיד למעלה מהעטרה לצד הארץ עד גובתא דש"ז ואח"כ נתגדל הנער ונשא והוליד עמה בנים וחשיב ירחי ויומי ואינו לו גם האשה היא בחזקת צנועה ולא מצא בה מעל או ערות דבר ועכשיו שלמד הבעל הפוסקים וראה באבן עזר סימן ה' ובמקור הש"ס דיבמות ומכח זה מחזיק עצמו כסריס שאסור לבא בקהל וחושש על בניו חשש ממזרות ורוצה לעגן אשתו מכאן ולהלן ושאל אותי שאלה בבעלים לדון בו אם הוא כשר או פסול בפסול הגוף ואי שפיר עבד לעגן אשתו או לא עכ"ל השואל.

תשובה הנה מקור דין זה מבואר בש"ס דיבמות פ' הערל ד' ע"ה ע"ב נקב למטה מהעטרה שכנגדו למעלה מהעטרה סבר ר' חייא בר אבא לאכשורי א"ל ר' אשי הכי אמר ר' יהושיע בן לוי עטר' כל שהוא מעכבת ע"כ ויע"ש ברש"י ותוספ' מבואר מדבריהם שם שכל שאין הנקב מפולש מעבר לעבר יש להכשיר אותו כמשמעות לשון הש"ס וכ"כ באגודה וכן משמעות הטור בא"ה סימן ה' ע"ש ואף שלא נעלם מאתי דדעת המרדכי אינו כן וכ"כ רבינו ירוחם נכ"ג חלק ד' וכן הסכימו גדולי האחרונים להחמיר ופירשו כן דעת התוספ' וכמו שהאריך בזה הב"ח בא"ה סימן ה' והדרישה שם וכן הסכמת כל האחרונים בש"ע מ"מ נ"ל דהיינו דוקא להחמיר לכתחלה שלא לישא בת ישראל אבל אם כבר נשא ודאי דאין להוציא מספיקא ובאמת פשיטות לשון הט"ס ופרש"י ותוספות יותר משמע דדוקא בנקב מפולש משני צדדים יש לפסול משא"כ בניקב מצד א' אפי' עד גובתא דש"ז יש להכשיר והא דאמרינן שם ונסתם אם חוזר וכו' י"ל ג"כ דמיירי בניקב מב' צדדים אי י"ל דמיירו דוקא בניקב שורה העטרה עצמו וכמו שהאריך הדרישה שם לחלק כן ע"ש דבריו באורך ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא ואין לאסרו מספיקא היכי שכבר נשא ומכ"ש שלא להוציא לעז על בניו ובפרטות דבנדון שלפנינו יש כאן עוד ספק דאף את"ל דניקב מצד א' ג"כ פסול כדעת המרדכי מ"מ לפי דעת הרמב"ם שפסק דניקב ע"י חולי מקרי סריס בידי שמי' וכן הכריעו האחרונים וע"ש בחלקת מחוקק וכן ראיתי במלבושי י"ט כתיבת יד על לבוש א"ה שהכריע כדברי הרמב"ם דע"י חולה כשר והביא ראיה מתוס' דיבמות דף ך' ע"ב וסיים על זה ובפרט שדין זה הוא מהל' רופאי' והרמב"ם היה רופא מומחה עכ"ל וא"כ בנדון שלפנינו לפי משמעות השואל לא נעשה הדבר על ידי אדם בידים רק ע"י קשירות החוט נולד החולה ונתנפח הגיד ועי"כ נפל הנקב הזה תוך הגיד וכן כל חולה ע"פ רוב באה ע"י מקרה רעה והוי כבידי שמי' ואינו נפסל כל שלא בידים ממש ע"י אדם גם מצינו במהרש"ל פא"ט סי' פ' שכתב במקום דאיכא פלוגתא בין הפוסקים אי חזינן דחי י"ב חדש כשרה וכ"כ הש"כ בי"ד סימן נ"ז ס"ק מ"ח וסיים ודבריו נכונים הם ע"ש וא"כ בנדון שלפנינו נמי נאמר כיון שהאשה היא בחזקת כשרות וצנועות גם בעלה חשיב ירחי ויומי דחזינן מחזקינן כדאיתא בסוף מסכת מכות גבי יהודא שאמר צדקה ממני וכיון דחזינן דילדה מכשרינן ולא אמרינן לא יבדק על בניה מאין הם כיון דאיכא ס"ס להכשיר מהיכי תיתי לפסלם ובר מן כל דין אע"ג דאב נאמן לפסול את בנו מ"מ הא מבואר בש"ס ופוסקים דהיכי דיש לולד חזקת כשרות אינו נאמן ואם יאמר האומר הלא הוא דבר הנראה לעינים ויוכל להבחין על ידי בדיקת הרופאים ומומחין מ"מ י"ל השתא הוא דאיתרע אחר לידת הבנים ודלמא נעשה בידי שמים כלל הדבר בהא נחיתנא ובהא סלקינא דבנדון זה אין להוציא האשה מתחת בעלה ואין לעגנה כלל וכ"ש שלא להוציא לעז על בניו ח"ו שוב ראיתי בתשובת אבן לב חלק ג' סימן צ"א שפסק ג"כ כה"ג בספק כזה דאם נשאת לא תצא גם בתשובת תומת ישרים סימן נ"א ונ"ב ונ"ג וסימן קכ"ה ורי"ב מסיק בשת רוב המורים דכל כה"ג אין לנדותו לגרש אשתו אף שיש חולקין שם מ"מ בנדון שלפנינו דהוי כס"ס אליבא דכ"ע אין להוציא האשה ממנו כנ"ל הק' יעקב:

תוכן העניינים

שות שבות יעקב חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה