שות שבות יעקב חלק ב· רבי יעקב ריישר
חלק יורה דעה · שאלה סח
בתרנגול מסורס שנמצא המעים דבוקים ונסרכים לעור ובשר מה דינו גם באתי לשאול הכרעתו למעש' בדין שהביא בבית הלל סי' ק"י והביא שם פלוגתא גדולי ישראל על כן רצוני לידע כיצד יורה המור' למעשה:
תשובה. הנה הדין זה ערוך לפנינו בש"ע סי' מ"ו סעיף ב' בהג"ה וז"ל וכן אם מצא המעיים בין עור לבשר ונמצא תפור שם יש לחוש שיצאו ונתהפכו אבל אם לא נמצא שם תפירה ולא ניכר שם שנקרע ולא היה ניכר בה שום ריעותא כשרה עכ"ל ומדייק הל"ח מזה דאם נמצא בני מעיים דבוקים בבשר וסמוכי' לעור דיש להטריף והש"ך שם ס"ק יו"ד השיג עליו דאין להטריף אא"כ הי' בה ריעותא מחיים וכן הסכמת הפר"ח נ"ל עיקר כיון שכ"כ האו"ה כלל נ"ה להדיא וגם אם לא נכתב ראוי לכתב דהא גדולה מזו מצינו בפא"ט דף מ"ח דאי איכא ריעותא בדופן תלינן בדופן וכשיר' וכן הסכמת הפוסקי' כמבוא' סי' ל"ט אע"ג דריאה עלולה לענין סרכות אפ"ה תלינן בה כיון דריעות בדופן לפנינו תולין הקלקלה במקולקל ה"ה כאן שמנ' של הסירוס לפנינו ודאי תלינן מה שנדב' ונסרך המעים לעור ובשר הוא מחמת מכה וכאב הסרוס ולא מחמת המעים שיצאו לחוץ כיון שלא היה לה ריעות' מחיים ומה ששאלת ממני לידע הכרעתי למעשה בדין פי' קודם שנודע תערובת הנה אף שאין מן הראוי להכניס ראשי ורובי בין גדולי המורים אך כבר מלתי אמורה בספרי סולת למנחה כלל מ"ג דין א' דעיקר כדעת הפר"ח בקונטרס אחרון בהשגותיו על בית הלל זרק מה שפי' קודם שנודע התערובת יש להתיר והרביעית בשר שלא פירש יש לאסור ולא אמרינן במה נפשך כיון שהוא מבהמ' אחת ע"ש מלתא בטעמא גם הנה"ך השיג כה"ג על הט"ז בסי' ק"י ס"ק ה' ע"ש ודלא כפנים מאירות בסימ' ק"ה שנמשך בזה אחר דעת הט"ז והב"ה גם שאר דברים שהאריך שם ובסימ' ק"ו רוב דברים הם שלא לצורך כי הכל נכללו ונתבאר היטב בטוב טעם בספרי מנחת יעקב כלל מ"ג יעויין משם ותמצא נחת ובודאי היה ממנו בהעלם דבר ע"ש הקטן יעקב: