אור ברסלב
שות שבות יעקב חלק ב חלק חושן משפט › שאלה קעט

שות שבות יעקב חלק ב· רבי יעקב ריישר

חלק חושן משפט · שאלה קעט

שאלה קעח

ראובן שחשד לשמעון שגנ' לו דבר מה וברור לו ושתק ולא דבר כלום עד איזה ימים לקח ממנו דבר מה ומשך ולא נתן לו המעות ויהי כאשר דבר אליו יום יום ודחו אותו מדחי אל דחי למחר אתן לך לבסוף פגע בו לבדו והתחיל לריב אתו על שאין נותן לו המעות עבור מה שלקח מאתו והשיב לו שאינו רוצה ליתן לו המעות שתופס בעבור הגניבה שגנב לו מיד קפץ זה עליו והכהו וסטרו על פניו ושאל השואל מה דינו:

תשובה. הנה לכאורה היה נראה לדמות דין זה למה דאית' בטח"מ ריש סימן ד' דעביד אינש דינא לנפשיה אפי' לחבול את חבירו אכן כד מעיין שפיר יראה דאין לדמות זה לזה כלל מכמה טעמים חדא דלא אמרינן דעביד אינש דינא לנפשיה אלא היכא דיכול לברר ששלו הוא וכן כתב הרא"ש והנ"י ושאר כל הפוסקים כמבואר שם בב"י ואם הזיק בו חייב כמו אחר ועוד דאפי' אם רואה שלו ביד אחר שיכול לקחת מידו מ"מ אין לו רשות להכותו כלל רק אם חבירו עומד כנגדו שלא להניחו ליטול את שלו אזי מותר לו להכותו בענין שעל ידי הכאה זו סובר להציל את שלו אבל להכותו דרך נקימה ונטירה שלא להציל את שלו ודאי דחייב על החבלה בכל ענין וכן משמעות לשון כל הפוסקים שם בסי' ד' אך היכא דהתופס ת"ח אם הוא ברור לו יכול לתפוס את שלו וכמ"ש באורך בתשובתי חלק ראשון בח"מ סימ' קס"ו יע"ש איברא מטעם אחר אין לקנוס החובל כולי האי כיון שחבירו ביישו תחלה וקראו גנב ויש בוטה כמדקרות חרב וכה"ג כתב מהרש"ל בפ' המניח סי' כ"ו ובפ' החובל סי' מ"ב כתב וז"ל אם אחד חירף את חבירו בשם רע וחזר זה והכהו אף שעבר בלאו דלא יוסיף וצריך כפרה מ"מ אין עליו דין רשע כלל אלא אמרינן לבו רתחו אין אדם עומד על צערו שהרי יש בוטה כמדקרו' חרב דאין בושה גדולה מהוצא' ש"ר ואינו משלם אלא נזק וצער וריפוי ושבת עכ"ל וכבר הארכתי בזה בתשובתי שם סימן קע"ט וכיון דבנדון שלפנינו שאין כאן נזק ולא שום ריפוי ושבת ועל הבושת פטור א"כ בזמן הזה אין מקום לקנסו רק על הצער לפי שעה בשעת הכאה שהוא דבר מועט ויש לקנסו לפי ראות עיני הב"ד:

הק' יעקב:

תוכן העניינים

שות שבות יעקב חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה