אור ברסלב
שות שבות יעקב חלק ב חלק אורח חיים › שאלה יב

שות שבות יעקב חלק ב· רבי יעקב ריישר

חלק אורח חיים · שאלה יב

שאלה יא

על מה סומכין העולם שמולחין אורקס חיין בשב' דהוי לכאורה כמעבד דאסור וכ"כ המ"א בסימ' שכ"א ס"ק ז' דאסור:

תשובה. הנה בודאי ראוי לצדד על מנהגי' של ישראל ובפרט שראיתי גדולים נהגו בה היתר ואעתיק תחילה לשון המגן אברהם שכתב וזה לשונו ונ"ל דה"ה דאסור למלוח אורקס חיים דהא רגילין לעשות מהן כבשים ועוד המליח' מועלת בהם והוי כצנון וה"ה כל כיוצא בזה עכ"ל ולי נראה טעם מנהגן של ישראל הוא פשיטא לדעת הרמב"ם מפני שנראה ככובש כבשים ומש"ה ביצה מותר למלוח שאין דרכן לכבוש א"כ גם חתיכת אורקס קלופים אין דרכם לכבוש רק כובשין אותם כשהם שלימין עם קליפתן ואף לדעת רשי' נראה ג"כ דאין איסור דהא גרסינן בשבת דף ק"ח ע"ב תני רבי יהודא בר חביבא אין מולחין צנון וביצה בשבה (פרשי' שהמלח מעבדן ונעשין קשין והוי תקון) רב חזקיה משמיה דאביי אמר צנון אסור וביצה מותרת ופסקו הפוסקים הלכתא כחזקי' וצ"ל הטעם דחזקי' דשרי בביצה הלא גם ביצה מתוקן ע"י מלח ומה"ט אוסר ר' יהודא גם בביצ' ודוחק לומר דפליג במציאות אי מלח מתקן ביצה או לא ותו דא"כ איך פסקינן כחזקי' הא לפנינו דמלח מתקן הביצה ואי אפשר לאכול תפל מבלי מלח אלא פשוט צ"ל דדעת רשי' אליבא דחזקי' דהמלח לאו מקרי תקון שאסור בשבת אלא היכא שמשנה טעמא כגון צנון שחורפא לא מעלי וע"י מלח נעשה מתוקן גמור ונשתנה חורפא וכן כל דברים מרורי' שנעש' מתוקנים ע"י מלח משא"כ ביצה שאין לו חורפא או מרירות רק שמולחין כמו שמולחין כל דברים שאוכלים עם מלח לא מקרי עבוד לכן הביצה מותר א"כ ה"ה באוגרק"ס קלופים וכיוצא בו וזה כוונת הש"ס שם בהא דאמר רב נחמן מריש הוי מלחכא פוגלא וכו' דאמר שמואל חורפי מעלי ע"ש גם הט"ז בסי' שכ"א ס"ק א' וס"ק ה' כתב דלדעת רש"י אין לאסור במליחה אא"כ דבר חריף או מר שמשנה טעמו עכ"ל הרי להדיא כמו שכתבתי ואף שראיתי בתשובת פנים מאירות סי' ט"ז שהשיג מאוד על הט"ז בזה וכתב דלא במשנה טבעם וטעמם תליא מלתא אלא בתיקונם תליא מלתא וכן מוכח מפרשי' שפירש דמלח מעבדן ונעשין קשין והוי תיקונם משמע דעיקר הטעם הוא לפרשי' משום תקונם ע"ש דבריו באורך ובאמת לא דק בזה שמה שמפרשי' כן היינו אליבא דר' יהודה משא"כ אליבא דחזקיה דהלכתא כוותיה נ"ל הטעם כדעת הט"ז וכמ"ש ומ"מ להניחם זמן הרבה נראה דאסור כמו בבשר גם הט"ז אוסר בשלאט"ן למלוח אותו ולשהות זמן הרבה א"כ ה"ה באוגרק"ס כי נראה מדברי הש"ע שחושש לדעת שניהם להחמיר כרש"י והרמב"ם ובשוהה זמן הרבה אסור לדעת הרמב"ם דהוי ככובש כבשים ואולי גם המ"א דאוסר היינו כששוהן אותם זמן מרובה או כשמולחין אותם עם קליפתן שהם מרים ועל ידי המליחה ממתקים אותם שיכולין לאוכלן ואם נותן עליו מעט שמן מותר כדאיתא שם במתני' וכ"כ המ"א הנלע"ד כתבתי הקטן יעקב:

תוכן העניינים

שות שבות יעקב חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה