שות שבות יעקב חלק ב· רבי יעקב ריישר
חלק אורח חיים · שאלה טז
בחומץ יין שנתחמץ עם האם של חומץ שכר ואח"כ נתחמץ מזה חומץ אחר עד כמו חומץ רביעית או חמישי' אי מותר לקיימו בפסח. עוד יש בי דעת לשאול בבן שנולד אחר נפל דהיינו שהיה בן ט' חי ומת תוך שלשים יום אם מחוייב להתענות בערב פסח:
תשובה. הנה לכאורה היה נראה להתיר אפי' להשתמש בו בפסח וראיה לזה מירושלמי פרק ב' דערלה חמצן של כותים מותר לאחר פסח של בעלי בתים אחר שלש שבתות של אפיה ושל נחתומין בכרכים לאחר שלשה ימים ושל נחתומין בכפרים לאחר שלשה תנורים ומה"ט כתב הב"י בטור י"ד ס"ס קט"ו וזה לשונו כתב רבינו ירוחם בנתיב ה' חלק ה' בעל העיטור פירש הא דתניא חמצן של עוברי עבירה מותר מיד מפני שהן מחליפין פירושו מפני שהן מחליפין את השאור ועל ידי התערובות הוא מותר אבל של כותים אוסר עד אחר שלש אפיות כדקתני התם של נחתומין לאחר שלשה שבתות מפני שמבטל הוא ע"כ ויש ללמוד מכאן במי שעבר והעמיד חלב בחלב חמץ של איסור ולקח חלב זו והעמיד בו אחר ומהאחר אחר שמותר ליקח מחלב שלישי זה ולהעמיד בו חלב אחר ומותר לאכלו דלאחר שלש פעמים כבר כלה חלב של איסור עכ"ל והובא בב"י סי' קי"ב ע"ש ובש"ך ס"ס קט"ו וכל דבריהם הם בנוים על הירושלמי דפ"ב דערלה שהעתקתי אבל מ"מ אחר העיון נ"ל ברור דאין לסמוך על זה באיסורים החמורים כמו חמץ כיון שעיקר דין זה דשלש אפיות לא נזכר בש"ס דידן וכל גדולי ראשונים ואחרונים לא הביאו דין זה לפסק הלכה כי אם בפתם וחלב שלהם דקליש אסורייהו והרבה הקילו בדברים כאלו ומתחלה רק מחמת ספק גזרו שמא נתערב בו דבר טמא על כן הקילו גם בזה משא"כ לענין איסור חמץ דחמיר חלילה לן להקל מה שלא נמצא בפירוש בש"ס דידן ופוסקים ראשונים ואדרבה מצאתי במגן אברהם בהלכות פסח סימן תמ"ב סעיף קטן ט' כתב בשם הרמב"ן דכהאי גוונא אפילו החמישי אסור לקיימו בביתו וכן עיקר אף שראיתי בתשובת פנים מאירו' סי' ק"ז שהשיג ומתמיה על המ"א בזה וכאלו היה ממנו בהעלמת עין דברי הב"י ובל העיטו' בזה ובאמת לע"ד כדעת המ"א וכמ"ש דאין להשהות אפי' בביתו אך אם עבר ושהה יש להתירו בהנאה אחר פסח בצירוף הטעם למקצת הפוסקים דעכשיו שכולם מבטלין אין להחמיר כולי האי ולענין הבן שנולד אחר נפל בן ט' חי שמת תוך שלשים יום נראה לי פשוט שאין צריך להתענות נעלם מאתי מה שכת' המ"א בסי' ת"ע וז"ל נ"ל דהבא אחר כפלי' צריך להתענות דהוי לי' בכור לנחלה עכ"ל ובאמת נתבאר בח"מ סי' רע"ז דהבא אחר בן ט' שיצא ראשו חי דאפי' בכור לנחלה נמי לא הוי וא"כ פשוט הוא שאין צריך להתענות הקטן יעק':