שות שבות יעקב חלק ב· רבי יעקב ריישר
חלק אורח חיים · שאלה ח
בהיתר שאנו עושין לענין עירוב דהיינו לחי מכאן ולחי מכאן ע"י סיד מחוי וחבל למעלה במקום קורה ואם נעשה הקורה למעלה מאליו בלא כיון רק הקורה נסמך ונדחק מכותל זה לכותל אחר שכנגד' כדי לחזק שלא יפול הכותל אי יוצאין בזה או לא גם אשה ששכחה ליטול צפורניה בע"ש וצריכה לטבול כיצד ינהוג עצמה:
תשובה. הנה לענין לחי מבואר בש"ס דעירובין דף ט"ו פלוגת' דאביי ורבא דאביי סבור דהוי לחי דאמר לחי משום מחיצה ומחיצה העומדת מאליה הוי מחיצה וכדתיתא בסי' שס"ב בא"ח וקי"ל הלכתא כאביי ב"יעל קג"ם כאשר פשוט כמה פעמים בש"ס וכן הסכמת כל הפוסקי' כמבואר בהרמב"ם פי"ו ופי"ז מה' שבת ובטור וש"ע סי' שס"ג סעיף י"א אכן בקורה מבואר בהרא"ש שם שכתב וז"ל אף על גב דאסיקנא דהוי לחי העומד מאליו אבל קורה העומד' מאליה יראה דלא הוי קורה דקי"ל קורה משום היכר עכ"ל וכ"כ הרב המגיד בפי"ז מה' שבת בשם הרשב"א וז"ל ויראה לי שהקורה העומדת מאליה כאותן שנותנין קורה מכותל לכותל לחזק אינה קורה שקורה משום היכר ואין כאן היכר עכ"ל ה"המ נמצא לכאורה לפשוט שאלתינו להדיא דאין יוצאין משום קורה בזה שנעשית מאליה איברא כד מעיינן שפיר נרא' דיוצאין בו כיון דהא שאנו עושין חבל למעלה וסיד מחוי מכאן וסיד מחוי מכאן הוא משום צורת הפתח וכמבואר להדיא בא"ח סי' שס"ג סעי' כ"ו בהג"ה ובצורת הפתח הטעם משום מחיצה וכמו שאיתא להדיא בסימן שס"ג בב"י בשם הרשב"א דצורת הפתח מחיצה גמורה היא עכ"ל וכיון דמשום מחיצה אפי' עומד מאליה מהני ואין כאן חשש כיון דצורת פתח שעשהו מן הצד פסול' עיין בסי' שס"ב בסופו בדברי הט"ז ס"ק ד' דודאי מכח חוזק הדחיקה מכותל זה לכותל זה הוי כמונח על הלחי סיד מחוי שלמטה כל זה נ"ל פשוט גם האשה ששכחה ליטול הצפרנים בע"ש כיצד ינהג עמהם נ"ל עיקר למעש' כמסקנת הבעל נקודת הכסף בי"ד סי' קצ"ח ליטול ע"י נכרי בידו או בשיניו אף שבתשובת מהר"צ סי' פ"ב השיג עליו היינו דוק' ליטול בכלי אבל בכה"ג מודה וגם הנה"כ עצמו למעשה לא התיר אלא ביד או בשיניו ולרווחא דמלת', כתב דאפי' בכלי אפשר להתיר למקצת פוסקים אבל אין לסמוך למעשה כי אם ביד או בשיניו כנ"ל הק' יעקב: