אור ברסלב
שות שבות יעקב חלק ב חלק אבן העזר › שאלה קמ

שות שבות יעקב חלק ב· רבי יעקב ריישר

חלק אבן העזר · שאלה קמ

שאלה קלט

איש אחד שמורד על אשתו וטוען שאי אפשר לו כלל לדור עתה עמה ורוצה לגרשה והיא אינה רוצה לקבל גיטה ומבקשת מזונותיה מה דינם:

תשובה. עיקרא דהא מילתא כבר אמורה והיא מחלוקת ישנה דבתשובת מהר"א מזרחי שאלה למ"ד פסק כיון שהוא רוצה לגרשה רק שאניס בתקנת חכמים שתקנו שלא לגרשה בעל כרחה פטור ממזונתיה דוגמא דאמרינן ריש פ' קמא דכתובות הגיע זמן ולא נשאו וכו' ובתשובת מהר"א ששון סימן נ"ה האריך מאוד לפלפל בזה ומראה פנים לכאן ולכאן ומסיק דיכול הבעל לומר קים לי כהר"אם ע"ש גם בתשובת פרח מטה אהרן סימן כ"ד מאריך בזה ומסיק כן להלכה וכ"פ הב"ח בא"ע סימן ע"ז עיין שם אכן החלקת מחוקק בסי' ע"ז ס"ק ג' השיג על הב"ח בזה מכל מקום בענין מזונות נראה שאינו מחייב לאיש לזונה רק שעונתה וכסותה לא יגרע ולהכי מוסיפין לה על כתובתה ובאמת לע"ד מדברי ראשונים יותר היה נ"ל דלא כדעת הרא"ם והב"ח ולא אישתמט א' מהן הראשונים לכתוב דבזמן הזה דאיכא חרם רגמ"ה לא שייך דין מורד ליתן לה מזונתיה ותנאי כתובה ולהוסיף לה על כתובתה אלא ודאי דלא פלוג חכמים בתקנתא דמורד על אשתו אף שהוא אנוס שלא יכול לגרשה צריך לקיים כל התנאי כתובתה וליתן לה מזונות ולהוסיף לה על כתובתה וכן משמע מתשובת הרא"ש כלל מ"ב ותשובת מהרי"ק שורש ק"ז וכן משמע בש"ע ס"ס קי"ז וכה"ג מבואר בטור א"ע ריש סימן קי"ט בנשתטית דאין יכול לגרשה בתקנת חכמים דדעת הראב"ד והרמ"ה דצריך ליתן לה מזונת דאל"כ מה הועילו חכמים בתקנתם וכן הכריע רמ"א בש"ע שכן עיקר ודלא כהרמב"ם והב"ח עצמו הכריע שם ג"כ הכי אף שיש לחלק בכמה גווני בין האי להאי וכ"כ בתשובת מהר"א ששון מ"מ נ"ל עיקר כמ"ש אבל מה אעשה זו היא שקשה בדיני ממונות להוציא מיד מוחזק היכי דיכול לומר קים לי כהפוסקים דס"ל הכי והם גדולי אחרונים מ"מ נ"ל דעכ"פ כיון שהוא רוצה לגרשה והיה צריך ליתן לה כתובתה אזי עכשיו ישליש לה כתובהה והפירות שלה וגם מעשה ידיה א"כ קרוב הדבר שיהא ספקה מזונתיה וגדולה מזו כתב בתשובת חות יאיר ס"ס כ"ג אצל משר' שאם חוזר בו הבע"הב שאין לחייב הבע"הב רק בדמי שכירות משא"כ בדמי מזונות שהרי מזונותיו מצוים ולא יחסר לחמו בכל גבולי ישראל וסגי שהוא הולך בטל וכמה אורחי ופרחי בוחרים בזה יותר מהיות משרת ואע"ג דאיהו לאו בר הכי הוא מ"מ אין לחייב בע"הב עכ"ל אע"ג דדבריו אינם מוכרחים ובלי ראיה כלל ואף גם י"ל דגם בעל חות יאיר כוונתו דוקא במשרת דאפשר בהכי משא"כ באשה המשרתת וכה"ג ודאי חיישינן לזנות ואין דרכה להיות מחזר אחר מזונתיה כי כל כבודה בת מלך פנימה מ"מ נ"ל כמ"ש בנ"ד דמסתמא ע"פ הרוב ספקא למזונותיה ולענין ירושת הבעל ג"כ איכ' מחלוקת בין הפוסקים אי מורד יורש את אשתו או לא וכיון שכתובתה ביד שליש אם מת היא בחייו יורש הבעל מחצה והיא מחצה וכן דנתי למעשה י נ"ל הקטן יעקב:

תוכן העניינים

שות שבות יעקב חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה