שות שבות יעקב חלק א· רבי יעקב ריישר
חלק יורה דעה · שאלה צא
אשר נשאלתי שלשה דברי אגדה וחכמה ממחותני הרב רבי בן ציון בשם אביו הרב הגדול ר' משה ווענגראווי זצ"לל ה"ה הא דאית' במפרשי תורה הטעם דטמא מת צריך הזאה שלישי ושביעי משום דלמא היה צדיק ות"ח שאין בו טומאה ונטמא ע"י הזאה ראשונה שביום השלישי על כן צריכין להזות עליו ביו' השביעי שנית לטהרו והתימה בתמיהא קיימת דא"כ יש לחוש ג"כ להיפך אולי הי' המת אדם רשע ונטהר הנוגע בו בהזאה ראשונה וע"י הזאה שנית חוז' ונטמא ושנית מדברי סופרים ספרא רבה דישראל בהא דאיתא בגמרא דסוטה דף י"ג ע"ב ואי לא עסק ביה משה ישראל לא הוי מעסקי ביה והכתיב ואת עצמות יוסף אשר העלו ישראל ממצרי' קברו בשכם ופרש"י ואי לא איעסק ביה משה וכו' כלומר האיך הניחו ישראל למשה להתעסק בו לבדו כי לא חשו להשבוע' וכו' ולמ' לאחר שנפטר משה נתעסקו בו ישראל עכ"ל רש"י וקשה הלא שם קוד' לזה קאמר הש"ס ת"ר בא וראה כמה חביבו' המצו' על מש' רבינו שכל ישראל נתעסקו בביזה והוא עסק בעצמות יוסף שנאמר חכם לב יקח מצות ע"כ וא"כ לפ"ז מה מקשה דלמא מתחל' לא התעסקו בו ישראל משו' שהיו טרודי' ולהוטי' אחר הביזה משא"כ אח"כ שלא היה שום ביזה ותלת זימנא הוי קושיא חזקה בהא דאית' במדרש ילקוט סוף פ' כי תשא והובא בילקוט השמעוני ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה וכי אפשר לילוד אשה להיות ארבעים יום בלא אכילה ולא שתיה אלא אזלה לקרתא אזלא בנימוסי עכ"ל וצריך בר נגר להולמו דמאי מתרץ על הקושיא וכי אפשר וכו' כיון שאי אפשר וכי דנין אי אפשר מאפשר דודאי היכא דאפשר צריך לילך בנימוסו משא"כ במקום שאי אפשר עכ"ל:
תשובה. על שלשה אשיבנו ולא אסתגר בקמיית' התמיה' קיימת שתמה אחר העיון נראה שאין כאן אפי' קצת תימא דביו' פשלישי בהזאה ראשונה ודאי אינו נטהר כלל אף שנטמא במת אדם שע כי גזרת הכתוב הוא וטמא שבעת ימים וקודם לכן אינו מועיל הזאתו ודוגמא לדבר אם טבלה אשה בימי נידתה או זיבתה קודם ספירת שבעה נקיים דאינו מועיל ה"ה בתזאת יום השלישי אך אם המת היה צדיק ולא נטמא בנגיעתו רק שנטמא ע"י הזאתו ביום השלישי כי מי הזאה מטמא טהורי' טומאת ערב ולא טומאת שבעה ע"כ מהני הזאה שלאחריו ביום השביעי טהר במ"כ וק"ל והוא נכון והקושי' שניה ראית שכב' הרגיש בה מהרש"א בחידושי אגדות גם היפה תואר ועיין דבריהם באורך ולע"ד כראה ליושב בדרך ככון כפשוטו דודאי אף אם היו כל ישראל טורחין לפי שעה להתעסק בעצמות יוסף בשביל זה לא היו מפסידין הביזה שכב' הבטיח להם תקב"ה והיו יכולין לשאל הכלי זהב וכסף אחר שמצאו עצמות יוסף וא"כ שפיר מקשה הש"ס לפי פרשי' ואי לא עסק ביה משה וכו' והשבח של משה הוא לפי שכל ישראל עסקו בביזה ואם כן באותו שעה שעסק עשה בעצמות יוסף הפסיד משה הביזה שלקחו ישראל גם מה שהיה ראוי לחלקו לכך מקרי חכם לב יקח מצות והוא ברור ושלישי בקודש א"צ לפנים לפי פשוטו היה כראה לומר דכך הוא הפשט במדרש וכי אפשר לילוד אשה להיות ארבעים יום בלא אכילה ושתיה ואין לומר שכעשה על פי הנס קשה איך יעשה הקב"ה נס למגנא כיון שהיה יכול ליקח אתו עמו אכילה ושתיה או לאכול לחם היורד מן השמים על זה מתרץ אזיל לקרתא אזלא בנימוסו וק"ל ובדרך חדוד אפשר לומר דה"ק המדרש וכי אפשר לילוד אשה להיות בלא אכילה ושתי' אלא צ"ל דמש' באמת נעש' במדרגת מלאך ממש וכקר' איש האלהים כדכתי' וא"כ קשה למה אכל למט' על זה שפיר מתרץ העדרש דלכך אכל למט' משו' אזל' לקרת' אזל' בנימוסו כנ"ל ה"ק יעקב:
פריק חלק יורה דעה. בעזר האל חונן דעה: