אור ברסלב
שות שבות יעקב חלק א חלק יורה דעה › שאלה פח

שות שבות יעקב חלק א· רבי יעקב ריישר

חלק יורה דעה · שאלה פח

שאלה פז

יולדת שאירע לה אבילות ב"מ שבעה ימים קודם החג אי החג מבטל ממנה גזירת שלשים או נימא כיון שהוא יולדת ולא יכולה לנהוג כל דין אבילות לענין חליצת סנדל וכה"ג הוי כלא נהגה שבעה קודם הרגל ואין הרגל מבטל ממנה כלום:

תשובה. הנה לא ידעתי מה אדון בך שעלה על דעתך לומר דהוי כלא נהגת שבעה דאף שלענין חליצת סנדל ורחיצ' וכה"ג כל שהו' צורך גופה מותרת מ"מ הלא נהגה הרבה דיני אבילות למעט בענייני שמחה וגיהוץ ותספורת וכיחול ופרכס וכה"ג טובא ודאי ע"י זה כבר נתבטל ממנה גזירת שבע' וכן משמע ומבוא' מלשון הטור בא"ח סי' תקמ"ח ובי"ד סי' שצ"ט ע"ש דדוקא היכא שלא נהג כלל דיני אבילות קודם הרגל בשוגג או במזיד אין הרגל מבטל ממנו גזירות ז' או ל' אבל זו שנהגה אבילות מה שמוטל עליה כבר יצאה ידי חובתה ואין להחמיר כולי האי באבילות הקל:

ולא מצאתי לאחד מן הפוסקים הראשונים שהזכירו מזו כלום דיולדת יהא צריכה לחזור ולנהוג אבילות מחדש וסתימות דבריהם לא משמע כן גדול' מזו מצינו בקטן שהגדיל תוך שבעה שלא נהג אבילות כלל בטל ממנו כל דיני אבילות וכמבואר בטי"ד סי' שצ"ו ובש"ע שם וכן הסכמת האחרוני' שם להלכ' ע"ש בט"ז ובש"כ ובנה"כ שם בפלוגתא דמהר"מ והרא"ש וכ"ש בנדון זה שנהגה אבילות מה שמוטל עליה בהא ליכא מאן דפליג שיצאה ידי חובתה. ובודאי על דבר זה היית מסתפק ושואל כי לא נעלם ממך דברי תשובת נחלת שבעה סי' י"ז ביולדת שצריכ' לחזור ולנהוג אחר שהלכה לבית הכנסת דין שבעה יע"ש אבל דבריו שם לאו דסמכא אינן ואין לו שורש ומקור בפוסקים ובש"ס כלל והוא נגד שיקול הדעת והסבר' ואולי למד כן בעל נחלת שבעה מדברי מ"ו חמי זקיני הגאון המפורסם מהר"ש שפירא זצ"ל שהובא שם בתשובותיו סי' ע"ג לענין חולה דלאחר חוליו צריך לנהוג אבילות יע"ש ובאמת גם שם עיינתי ונראה דלא הורה כן אלא בחולה שלא הודיעו לו כלל מהאבילו' וכדאית' בש"ס ובטור סי' של"ז חולה שמת לו מת אין מודיעין אותו שמא תטרף דעתו על כן כיון שלא ידע צריך לנהוג אבילות כדין שמע שמועה קרובה תוך ל' אבל מי שידע מאבילתו אך שאיזה דברים לא היה יכול לנהוג מחמת סכנת חליו או ביולדת כיון שעכ"פ נוהג איזה דברי' יוצא ידי אבלו ועיקר האבילו' הוא מרירות לבו כדכתיב ואחריתה כיום מר וכ"ש חולה דמריר לבו טובא כדכתיב לב יודע מרת נפשו ודאי בצער פורתא נפיק ידי אבלו ואף שמלשון התשובה שהעתיק שם משמע דאף בידע החולה מאבלו פסק כן אבל באמת הוא מוקצה מן הדעת לומר שעולה כן על דעתו אלא דוקא בלא ידע ולאו הוא חתום עלה בעצמו וכן מבואר בפשיטות בב"ח בטי"ד סי' של"ז דהא דמשתיקין את המנחמין בפני החולה היינו אם הוא אבל אף שנוהג אבילות משתיקין המנחמין וכן פשוט אצל כל בעלי הוראה וכן ראוי להורות גבי היולדת גם שאר מנהג היולדי' שכתב שם בתשוב' נחלת שבעה באם היא אבילה אין דבריו מוכרחים וכל כי הנהו דברים פוק חזי מה עמא דבר כנ"ל ה"ק יעקב:

תוכן העניינים

שות שבות יעקב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה