שות שבות יעקב חלק א· רבי יעקב ריישר
חלק יורה דעה · שאלה ס
עוד מהרב המופלא הנ"ל הנה ראיתי בספרו הנחמ' סול' למנח' דף צ"ה ע"ד וז"ל נשאלנו שנתהוו יקרו' בחלב ונודע שמתערבין בתוך החלב חמאה ועושין ממנו נרות אי מותר להדליק או לא שבחלב נוהג דין בשר בחלב כדאית' בפכ"ה וברמ"בם פ"ט מהמ"א וכו' ואינני כמשי' על דבריו רק דלא אכיל לירד לסוף דעת הרמב"ם דבבישול פסק דנוהג איסור בשר בחלב לענין אכילה פסק דאינו לוקה משום איסור בשר בחלב ולענין הנאה לא גילה לנו הרמב"ם מה דעתו ולדעתי תמוה דאם ס"ל דבהנאה ג"כ חייב משום בב"ח בחלב א"כ ליחול ג"כ לענין איסור אכילה בענין איסור מוסיף והכסף משנה שם כתב וז"ל ופסק רבינו שלוקה בבישול ולא באכילה דאין איסור חל על איסור כל שאינו כולל או מוסיף או בת אחת אלא ודאי נראה לי דהרמב"ם ס"ל דאינו אסור בהנאה ומש"ה לא לקי על האכילה הגם דבאמת צריך טעם ועיון למה לא אמרינן באמת דלוקין על הנאה וא"כ לוקין גם על האכילה באיסור מוסיף אלא ודאי נראה דעת הרמב"ם מדאין לוקין על אכילתו ג"כ אינו אסור בהנאה וכמ"ש הפר"ח וכן משמע מדברי הב"י במ"ש על הטור לשון רבינו אינו מכוון שכלל דין בשר בחלב בהמה טמאה ובשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה וכו' עכ"ל:
תשובה. מה שמתמה מכ"ת על הרמב"ם פ"ט דהמ"א דין וי"ו דכת' המבשל חלב או בשר מתה וכיוצ' בו בחלב לוקה על בישולו ואינו לוקה על אכילתו ולענין הנאה לא גילה לן דעתו וכו' הנה מכותלי כתבו ניכר שהבין בפשיטות לדעת הרמב"ם לוקין בנהנה משאר בשר בחלב:
וכן מבואר מתוך סיום לשונו שמתמ' למה אמרי' באמת דלוקין על הנאה חלב בחלב ובאמ' לא ידעתי איך טחו עיניו מראו' פ"ט מבוא' בדברי הרמב"ם דאין לוקין בשום בשר בחלב על הנאתו רק על אכילתו או בשולן וכן מבואר מדבריו בהל' סנהדרין פי"ט כשמנ' כל הלוקין לא מנה רק המבשל בב"ח או האוכל ולא הנהנ' וכן בכל איסורי הנאה כגון חמץ בפסח וערלה וכלאי הכרם בכולם לא כתב שלוקין על הנאתם זולת הנהנה מן הקדש איברא בפר"ח ריש סי' פ"ז כתב וז"ל ואחד לאיסור הנאה וכו' אין לוקין על הנאה כתבתי בארוכ' בספר פר"ח א"ח סי' תמ"ג עכ"ל הנה גברא חזינא וראיות דבריו לא חזינא אכן בהשגת הרמב"ן על מנין המצות להרמב"ם שורש שני סעי' י"ב ומגלת אסתר שם ראיתי מכלל דבריה' שס"ל שלוקין הנהנ' מבב"ח איברא מסוגי' דחולין דף ק"ח וקי"ד לא הוזכר רק שלוקין על אכילתו ועל בישולו ולא על הנא' וכן משמע מסוג' דש"ס דביצה דף י"ב ופסחי' דף מ"ו ומכות דף כ"א דקאמר המבשל גיד בחלב לוקה חמש ולא קחשיב כלל דלוקה משום נהנ' מבב"ח מ"מ לא אכריע בדבר זה להלכה כיון שהוא דבר שאינו נוהג בזמנינו ועכ"פ דעת הרמב"ם שאינו לוקה על הנאתו (ועתה מקרוב שיצא לאור הדפוס ספר הפר"ח על א"ח וזכינו ליהנות מפריו ראיתי שמסיק ג"כ בסי' תמ"ג דלדעת הרמב"ם אהנא' דבב"ח לא מחייב מלקות ע"ש) וא"כ נסתלק עיקר תמיהתו על הרמב"ם שלענין הנאה לא גילה דעתו בחלב בחלב לפי שכל פלפל הש"ס לא קאי אי לוקין על חלב בחלב משום איסור אכילה או בישול אבל לענין הנאה אפי' בבשר וחלב גמור אין לוקין ואיסור הנאה חלב בחלב ודאי דחל עליו כיון דליכא איסו' חל על איסור רק באיסו' מוסיף וכן משמעו' הסוגי' בחולין דף קי"ג ע"ב וכן משמע להדיא בתוספות בחולין דף ק"א ע"א ד"ה איסור כולל במ' שסיימו שם וכן צריך לפרש בסוף פ' כ"ה וסבר שמואל וכו' מוכח להדיא דחלב בחלב ג"כ חל עליו איסור הנאה ועיקר תמיהתו קיימת שכתב מכ"ת וז"ל ולדעתי תמוה דאם ס"ל להרמב"ם דבהנאה ג"כ חייב משום בב"ח א"כ ליחול ג"כ לענין איסור אכילה כאיסור מוסיף וכו' הנה קושיא זו של כת הקודמין היא ובדרכו דרך ג"כ בכנסת הגדולה דף קך"ה ע"א בביאוריו להרמב"ם פ"ט כתב וז"ל מצאתי כתוב על לשון זה וא"ת הא נוסף איסור הנאה דבב"ח אסור בהנאה וחלב ונבילה אינם אסורים בהנאה וכו' וי"ל דאסור הנאה דבשר בחלב אינו אלא בכלל אכילה כדפירשנו לעיל וכיון דאין אכילת בשר בחלב חל על איסור חלב ונבילה דאין איסור חל על איסור ממילא פקע איסור הנאה מיניה שאינו פסוק לאסור בהנאה שאלו היה פסוק בפני עצמו לאיסור הנאה היה חל עליו ג"כ איסור אכילה באיסור מוסיף ע"כ דבריו שם ובאמת לא נודע מי היא הכותב הזה דמה שפשוט בעיניו דאינו פסוק בפני עצמו על איסור הנאה נעלם ממנו סוגיא דש"ס להדיא פכ"ה דשלשה פעמים כתיב לא תבשל א' לאיסור אכילה וא' לאיסור הנאה וא' לבישול ואם רצונו לדחוק ולומר דהרמב"ם סובר ופסק כמ"ד דיליף איסור הנאה רק מק"ו או משאר לימודי' או דסובר כיון דלא תבשל הג' הוא במשנ' תורה ושם אינו מיותר דמשה רק חזר מה ששמע מפי הגבור' ולכן פסק ג"כ דאין לוקין זה אינו דהא הרמב"ם בפי' המשניות פ"ב דקדושין משנ' ט' כתב להדיא נאמר ג' פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו אחד לאיסור אכילה וא' לאיסור בישול וא' להנאה וכ"כ ג"כ במנין המצות סי' קפ"ז יע"ש וכבר ראיתי בלחם משנה במהדורא בתרא פ"ט דהמ"א שהרגיש בזה ע"ש דבריו באורך ועל עיקר הקושיא הא דלא חל איסור בשר בחלב על איסור חלב באיסור מוסיף שאסור בהנאה כתב בלחם משנה שם במהדורא קמא דף קך"ו ע"א וז"ל וא"ת והא איכא איסור מוסיף דנתוסף בו איסור הנאה כיון דבב"ח אסור בהנאה והתוספת פג"ה הרגישו בקושיא זו במאי דפריך בגמרא וסבר שמואל אסור דמאי פריך נימא דשאני הכי דהוי אסור מוסיף כיון שנאסר בהנא' ותירצו דאיסור הנא' לא הוי איסור מוסיף אלא איסור חמור בעלמא אבל רבינו לא ס"ל הכי דהא כ' בסוף פ"ד מהמ"א ומתוך שנוסף בה איסור הנא' נוסף בה איסור קדוש' הרי דקרי ליה מוסיף וי"ל דהכ' באיסור הנאה ליכא לאו כדכתיבנא לעיל ולא לקי עליה אלא איסורא בעלמא כיון דאפקיה רחמנא באם אינו ענין וא"כ לא אמרינן מגו דאתוסף בה איסור הנאה כיון דבהנא' ליכא מלקות לא הוי איסור מוסיף כיון שאינו דומה לאיסור עצמו ע"ש דבריו יותר באורך כלל יוצא מדבריו שם דגם הרמב"ם ס"ל דאסור חלב בחלב בהנאה וכדעת התוספ' לכן יפה הצרכתי להשיב אי מותר להדליק הנרו' שנתערב בו החמא' ע"ש וכנ"ל ה"ק יעקב: