אור ברסלב
שות שבות יעקב חלק א חלק יורה דעה › שאלה מז

שות שבות יעקב חלק א· רבי יעקב ריישר

חלק יורה דעה · שאלה מז

שאלה מו

אחד שמצא פ"פ ברחוב היהודים סכינים ומצויים לצאת עכו"ם ברחוב היהודים כי הוא מקום לעבור לרבים ובפרטות ביום חגם שאז עוברין הרבה עכו"ם מה יש לדון באותן סכינים:

תשובה. לכאורה נראה לדמות דין זה למאי דאית' בי"ד סי' א' במצא גדייו ותרנגוליו שאבדו או שנגגבו ומצאו שחוטין במקום שרוב ישראל מצויין דמותרין ויש שם חילוקי דעות בב"י ובאחרונים אי בעינן תרי רובא רוב השוק ורוב העיר או לא וז"ל הרשב"א בתה"א דף קמ"ז וז"ל ומסתברא דאפי' בעיר שרובה נכרים וכו' אם ישראלים שבאותו עיר דרים בשכונה בפני עצמה שאין דרך הנכרים מפסקת אותו הרי אותו שכונה כעיר בפני עצמו ואין הולכין בה אחר רוב העיר כולה אלא אחר רוב שכונה ואע"פ שיש קצת נכרים דרים דהרי שכונה זו כעיר בפני עצמו ואע"פ שאין דלתות השכונה ננעלות וכדרך שאמרו גבי בשר הנמצא דאין הולכין אחר רוב עולם אלא אחר רוב טבחי העיר עכ"ל הרשב"א והרא"ה השיג עליו והרשב"א חזר ותיקן דבריו במשמרת הבית אך אין דבריו מוסכמים מכל הפוסקי' ועיין בב"י בי"ד סי' קך"ט מבואר דהרא"ש מחולק ג"כ עם הרשב"א בזה ועיין בפר"ח לי"ד סי' ס"ג ס"ק ג' האריך בהאי כללא יע"ש גם בתשובת חות יאיר סי' רכ"ח כתב שאלה כזו בסכין שנמצא ברחוב היהודים ולא רצה להתיר למעשה כיון דרוב עוברים עכו"ם ואני לא רציתי להאריך בהני כללי ולהכניס ראשי בין ההרים הגדולים ומ"מ נראה לע"ד להתיר בנדון שלפנינו מטעם אחר דאף דמידי ספיקא לא נפקא אי מישראל הוא או מעכו"ם אפ"ה יש להכשיר הסכין בלי שום הגעלה ולבון דהא מבואר בי"ד סי' קך"ב ובת"ח כלל נ"ט דין ד' בנתן הכלי לאומן נכרי לתקן ולטלו אחר מעת לעת דמותר להשתמש בו לכתחלה מטעם ספק ספיקא שמא לא השתמש בו עכו"ם ואת"ל השתמש בו שמא הוא אחר מע"ל או נשתמש בו בדבר הפוגמו ועיין שם בספרי מנחת יעקב ס"ק ה' ויו"ד דון מינה דהא התם הכלי היה בודאי ביד נכרי אפ"ה מכשירינן לכתחלה ומכ"ש במצא סכין ברחוב ושכונת היהודים דאפשר שהוא של יהודי ולא נגע בו עכו"ם מעולם וג"כ איכא ספיקי טובא דלעיל דיש להתיר הסכין ואין מקום לבעל דין לחלוק ולומר דאף שנפל מישראל מ"מ חיישינן דטריפה היתה כיון דאיכא ריעותא דנפילה וכה"ג מבואר בח"מ סימן ל"ט ומ"א גבי חזקה דאין אדם פורע בתוך זמנו אפ"ה היכי דאיתרע בנפילה נאמן לומר פרעתי תוך זמנו נגד החזקה א"כ אף כאן אנו נאמר כיון דאיתרע בנפילה אף אם הוא של ישראל דלמא טריפה הוא זה אינו דל"ד כלל אפי' כאוכלא לדנא דודאי התם אמרינן כיון שלא דקדק לשמור שטרו בחפיסה או בדלוסקמא כדרכן של בני אדם שלא לאבד שטרותיהם מסתמ' שכבר פרעו שאינו מקפיד עליו כל כך ושם אותו בין שטרותיו הפרועין אף שעדיין שוה לצור על פי צלוחית אין דרכן של הבריות להקפיד עליהם כל כך ולשמרם וכה"ג מצאתי בתשובת הל' קטנות ח"ב סי' קס"ו ע"ש משא"כ בסכין טריפה ודאי בשגגה נאבד ונפל ממנו אף שהיתה טריפה דהרי עדיין ראוי לחתוך בו חלבים כדאיתא בש"ס הטבח צריך שיהיה לו שלשה סכינים וגם יכול למכור לעכו"ם או להשחיז' ולהגעילה לכן לא הוי נפילה ריעותא כלל. רק גבי נבילה אמרינן אדם עשוי להטיל נבילתו באשפה כדאיתא בי"ד סימן א' לפי שהנבילה אדם ממאס בה ומרחיקין מן הנבלות משא"כ בסכין וכה"ג כנ"ל ה"ק יעקב:

תוכן העניינים

שות שבות יעקב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה