שות שבות יעקב חלק א· רבי יעקב ריישר
חלק חושן משפט · שאלה קעד
בעל הבית אחד ששכר שפחה עבריה לשמשו ואח"כ נודע לו שהיא מוחזקת לגנבנית אם הבעל הבית יוכל לחזור בו או לא כיון שהיה יכול' לשכור במקום אחר ויש עליו תערומת או לא:
תשובה. הנה בודאי לא נעלם מאתו מה דאית' בח"מ סי' של"ג דאם הבעל הבית חוזר בו אין לו עליו אלא תערומת ובשהיו יכולין להשכיר במקום אחר הרי זה כדבר האבד ונותן להם שכרם כפועל בטל אכן בנדו' שלפנינו דאיכא מום וחסרון גדול כזה כי אי אפשר להשתמר ממנה כי אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת וגדולה מזו מצינו בש"ס דב"ק פ"ג דף ך"ח ע"א בעבד עברי מנין לנרצע שכלו לו ימיו ורבו מסרהב בו לצאת וחבל ועשה בו חבורה דפטור וקאמר בש"ס הכא במאי עסקינן בעבדא דגנבא ופרש"י דאיכא פסידא ובשביל כן יכול לחזור בו והא דאיתא בש"ס דסמפון בעבדים ליכא והכי קי"ל כמבואר בטח"מ סי' רל"ב סעי' י"וד וז"ל אבל אם נמצא גנב או חוטף וכו' וכיוצא בדברים אלו אינו יכול לחזור שכל העבדים בחזקת שיש בהם כל רעות אא"כ פירש כל זה היינו בעבדים כנענים משא"כ בעבד או שפחה ישראל שכל ישראל בחזקת כשרות והוא פשוט וברור להמעיין בש"ס ופוסקים דלא כדמשמע בתשובת חות יאיר סי' רי"א דאף בעבד ישראל אמרינן אין סמפון בעבדים ולא דק ואף אם רצינו לדחוק בדבריו אף שלשונו שם אינו סובל כלל פי' זה ולומר דכוונתו ג"כ בעבד ושפחה כנענים מ"מ מתוך שאר דברים שבתשובה זו מוכח שכתב דבריו שלא בהשגחה כד ניים ושכיב שמשמע מדבריו שם דזונה הוי מום גבי שפחה כנענית ובזה בודאי לא דק דמבואר בש"ס ופוסקים דסמפון לגמרי בעבדים ליכא ותנינן להדיא מרב' שפחות מרבה זימה וכמה משניות הגיורת והשבויה והשפחה שנשתחררה פחותה מבת שלש דיותר מכאן היא בחזקת זונה וצריכה להמתין ג' חדשים ואסורה לכהן כן הוא פשוט בש"ס והסכמת כל הפוסקים וכמבואר בא"ה סי' וי"ו משום שהיא בחזקת זונה ועל כל פנים בישראל ודאי דהוי מום גמור אי איכא עדות ברורה להוציאה מחזקת כשרות כנ"ל ה"ק יעקב: