שות שבות יעקב חלק א· רבי יעקב ריישר
חלק חושן משפט · שאלה קמח
אי מותר לקבל עדים שאין מכירין כלל הבעל דינים או נימא דהוי כקבלת עדות שלא בפני בעל דין או לא:
תשובה. לכאורה היה נראה בכח המדומ' שאין לקבלם דהוי כקבלת עדות שלא בפניהם וראיה לזה מהא דאיתא בסנהדרין פ' הנשרפין דף ע"ט ע"ב על האי מתני' רוצח שנתערב באחרים כולן פטורי' ומוקי הש"ס א"ר אבהו אמר שמואל הכא ברוצח שלא נגמר דינו ונתערב ברוצחין אחרים שנגמר דינם עסקינן רבנן סברי אין גומרין דינו של אדם אלא בפניו הלכך כולן פטורין ופרש"י אלא בפניו כיון דאין מכירין אותו לא הוי' בפניו עכ"ל רש"י הרי להדיא דהיכי דאין מכירין הוי כשלא בפניו וקי"ל הלכתא כר' אבהו וכרבנן וכמו שפסק הרמב"ם פ"ד מה' רוצח ופי"ד מה' דסנהדרין. ועוד דאף ר' יהודא לא פליג בהא דאין גומרין תו דינו כמבואר שם בש"ס שוב מצאתי כן להדיא בכ"ג לח"מ סי' ך"ח בהגהותיו לטור אות ע' וז"ל כשעדים אינם מכירין לבעל דינים אע"פ שהבעל דינים עומדין שם שלא בפניו מקרי כן דקדקתי מפ' הנשרפין גבי מתני' דרוצח שנתערב באחרים עכ"ל כ"ג וכן מסתבר לכאורה דהא דאין מקבלים עדים שלא בפני בעל דין נלמד ג"כ מקרא דהועד בבעליו כמו דילפינן הא דאין גומרין דינו של אדם אלא בפניו מקרא דעד עמדו לפני עדה למשפט וכפרש"י בב"ק פ' שור שנגח ד' וה' דף מ"ה ע"א אכן באמת אחר העיון היטב נראה דלא דמי זה לזה אפי' כאוכלא לדנא מכמה טעמים חדא דעד כאן לא קאמר רש"י התם דהוי כמו שלא בפניו אלא באין מכירי' כלל כגוונא דמיירי התם שנתערב באחרים ואינו ניכר לשום אדם משא"כ בכה"ג שהבעל דינים נודעים וניכרים לכל רק שהעדים אינם מכירים אותו וכיון שמעידי' בפניו ודאי מקבלים אותן זאת ועוד אחרת כד ניחת לעומק טעם הדין נראה פשוט דלא דמי כלל ובתחלה צריכין אנו להבין דעת וכוונת רש"י שפי' בב"ק דף מ"ה דהא דאין גומרי' דינו של אדם אלא בפניו נלמד מקרא דעד עמדו לפני העדה למשפט דהוא לכאורה נגד ש"ס ערוך דמכות דף י"ב ע"א דגרסינן שם תניא ר' אליעזר אומר עד עמדו לפני העדה למשפט מה ת"ל לפי שנאמר ורצח גואל הדם את הרוצח יכול מיד ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט ור' יוסי ור"ע האי עד עמדו לעני העדה למשפט מה דרשי ביה האי מבעי ליה לכדתניא ר"ע אמר מנין לסנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש שאין ממיתין אותו עד שיעמוד בב"ד אחר ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט עד שיעמוד בב"ד אחר ע"כ הרי דרש"י פי' האי פירושא דלא כמאן דלכל הני מ"ד צריכין לפני העדה למשפט ללימוד אחר ובר"ה פ' ראוהו ב"ד דף ך"ו ע"א ובב"ק פ' החובל דף צ' ע"ב איתא ג"כ הא דר"ע דסנהדרין שראו באחד שהרג את הנפש ר"ע אומר כולן נעשו עדים ואין עד נעשה דיין ומפרש שם בגמרא טעמא דרחמנא אמר ושפטו עדה והצילו עדה וכיון דחזא דקטל נפשא לא מצי חזי ליה זכותא ע"כ והקשו שם בתוספת תימא דבפ' אלו הן הגולי' נפקא לן מקרא אחרינא דאמר מנין לסנהדרי' שראו באחד שהרג את הנפש וכו' ת"ל ועמדו לפני העדה למשפט וי"ל דעיקר דרשה מהתם וקרא דהכא איצטרך כי היכי דלא יליף מהתם לשאר דינים להצריך ב"ד דשאני התם דאמר רחמנא והצילו העדה עכ"ל תוספת ונראה דרש"י דב"ק פ' שור שנגח ד' וה' אזלי ג"כ לשיטת תוספת ואליבא דר"ע דהלכתא כוותיה בהא וס"ל דשפטו עדה והצילו עדה הוא טעמא דבעינן עד עמדו לפני העדה למשפט שיעמוד בב"ד אחר וא"כ ג"כ מהאי טעמא ס"ל דאין גומרין דינו של אדם אלא בפניו דבעינן עד עמדו לפני העדה למשפט דאם ב"ד יראה אותו פני אדם כפני אריה אולי ירחמו עליו להפך בזכותיה מטעם דשפטו העדה והצילו עדה נמצא דיפה פרש"י דנלמד מחד קרא דעד עמדו לפני העדה למשפט וחד טעמא לכולהו אליבא דחכמים דפליגא אר' יעקב שם בב"ק דף מ"ה והלכתא כחכמים דס"ל כר"ע דהלכתא כוותיה וה"ט דבדיני ממונות אין צריכין לגמור הדין בפניו כמבואר בח"מ ס"ס י"ח וא"כ מה"ט יפה אמרינן בש"ס דפ' הנשרפי' ברוצח שנתערב ברוצחים אחרים דאין גומרין דינו דהוי כמו שלא בפניו דכיון שאין מכירין אותו תו לא מרחמי ליה משא"כ הא דאין מקבלין עדות אלא בפניו טעמא אחרינא אית ביה דאם מעיד בפניו אולי יזכור לו בעל דבר שלא נעשה הדבר כך וכה"ג וא"כ אף שאין העד מכירו מ"מ כיון שהבעל דבר שומע דברי העד ושותק תו ליכא למיחש אף שאין העד מכירו לכן נ"ל פשוט מילתא בטעמא דלענין קבלות עדות הוי כקבלה בפניו דלא ככ"ג כנ"ל ה"ק יעקב:
הלכות טוען ונטען ושבועה: