אור ברסלב
שות שבות יעקב חלק א חלק חושן משפט › שאלה קמב

שות שבות יעקב חלק א· רבי יעקב ריישר

חלק חושן משפט · שאלה קמב

שאלה קמא

ילמדינו טעם היתר ברור בעניין נטילת שכר הדייביםם

תשובה. הנה בדבר זה האריכות אך למותר כי כבר האריכו וביררו וליבנו כל זה הפוסקים האחרונים כמעט שלא הניח מקום להתגדר בו וכמביאר בב"ח ובתשובתו סי' נ"א ובתי"ט פ' עד כנה ובי"ד ס"ס רמ"ו בש"כ שם ובח"מ סי' ט' בדברי האחרונים וע"ש בכ"ג בהגהותיו לטור שמפקפק הרבה על טעם המנהג ול"נ עוד טעם ליישב המנהב שקלקלתם תקנתם כדאית' בירושלמי הובא בדברי אחרונים בח"א סי' י"ב דלית דידע האידנא למידין דין תורה וכיון שאין דכין דין תורה הוי כמו פשר דמיתר ליטול ממנו שכר כמ"ש הב"ח והוא הסכמת האחרונים (ואפשר לומר דלזה אמרו בש"ס מכוער הדיין שנוטל שכר בטילה דלא מוכח הכוונה כיון שאין לו היתר ליטול שכר אלא א"כ שאומר שאינו יוד לדון דין תורה רק פשרה והוי מדייני דחצצתא לפי' אחד לכך קאמר מכוער הדבר) וכמה הוי ככר בטינה דמוכח זה פשיט בש"ס וכל הפוסקים ה כא דהת ה מתחלה עם הבעל דין צריך ליתן לו כל שכרו משלם כמו שהתנה כמבואר בח"מ סי' ט' וע"ש בסו"ע ס"ק י"ד שכתב דאם כא התנה עכ"פ צריך ליתן לי כשיעור שאדם רוצה ליקח ולישב בטל מאותו מלאכה שנתבטל ממנו ודבריו נכינים. אף שראית בט"ז שם שהשיג על הסמ"ע בזה וכתב וז"ל ולא נלע"ד כן דהא איתא בסי' קד"ח בכורע חובו של הבירו שפטר הלוה מטעם דיכול לומר הפייס הייתי למלוה בלא דמים ק"ו כאן שיכול לומר הייתי הילך לדיין אחר שהוא פנוי ממלאכה ותו דכתבו התוספ' פ' הכונס דף כ"ח בפירוש דכל מישכושה טובה לחבירו שלא מדעתו אפילו אית ליה פסידא א"צ לשלם דה"ל מבריח ארי דמצוה קעביד ה"נ ל"ש ומה שמביא הסמ"ע ראיה מאבדה לא דמי וכו' ותו לפי דברי הסמ"ע היה לי להרמב"ם הטור לכתוב ומכאן דמשלם כפיעל בטל כמו גבי אבדה עכ"ל בקצרה:

וכל דבריו אינם ברורים וכ"ש שאינם מוכרחים כלל דלא דמי כלל לפורע חובו ולמ"ש התוספ' פ' הכונס דהתם פרע או עשה לו טובה שלא מדעתו:

משא"כ כאן שבאו לפניהם הבעלי דינים וכיון שבטלו עמלארה עלייהו דידיהו רמיא בשלם אם לא התנו בפי' שלא לשלם:

ומ"ש ותו לפי דברי הסמ"ע וכו' נראה שנעלם ממנו סוגיא דש"ס פ' עד כמה דף ד"ט והתיספת והרא"ש והטי"ד סי' שי"ב לענין שכר ראיות בכור שנתנו לו שכר כפועל בטל וע"ש בש"ס ותיספת והרא"ש דאף בשכר לדון או להעיד הכי דינא וטעם אחד לכולן כע"ש (אכן בב"י שם בי"ד כתב דדעת הרמב"ם אינו כן יע"ש) ודברי הסמ"ע ככינים ובפרט עכשיו שהכל יודעין שנותנים שכר ודאי הוי כהתנה בפי':

אכן מ"ש עוד שם בסמ"ע ס"ק ט"ו לחלק אם אמר שמא יזדמן לי שכר בקכוית סחורה בין אם הוא בעל מלאכה וכה"ג מחלק מהרש"ל פ' החובל סי' י"א:

אבל כבר השבתי עליו בטוב טעם בתשובה אחת להל' כזקים ע"ש אלא דהכל נכלל בכלל אומנת מה שדרכו בכד:

ואבר בטילה דלא מוכח בין ממשא ומתן או ממלאכה אין דיניו בטילין רק דמכוער הדיין כמשמעות הש"ס להדיא פ' שני דייני גזרות ומדברי הרא"ש בתשובה אין הכרח כלל כמ"ש הסמ"ע עצמו שם וגם אין לדיין ליטול שכר שכי פעמים מדי' אחד אפילו הביא ראיה לסתור דינו וכמבואר בי"ד סי' סי"ב לענין קבלת שכר מראיות בכור וכ"כ הב"ח בתשובה סי' נ"א ע"ש וכנ"ל ה"ק יעקב:

ץ:

תוכן העניינים

שות שבות יעקב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה