שות שבות יעקב חלק א· רבי יעקב ריישר
חלק אורח חיים · שאלה ג
ילד שנברא בידו אחת הימנית כיצד ינהג עצמו לענין הנחת תפילין כי דברי הש"ע סי' ך"ז סתומים בדין זה על כן יורינו אדוני מ"ו דעתו הרחבה בזה זאת ועוד אחרת שנים שהלכו בדרך ואחד מהם איטר ונאבד לאחד מהם תפילין של יד ואין אחד מהם יודע לשנות הקשר מימין לשמאל או משמאל לימין כיצד ינהגו לענין הנחת תפילין:
תשובה. הנה הקשית לשאול דבר שלא נמצא בא' מן האחרונים להדיא אף שבתשו' חות יאיר סי' קס"ז הזכיר קצת משאלה זו מ"מ לא העלה דבר ברור להלכה וכעת טרידנא טובא עכ"ז לא אמנע מלהשיב כפי מעט עיוני דגרסינן במנחות דף ל"ז תני' אידך אין לו זרוע פטור מן התפילין פרש"י שמאל) אחרים אומרים ידכה לרבות את הגידם ע"כ וכתבו תוספ' אין לו זרוע פטור מן התפילין אחרים אומרים ידכה וכו' מר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ עכ"ל תו' והנה דברי תו' סתומי' וחתומי' בכוונת דאיך לא פליגי אהדדי והד"מ והב"ח בסי' ך"ז פירשו כוונת התוס' דה"ק דלא פליגי דת"ק קאמ' דאין לו זרוע פטו' מן התפילין ואחרי' דאומרים לרבות את הגידם דהיינו שאין לו יד אבל יש לו זרוע ומ"מ בגוף הדין חולק הב"ח על רמ"א ועיין במ"א סי' ך"ז ס"ק ג' שמתמיה מאוד על דעת התוס' ושהוא נגד דעת הספרי פרשת ואתחנן (והובא בילקוט סוף פ' בא) וז"ל א"כ מה ת"ל ידכה להביא את הגידים שהוא נותן בימין ומה שכתב המ"א שם ליישב כוונת התוספ' הוא דחוק מאוד כאשר כתב שם בעצמו גם בתשובת בית יעקב שאלה מ"ט השיג עליו אך שהוא כתב לפרש דעת התוספ' בדרך אחר שהו' דחוק ואתי מרחוק וזר לפרש כן ולא עלה כן על הדעת ע"ש שדבריו ממילא מופרכים. ובאמת לפום ריהטא היה נראה לפרש כוונת התוספ' בדרך זה:
כיון שעיקר הרגשת התוספ' שכתבו דלא פליגי אהדדי כיון שכל אחד מזכירו בלשון אחר דת"ק קאמר אין לו זרוע ואחרים קאמרו בלשונם גידם א"כ אפשר לומר דכוונ' התו' דמר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ דת"ק קאמר אין לו זרוע משמע שכך הו' מתחלת ברייתו שמעולם לא חל עליו חיוב קשירת תפילין לכך פטור מן התפילין ואחרים דקאמרי לרבות את הגידים היינו שנקטע ידו בידי אדם (דכן הוא לשון גידם מלשון גדו גדע וכן פרש"י להדיא בסנהדרין דף ע"א ע"א במתני' גידם ידו קטוע' והא דאיתא בסנהדרין דף מ"ה ע"ב אלא מעתה עדים גידמין דמעיקרא ג"כ הפי' שנקטע' בידי אדם מעיקרא קודם שהעידו וכן מבואר מפרש"י שם וע"ש בתו' ד"ה אין לו בהן יד מכאן שקודם שנקטעה היה בר חיובא גם אחר שנקטע' חייב בתפלין וא"כ גם שאלתינו נפשוט שזה שנברא בלא יד שמאל דפטור מתפילין כדעת הת"ק ולדעת התוספות הוא אליבא דכ"ע אכן אחר העיון נ"ל דה"ט של האחרונים שלא רצו לפרש כן דעת התוספת משום דהסברא הוא להיפך דכל שנברא רק בידו אחת א"כ זו היא ימינו ושמאלו וידו יד כהה:
משא"כ בנברא מתחל' בשתי ידים וכבר ניכר ונודע ידו השמאלית והימנית כל שנקטע השמאלית אינו חייב בתפלין כיון שאין זה יד כהה שלו וקצ' ראיה לזה מההי' דסנהדרין דף מ"ה ע"ב אלא מעתה עדים גידמין דמעיקרא ה"נ דפסילי שאני התם דאמר קרא יד העדים שהיתה כבר ופרש"י דזו היא יד שלה' יע"ש וכדי לברר דעת התוספות בדרך היותר נכון נלע"ד לומר דה"ק התוספות דמר אמר חדא דה"ק דקאמר אין לו זרוע אין הפירוש כפירוש רש"י שאין לו זרוע שמאל אלא שאין לו זרוע כלל לכך פטור מן התפילין ואחרי' דקאמרי לרבות את הגידים דהיינו יד שמאל נקטעה שנותן את התפלין ביד ימין וכדעת הספרי ממש:
איברא בתשובת רמ"א ס"י סק"ב פסק בפשיטות דאי שנקטעה ידו שמאלי' פטור מלהניח בימין בלי ראי' מוכרחת כלל רק מסברא דנפשי' ודבריו תמוהים שלא הרגיש כלל בסוגית אלו שהבאתי גם המ"א שם בס"י ך"ז מתמיה עליו אף שבתשובת בית יעק' שם רוצה ליישב דבריו זה ע"פ שטתו הדחוק ורחוק לפרש דעת התוספ' מ"מ יהיה איך שיהי' נ"ל דאף החולקי' ואומרים דגידם יד שמאל פטור מתפילין בנברא כך אפשר דכ"ע מודו מטעם שכתבתי לעיל דזו היד הוא ימינו ושמאלו וכדי שלא להכניס עצמו בספק ברכה אפי' בספק כל שהוא בספק ברכה דכיון דעכ"פ הוא חייב בתפילין של ראש דהא דקאמר אין לו זרוע פטור מתפילין היינו תפלה של יד אבל תפילין של ראש דהוא מצוה בפני עצמו וכמבואר בסי' ך"ו ודאי דחייב לברך על של ראש שתים וכפסק רמ"א שם בהג"ה ויהא כוונתו על שתיהם ובאופן זה נ"ל לנהוג ג"כ במה שפסק רמ"א בש"ע ריש ך"ז בגידם שאין לו יד רק זרוע כנ"ל ומה ששאלת על דבר שנים שהלכו בדרך ואחד מהם איטר יד כיצד יניחו תפילין נ"ל פשוט דאיטר אם מוכרח להניח תפילין של יד מי שאינו איטר יניח התפלה של יד כמו שהיא ומניח הקציצה בימין לצד הכתף והמעבר' לצד היד וכן להיפך במי שאינו איטר ומניח תפילין של האיטר מניח בשמאלו הקציצה לצד הכתף והמעברתא לצד היד וראיה לזה ממה שכתב הב"י בא"ח סי' ך"ז בשם מהרי"ן חביב כתב דיש שני מנהגים יש מניחין המעברת' לצד הכתף ויש להפך וכל אחד מהם בנוי על יסוד שוה לשניהם גם בת"ה סי' מ"ט משמע דאינו מעכב וכל שכן בכה"ג דאי איפשר והוא שעת הדחק:
ובתשובת נחלת שבעה סי' מ"א פסק דיש לשנות הרצועה תוך המעברת' מצד זה לצד זה והוא טרחא שלא לצורך לע"ד גם הוי קצת כמורידן מקדושה על כן נראה לעשות כמ"ש בלי שום טרחא כלל כנ"ל ה"ק יעקב: