שות שבות יעקב חלק א· רבי יעקב ריישר
חלק אבן העזר · שאלה קכו
לפי מה דאיתא בה"ל חליצה סעי' א' שצריכין ליזהר בדיינים שלא יהא סומין אפי' באחת מעיניהם ושורש ומקור הוא מש"ס דיבמות ותוספת שם מדכתיב וירקה לעיני הזקינים יע"ש אי מותר להיות אחד מן הדיינים שעיניו כהות ולא יוכל לראות אם לא ע"י בתי עינים שקורין בל"א בריל או דלמא דלא הוי לעיני הזקינים ממש כיון שאין יכולים לראות אלא על ידי בתי עינים.
תשובה. לכאורה היה נראה שגם בזה צריכין ליזהר וראיה לזה מהא דאיתא בראש השנה פ' אם אין מכירין דף ך"ד ע"א ת"ר ראינו במים ראינו בעששית אין מעידין עליו וכ"פ הרמב"ם בפ"כ מ"ה קידוש החדש:
ומה"ט כתב בתשובת דבר שמואל סי' רמ"ב דהרואה הלבנה מנוגה נגדה מתוך אספקלריא או מראה של זכוכית דאין לברך ברכת הלבנה אך לבסוף מסיק דיוכל לסמוך על שאר הרואים אותם ברקיע וכמו שפסק מהרש"ל דאפי' סומא יכול לברך ע"ש דבריו באורך:
אכן נראה לאחר העיון דאין ראיה מסוגיא זו כלל:
הנה מלבד דיש לחלק ולומר דשאני התם לענין עדות קדוש החודש החמירו דבעינן דרישה וחקירה כזה ראיתם או כזה ראיתם מטעם שקלקלו הבייתוסים וכדאיתא ברמב"ם פ"ב מ"ה קידוש החדש דין ב' אלא נראה דבלא"ה אין זו דומה לזו דהאי ראינו בעששית לא מיירי בכענין זה שראה דרך עששית לרקיע אלא דמיירי דומיא דבבא דרישא דראה במים שהלבנה היה זורחת נגד המים וראה תוך המים בבואה של לבנה שלא ראה תוך הרקיע כלל וכן ראה בעששית מיירי בכה"ג שהעששית מונח על הארץ או בכותל והוא רואה דמותה של לבנה תוך העששית אבל לא ראה ברקיע כלל וכן פרש"י להדיא שם בגמרא ראינו במים תוך הנהר או מעין ראינו דמותה של לבנה:
וכן איתא בפירש הרמב"ם לקידוש החדש בפ"ב וז"ל ראינוהו במים פירש כשהסתכלנו במים ראינו בבואה של ירח על פני מים או שראינו בעששית פי' ראינו בבואה שלו בעששית עכ"ל (ומה"ט פסק ג"כ המ"א בא"ח סי' תל"ג דכנגד חלון של זכוכית אין בודקין ע"ש) אבל היכא דראו דרך עששית לרקיע הלבנה ודאי דהוי ראיה ממש ויכולין לקדש על ידו:
ואולי תשובת דבר שמואל ג"כ מיירי שראה רק תוך אספקלרי' או בזכוכית ולא בעובי הרקיע ממש:
וראיה ברורה לזה דהוי ראיה ממש דרך זכוכית מכמה סוגית הש"ס חדא מהא דאיתא ביבמות דף ע"ט הא דאמר ישעיה ואראה את ה' שראה באספקלריא שאינה מאירה וכתב הערוך אות סמך ערך אספקלריא וז"ל כל הנביאים ראו כבודו מתוך אספקלריא שאינה מאירה כאור כחוש ונדמה להם שראו מראה זזה כאדם זקן שאורו כחוש ורואו הנמוך כאלו גבוה והאחד כשנים וכן כיוצא בהם ואינו כך וזה שאמר הכתוב וביד נביאים אדמה הרי דאעפ"כ מעיד דכתיב ואראה מראות אלהים דחשיב ראיה אלא דלגבי שכינה לא חשיב ראיה ממש כיון שלא ראה ממש כמות שהיא בכבודו ובעצמו אכן באספקלריא המאירה הוי ראיה אליבא דכ"ע וכן הוא בסוטה דף ל"א ע"א ר' אליעזר אומר מנין שאפי' עוברין שבמעי אמן אמרו שירה שנאמר במקהלות ברכו את ה' ממקור ישראל והא לא קחזי א"ר תנחום כרס נעשה להם כאספקלריא המאירה וראו הרי שהוי ראיה גמורה דרך אספקלריא וזכוכית וכה"ג איתא בברכות דף ך"ה ע"ב ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה ולא יראה בך ערות דבר אמר רחמנא והא קאי מתחזיא עכ"ל ומסוגיא זו דברכות הביא ג"כ בתשובת ה"ל קטנות סי' צ"ט דמותר לקרות בס"ת ע"י בתי עינים שקורין בל"א ברי"ל ודברים נכונים אף שיש מקום לבעל דין לדחוק ולחלק ולומר דודאי מי שיכול לראות בלא בתי עינים אף שרואה דרך בתי עניים וזכוכית אינו מעכב דכל הראוי לביל' אין בילה מעכבת משא"כ בזקן שאינו רואה ראיה נכונה אלא ע"י בת' עינים לא הוי רואה ממש מ"מ פוק חזי מה עמא דבר שהחזנים קורין ע"י בתי עינים ובפרטות לענין שאלה:
שנשאל קדמנא סומכין על המקרא דכתיב לעיני הזקנים כמדרשו וכמשמעו שרוב בעלי הוראה המה חכמים וזקנים ממש היושבים אצל החליצה ורואין ע"י בתי עינים (דלא כמקצת חכמים בעיניהם בזמן הזה שנערים פני זקנים ילבינו וקופצים בהוראה שלא כדת והקב"ה יפרע ממעמידיהם) ולא שמעתי מעולם פוצה פה ומצפצף וכנ"ל עיקר ה"ק יעקב: