שות שבות יעקב חלק א· רבי יעקב ריישר
חלק אבן העזר · שאלה קיט
אחד שגירש את אשתו מבלי קטט' כלל רק משום דמאיסה ליה שהיא מצורעת מאוד מאוד ועכשיו המגרש רוצה ברצונו הטוב לתת לה דירה מיוחדת בביתו בחנם אי שפיר דמי והנה לא נעלם ממני מה דקי"ל המגרש את אשתו לא תדור עמה בחצר וכדאיתא בא"ה סי' קי"ט אך דלמא בנדון דידן שאני כיון דמאיסה ליה וכסברא זו הוזכר ג"כ בב"י לא"ה סי' קי"ז בשם תשובת רשב"א ר"י גבי זינתה יע"ש:
תשובה. כדי לברר הדין על מכונו הוצרכתי להעתיק לשון הרשב"א שהובא בב"י סי' קי"ז כתב וז"ל ואע"ג דבריש זבחים גבי אשה לאו לגירושין עומדת כתב ר"י דאפי' זנתה יכולה להיות תחתיו ותשמשנו כשפחה שאני התם דליכא למיחש כולי האי שמא יבא עליה דכיון שזינתה תחתיו שונא אותה ומאוסה בעיניו עכ"ל ומשם תרצה ללמוד אף בנדון דידן כיון שהיא מאיסה ליה מאוד וכמ"ש הב"י בא"ה סי' ל"ט והובא בהג"ה בש"ע סי' קי"ז סעיף ה' בהג"ה לא חיישינן לכלום:
גם בתשובת עבודת הגרשוני סימן צ"ג פסק מה"ט דהרשב"א דגרושה שנתגרשה משום זכות מותר לדור בביתו כיון דמאיסה לי' ע"ש דבריו באורך ולע"ד דבריו אינם ברורים להלכה וכ"ש למעשה:
חדא דעיקר דברי הרשב"א הם בנוים על דברי ר"י בריש זבחים ובתוספת:
שלפנינו בדף ב' ע"ב ד"ה סתם אשה לאו לגירושין עומדת ואפי' זינתה תחת בעלה וכו' מ"מ אם לא ירצה הבעל לא וגתרשנה אלא שלא תשמשנו עכ"ל התוספ' הרי שלא הוזכר שתשמשנו כשפחה ואף אי נימא דהרשב"א מצא כן הנוסחא בשם ר"י מ"מ גם ר"י והרשב"א לא קאמר אלא בלא נתגרשה עדיין לא חיישינן שתבעל אותה בחזקת אישות כיון ששנאה אותה אבל בנתגרשה תקנה קבועה שנו לא תדור עמה ולא פלוג חכמים וראיה ברורה לזה מהא דאיתא בפ' שני דאבל רבתי ב"ש אומר המגרש אשתו לא תדור וכו' ובית שמאי הוא דאמר במתני' דסוף גיטין לא יגרש אדם אשה אלא א"כ מצא בה ערות דבר וא"כ איך קאמר לא תדור עמה אלא ודאי דאין לחלק כלל בגרושה:
גם רמ"א בהג"ה בש"ע סי' קי"ז סעי' א' לא פסק כהאי דהרשב"א בשם ר"י וכ"כ שם החלקת מחוקק בס"ק ח' ע"ש:
ועוד דאף לדעת תשובת עבודת הגרשוני שפסק להאי דהרשב"א אפי' שנתגרשה מ"מ דוקא התם שמאיסה עליו משום זנות שהוא באיסור עולמית משא"כ בנדון שלפנינו דמאיסה עליו משום מקרה שבגופה שהיא מצרעת ואם תתרפא ודאי חיישינן ולא תדור עמו כלל וכן עיקר דאין לחלק בשו' ענין כסתימו' לשון הש"ס ופוסקים דהמגרש את אשתו לא תדור עמה יהיה סיבת הגירושין מה שיהיה כנ"ל ה"ק יעקב: