אור ברסלב
שות שבות יעקב חלק א חלק אבן העזר › שאלה צט

שות שבות יעקב חלק א· רבי יעקב ריישר

חלק אבן העזר · שאלה צט

שאלה צח

מהרב המופלא ה"ה מהר"ל אב"ד דק"ק פערשי זצ"ל נסתפקתי על אודת דיני עגונה דאתתא היכא שיש סימנים בגופו שאינ' מובהקים וסימני' בגדים אי סמכינן עליהם כאשר שמעתי מפי המופלא הרב מוהר"ר הלמן זצ"ל דיש להתירה מכח במ"ר דלמ"ד סימנים דאורייתא סמכי' אסימנים דגופו ולמ"ד סימני' דרבנן אז לא חיישינן לשאלה כדמשמע לכאורה בש"ס דיבמות ובבבא מציעא אי יש לסמוך ע"ז למעש' גם יש להסתפק על דבר חמשה נשים שאינם נאמנות להעיד בעדות אשה אי נאמנות במסל"ת או לא וגם יש להסתפק אי מקרי זה מסל"ת כיון שכלתה נסעה עם בעלה וכאשר חזרה לביתה הלכה היא נגדה לקבלה ונתן לה ידה אז הסיחה שמת בעלה אי נימא כיון שבאה לקבלה הוי כמו התחיל' לשאול על בעל' היכן הוא או לא:

תשובה. הנה אף שדרכי למנוע להשיב בדיני עגונ' רק לפעמים נעשתי סניף לשאר גדולי חקרי לב אך כדי שלא להשוב פניו כפני אלקים ריקם אכתוב דרך ראשי פרקים ובמה דסיים אפתח על חמשה נשים אי נאמנים במל"ת דבר זה כבר נשאל בתשו' שער אפרי' סי' ק"ה והוב' ג"כ בבית שמואל בא"ה סי' י"ז ס"ק י"ג ופסק דאפי' מסל"ת אינה נאמנות וכתב יש להוכיח בראיה ברורה דה' נשים אינם נאמנות במל"ת והוא ממ"ש הריב"ש סי' שט"ז הובא בש"ע סי' י"ז סעי' י"ד בהג"ה אם אמר גוי פלוני מת במל"ת אע"פ שלא אמר דברים אחרים מקרי מסל"ת והוכיח הריב"ש זה מהא דאיתא בגמרא דיבמות דף קד"ב ודלמא שד הו' ודלמ' צרה הוא ולמה לא מקש' דלמ' עכו"ם הוא א"ו עכו"ם נאמן כשאמר פלוני מת אע"פ שלא אמר דברים אחרים א"כ קשה לפי דברי הריב"ש מה מקשה הגמרא ודלמא צרה הוי הלא זה הוי במסל"ת אלא דצרה ואינך נשים אינן נאמנין אפ' במל"ת עכ"ל שם בתשובת ש"א אכן כד מעיינת שפיר יראה דאין זו ראיה של כלום דנהי דבעכו"ם אפילו בלי קדימת דברים הוי מסל"ת היינו משום דסתם עכו"ם אינו יודע שאיסור והיתר תלוי בזה מן הסתם אמרינן של"פת הסיח כן לדעת הריב"ש משא"כ באלו חמשה נשים שהם בחזקת ששונאת זו את זו וגם ע"פ הרוב יודעין שאיסר והיתר תלוי בזה על כן בודאי לא הוי בחזקת מל"ת אלא א"כ ע"י הקדמת דברים אחרים ועיין בי"ד בט"ז סי' ס"ט ס"ק ך"ג ובש"כ ס"ק מ' ועיין שם בתשובת שער אפרים שמתחלה עלה על דעתו להביא ראי' מסוגיא דסוף יבמות דנאמנות הני ה' נשים במל"ת ולבסוף דוח' ראי' זו דבמל"ת לא שייך לשון נאמנות ולע"ד דחוי כזו חוזר ונראה דהרבה פעמים מצינו בש"ס ופוסקים לשון נאמנות במל"ת וכדאיתא להדיא בכתובת דף ך"ו ע"ב ובבא קמא דף קי"ד ע"ב אך בלא"ה ראיה זו דחוי מעיקרא הוא ואין משם ראיה כלל מדקאמר התם נאמנות להביא גיטה מכלל דמיירי במתכוון להעיד ולא במל"ת שהרי גיטה מוכיח עלה. אבל מ"מ לדינא הדין דין אמת כמו שפסק בתשובת שער אפרים שעיקר שאינן נאמנות אף במל"ת כיון שלא מצינו בש"ס וא' מן הפוסקים לחלק בכך וסתמא אמרו ה' נשים אינן נאמנות משמע בכל ענין אינן נאמנות וכדי שלא להוציאך חלק אביא ראי' מהא דאית' ביבמות דף קי"ח ע"א טעמא דאמרה לא מת הא אשתיקא תינשא הא אין צרה מעידה לחברתה ומשני לא מת איצטרכא ליה וכו' ואם איתא דמל"ת נאמנות צרתה למה נאדי התרצן מדעת המקשן דאמר טעמא וכו' אמאי לא מתרץ דמיירו במל"ת לכך אם שתקה תינשא אלא ודאי דבכל ענין אינן נאמנות צרה ואינך נשים דכוותייהו ובלא"ה בנדון זה אין זאת מל"ת דכיון שבאה נגדה הוי כמו ששאלה איך הנחת את בעלה נמצא דלא התחילה להסיח לפ"ת ואף דלכאורה נראה להביא ראי' להיפך מהא דאיתא ביומא דף ט' ריש לקיש הוי סחי בירדנא אתא רבה בר ר' חנא יהב ליה ידא אמר ליה אלהא סנינא לנו וכו' ומקשה הש"ס וריש לקיש מי משתעי בהדי רבה בר בר חנה ומה ר' אלעזר דמרה דארעא דישראל הוא ולא הו' משתעי ריש לקיש בהדיה וכתבו התוספ' לא הוי משתעי ריש לקיש בהדיה פירש לא היה מתחיל לדבר עמו אבל כשר"א הי' מתחיל עם ריש לקיש היה משיב לו עכ"ל תוספ' וקשה לכאורה לפי פירש התוספ' מה מקשה הש"ס וריש לקיש מי משתעי וכו' דלמא שאני הכי שרב' בר חנא הוי כמו התחיל לדבר עמו כיון דיהב ליה ידא אלא ע"כ צ"ל דכל כה"ג לא הוי התחלה. מ"מ אפשר לומר דשאני לענין מל"ת גמור בלי שום רמז מקודם ועיין במ"ש בתשובת מהרי"ן לב חלק א' סי' ב' הובא בקונטרס האחרונים ס"ק וי"ו וז"ל אם ראה עכו"ם יהודי הולך אחריו ואמר לו מפני מה אתה בא אחריו לשאול ולדעת מפלוני אם חי תדע לך שהוא מת לא הוי מל"ת אע"פ דלענין שבועת עדות לא הוי כשואל עד שישמעו מפי התובע עכ"ל הרי דאפי' קצת גילוי דעת מוציא מידי מל"ת ה"ה כאן ובפרטות שכבר הוכחנו דבנ"ד ל"מ מל"ת ומה ששאלת עוד בדב' מה ששמעת ממ"ו המופל' זצ"ל הנה בודאי כדאי הוא לסמוך על דבריו אם החליט דבריו למעש' ומתאמר' משמיה דגברא כוותיה והיא בתשו' קטנה הנדפסת פה פראג המיוחסת להגאון ר"י פאלק על אודת עגונה דאתתא ובתוכו תשובה אחת מהגאון מהר"ל מפראג ופסק מטעם זה דלא חיישי' לשאלה ע"ש שהאריך ומסכים עמו מהר"י פאלק גם בתשובת מהר"י מטרני חלק א' קל"ט וח"ב בא"ה סי' ל"ה השיג ג"כ על הב"י בזה שהעיקר כדע' הנ"י והר"ן והתוספת והריטב"א דלא חיישינן לשאלה ושגם בדברי הרי"ף והרא"ש והרמב"ם ג"כ אין בהם משמעות שחיישינן לשאלה זולת בתשוב' הרא"ש כלל ך"ג גם השפתי כהן בח"מ סי' ס"ה דעתו מבוארת שלא חיישנן לשאלה וכן ראיתי בתשובת חוט השני סי' צ"ה אך הגאון מהר"ן כ"ץ ס' צ"ו השיג עליו וכתב דאין לזוז מפסק הב"י דיש לחוש לשאלה ע"ש דבריהם באורך ובודאי אלו ראה דברי מהר"ל שהיה אביו זקינו של מהר"נ כ"ץ לא היה נמנע מלהביאו ואפשר שלא היה חולק ובאמת מקרוב נשאלה שאלה כזו מק"ק דעסוי כאשר הייתי במושב זקנים של מחותני הגאון המפורסם מוהר"ד אפנהיים נר"ו ופלפלנו מאוד בדיני' אלו והאריך בתשובה כאשר הוא נרשם בספרו נשאל דוד ומ"מ למעשה נ"ל דאין להקל אא"כ שיש עוד צדדים להקל כיון שלדעת משמעות הש"ע ושאר גדולי אחרונים מבואר דחיישנן לשאלה וכן משמע קצת מלשון הרמב"ם פ"ז מ"ה נחלת דבעינן דוקא סימנים בגופו ע"ש כנ"ל ה"ק יעקב:

תוכן העניינים

שות שבות יעקב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה