אור ברסלב
שו"ת שאול שאל - חלק ג תולש, מוחק, מלאכה בשינוי

שו"ת שאול שאל - חלק ג

תולש, מוחק, מלאכה בשינוי

גרף של רעי, שחיה בשבת, הפרשת תרומות ומעשרות בשבת

שו"ע סימן שמ

שאלה שטו: מה הדין לתלוש שערה אחת לבנה מתוך שחורות בשבת ובחול.

תשובה: התולש בשבת שתי שערות חייב חטאת, ואם תולש שערה לבנה מתוך שחורות או שחורה מתוך לבנות כדי להתנאות חייב אף בשערה אחת, משום שמקפיד על כך וחשובה מלאכה. והתולש כדי להתנאות גם בחול אסור, ועובר משום "לא ילבש גבר שמלת אשה".

כתב מרן (סימן שמ סעי' א) אסור ליטול שערו או צפרניו בין ביד בין בכלי בין לעצמו בין לאחרים, וחייב על שתי שערות. ומלקט לבנות מתוך שחורות אפילו באחת חייב. ודבר זה אפילו בחול אסור משום לא ילבש גבר שמלת אשה. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק ד) לבנות מתוך שחורות אפילו באחת חייב, והטעם משום דאפילו באחת מקפיד שלא יהיה נראה כזקן לכך חשיבא מלאכה ובתוספתא איתא דה"ה במלקט שחורות מתוך לבנות. ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י (אות א) אסור ליטול שערו או צפרניו בשבת, בין ביד בין בכלי ובין בשיניו. בין לעצמו ובין לאחרים, ואם נטל שתי שערות בכלי חייב. [וביד אסור מדרבנן]. וכן התולש שערה אחת מבשרו או מבשר חבירו עבר על איסור דרבנן, כיון שהוא פחות מכשיעור. שכל חצי שיעור בהלכות שבת פטור, ואינו אסור אלא מדרבנן. והמלקט שערות לבנות מתוך שערות שחורות אפילו שערה אחת חייב. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד קה, ובמהדורת תשס''ד גם בעמוד שפט].

שאלה שטז: בסקויט שחקוק עליו שם החברה, האם מותר לשוברו במקום האותיות.

תשובה: מותר לאכול בסקויט שחקוק עליו כתב מסוים ואין בזה איסור מוחק בשבת. וכן לשבור בידיו את הבסקויט במקום האותיות לשם אכילה יש להקל.

כתב מרן (סימן שמ סעי' ג) המוחק דיו שעל הקלף או שעוה שעל הפנקס אם יש במקומו כדי לכתוב ב' אותיות חייב. וכתב הרמ"א בהגה: אסור לשבור עוגה שכתוב עליה כמין אותיות אף על פי שאינו מכוין רק לאכילה דהוי מוחק (מרדכי פרק כלל גדול). ע"כ. וכתב במ"ב (ס"ק טז) עוגה שכתוב עליה כמין אותיות, ויש מחמירין אפילו בציורים. עוד כתב (ס"ק יז) אף על פי שאינו מכוין רק לאכילה דהוי מוחק, ואף דאינו ע"מ לכתוב איסורא דרבנן מיהו איכא ואף שאינו מכוין למחוק פ"ר הוא ואסור אף בדרבנן וכדמוכח בסימן שי"ו ס"ד. ועיין בספר דגול מרבבה שמצדד להקל בעיקר הדין הזה והביאו בשע"ת ויש לסמוך עליו כשאינו שובר במקום האותיות בידו רק בפיו דרך אכילה. ע"כ. וכתב בקיצוש"ע ילקו"י (אות ב) עוגה או שוקולד שכתוב עליהם כמין אותיות, מותר לשוברם בשבת כדי לאוכלם, ואין לחוש משום מוחק בשבת, ואף על פי שהאותיות נמחקות באכילתו, כיון שהוא מוחק שלא על מנת לכתוב, הוי רק איסור דרבנן, וכיון שאינו מתכוין למחוק הוה ליה פסיק רישיה דלא איכפת ליה בדרבנן, הילכך יש להתיר. וכן פסקו האחרונים. ואין הבדל בזה בין אם האותיות הם מגוף העוגה, בולטות או שוקעות, כגון ביסקויטים, או סוכריות ושוקולד, לבין אם האותיות נעשו מצבע מאכל או מקרם [ביצה טרופה וסוכר]. ואפילו כששובר את האותיות בידו לשם אכילה, יש להקל. ומכל שכן באותיות שנכתבו בלועזית, שאינו בכתב אשורי. [ילקוט יוסף שבת ה' עמ' קיג. ועמוד שפג. ושבת כרך ג' עמוד רנט, יביע אומר חלק ד' חאו''ח סימן לח. לוית חן סימן קיט].

שאלה שיז: העושה אחת מהמלאכות ביד שמאל האם עושה איסור דאוריתא או דרבנן.

תשובה: העושה מלאכה ביד שמאל חייב מהתורה, חוץ מכותב שאסור מדרבנן שאין דרך לכתוב ביד שמאל. ובמרפק או ברגל, אסור מדרבנן בכל המלאכות.

כתב המ"ב (סימן שמ ס"ק כב אות ח) כתב הח"א דכל המלאכות חוץ מכותב חייב בין בימינו בין בשמאלו, והביא ראיה לזה מתוספתא פ"י אך ברגלו בפיו ומרפקו משמע שם דפטור ואסור. ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י (אות א) הכותב בשבת ב' אותיות, חייב משום כותב. וכן הכותב במכונת כתיבה, חייב משום כותב, וחכמים אסרו לכתוב אף ביד שמאל. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד קיח].

תוכן העניינים

שו"ת שאול שאל - חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה