אור ברסלב
שו"ת שאול שאל - חלק ג קידוש היום וסעודות שבת

שו"ת שאול שאל - חלק ג

קידוש היום וסעודות שבת

תפילת שחרית וקריאת התורה

שו"ע סימן רפט

שאלה קיח: כשאין לו יין או פת לקדש עליהם האם מותר לו לאכול ללא קידוש.

תשובה: בליל שבת כשאין לו יין או חתיכת פת לקדש עליו, מותר לאכול בלא קידוש ויסמוך על הקידוש בתפילה. ואם מצפה שיביאו לו יין או פת ימתין כמה שעות, אבל לא צריך להמתין עד לאחר חצות לילה, ואם הוא חלש לא צריך להמתין כלל, ואחר כך כשיביאו לו יין ופת יקדש ויאכל כזית. וכן בקידוש היום לא צריך להמתין שיביאו לו יין או חמר מדינה ויאכל בלא קידוש, אולם אם יש לו פת ואפילו חתיכת פת אומר המוציא על הפת, ואסור לאכול דבר אחר קודם לכן.

כתב מרן (סימן רפט סעי' ב) במקום שאין יין מצוי הוי שכר ושאר משקין חוץ מן המים חמר מדינה ומקדשין עליו ואם אין לו שכר ושאר משקין אוכל בלא קידוש. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק י) אוכל בלא קידוש פי' כשיש לו פת [ואפילו חתיכת פת ולא פת שלם] אומר המוציא על הפת ואסור לאכול דבר אחר קודם לכן לדעת קצת פוסקים ואם אין לו גם פת אוכל בלא קידוש ואין לו לבטל מצות עונג שבת בשביל זה. ובלילה אם אין לו חתיכת פת ויין ושאר משקין לקדש עליו ויש לו תבשיל ופירות וכיוצא בו י"א דאם מצפה שיביאו לו איזה דבר לקדש עליו ימתין איזה שעות ועכ"פ א"צ להמתין יותר מחצות ואם הוא אדם חלש א"צ להמתין ויאכל מה שיש לו בלא קידוש ויסמוך על מה שהזכיר קדושת היום בתפלה ולכשיביאו לו אח"כ בלילה פת או יין אומר עליו כל נוסח הקידוש ויסעוד כזית עכ"פ. ע"כ. וכתב בקיצוש"ע ילקו"י (סימן רעא אות ח) מי שנמצא בחוץ לארץ במקום שאין שם יין כשר לקידוש, שכל היינות שם הם יין נסך, או מי שנמצא במדבר ואין לו יין לקדש עליו, וגם אין לו פת, אין לו לברך את ברכת הקידוש, שאין מברכים ברכה זו אלא על היין או על הפת. ודי במה שמזכיר דברי שבח וקדושת השבת בתפלתו. וטוב שיוסיף בתפלה ''זכר למעשה בראשית וליציאת מצרים'', ויכוין לצאת ידי חובתו, שמצוות צריכות כוונה. [ילקו''י שבת כרך א עמו' רמא, ובמהדורת תשס''ד עמוד תקצד].

שו"ע סימן רצ

שאלה קיט: כיצד משלים מנין מאה ברכות בשבת.

תשובה: ירבה בפירות ומגדים ומיני ריח כדי להשלים מנין מאה ברכות.

כתב מרן (סימן רצ סעי' א) ירבה בפירות ומגדים ומיני ריח כדי להשלים מנין מאה ברכות. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק א) וגם בליל שבת קודש טוב שישלים בם המאה ברכות. ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י (אות א) ירבה בשבת בפירות ומגדים ומיני ריח, כדי להשלים מנין מאה ברכות. וגם הנשים צריכות להשלים מאה ברכות, ולכן אם אינן יכולות להשלים מאה ברכות בברכת הפירות, תתפללנה גם תפלת מנחה. [ילקו''י שם עמ' שצא].

שו"ע סימן רצא

שאלה קכ: אם לא אכל בליל שבת או יום טוב האם יש לו תשלומין.

תשובה: יש לו תשלומין ויאכל בשבת ביום ג' סעודות, ואם לא קידש בלילה אומר את נוסח הקידוש של הלילה ביום מלבד ויכולו. וכן ביום טוב אם לא אכל בלילה יאכל ביום ב' סעודות.

כתב הרמ"א (סימן רצ"א סעי' א) בהגה: ומי שלא אכל בליל שבת יאכל שלש סעודות ביום השבת (הרא''ש פרק ערבי פסחים). וכתב המ"ב (ס"ק ה) וג"כ צריך לקדש בשחרית כל הקידוש של לילה מלבד ויכלו אם לא קידש בערבית וכנ"ל בסימן רע"א ס"ח וה"ה ביום טוב מי שלא אכל בליל יום טוב צריך לאכול שתי סעודות למחר ביום [דביו"ט החיוב הוא שתי סעודות אחת בלילה ואחת ביום] וה"ה שיאמר בשחרית כל הקידוש של יום טוב של לילה אם לא קידש בלילה. ע"כ. וכתב בקיצוש"ע ילקו"י (סימן רע"א אות כא) מי ששכח או הזיד ולא קידש בליל שבת, יקדש ביום, ויאמר כל נוסח הקידוש של הלילה, מפני שזמנו כל היום. אך אינו אומר ויכולו. ואף על פי שהתפלל תפלה של שבת, יקדש על היין בשם ומלכות, ויטעם מן הכוס כמלא לוגמיו, אם הוא בתוך הסעודה. ואם אינו בתוך הסעודה, ישתה רביעית יין מכוס הקידוש, כדי שיחשב לו קידוש במקום סעודה. [ילקו''י שבת כרך א' עמוד תקצה].

שאלה קכא: עשה סעודה שלישית קודם שש שעות ומחצה האם יצא.

תשובה: לא יצא, אבל אם נמשכה סעודתו ואכל כזית לאחר שש שעות ומחצה יצא ידי חובה.

כתב מרן (סימן סימן רצא סעי' ב) זמנה משיגיע זמן המנחה דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה ואם עשאה קודם לכן לא קיים מצות סעודה שלישית. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק ז) ואם התחיל לאכול הסעודה שלישית קודם חצות ונמשכה הסעודה עד אחר שהגיע זמן מנחה גדולה יצא דהא עכ"פ אכלה בזמנה ולא אזלינן בזה בתר התחלה. ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י (אות ד) זמן סעודה שלישית הוא משיגיע זמן מנחה, דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה. ויתפלל מנחה קודם שיאכל, או שיעמיד שומר להזכירו להתפלל מנחה. ואם עשאה קודם לכן יחזור ויאכל כשיגיע זמנה. ואם התחיל באכילתו קודם זמן מנחה, ותוך כדי אכילתו הגיע זמן מנחה, והמשיך באכילתו, ואכל כזית אחר שש שעות ומחצה, יצא ידי חובת סעודה שלישית, דבזה לא אזלינן בתר תחלת הסעודה. [ילקו''י שבת כרך א' עמוד תב].

שאלה קכב: האוכל סעודה נוספת בשבת שלא ממניין שלוש הסעודות האם צריך לחם משנה.

תשובה: צריך לחם משנה בכל סעודה שעושה בשבת.

כתב מרן (סימן רצא סעי' ד) אין צריך לקדש בסעודה שלישית אבל צריך לבצוע על שתי ככרות. ע"כ. וכתב הרמ"א בהגה: ואם סועד הרבה פעמים בשבת צריך לכל סעודה ב' ככרות (אבודרהם ומיימוני). ולפחות לא יהיה לו בסעודה שלישית פחות מככר אחד שלם (טור ומרדכי פרק כל כתבי). ומזה פשט המנהג להקל לבצוע בסעודה שלישית רק בככר אחד שלם אבל יש להחמיר ליקח שנים. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק יח) א"צ לקדש דהיינו לברך על היין קודם הסעודה, דאיתקש יום ללילה לענין קידוש מה לילה סגי בחד זימנא אף ביום כשתקנו חכמים לקדש סגי נמי בחד זימנא בבוקר, אבל שתי ככרות צריך דכל הסעודות שאדם סועד ביום השבת שוות.

תוכן העניינים

שו"ת שאול שאל - חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה