השקיה טיאטוי ושיטפת הקרקע
שו"ע סימן שלו
שאלה שז: האם מותר להטיל מי רגלים במקום שגדלים שם עשבים.
תשובה: מותר להטיל מי רגלים על עשבים, כיון שאין המי רגלים מצמיחים ואדרבא מונעים אותם מלצמוח. וטוב שלא יטיל על הצמחים ממש אלא ירחיק מעט.
כתב מרן (סימן שלו סעי' ג) מותר לילך על גבי עשבים בין לחים בין יבשים כיון שאינו מתכוין לתלוש אבל האוכלים בגנות אסורים ליטול ידיהם על העשבים שמשקים אותם אף על פי שאינם מכוונים פסיק רישיה הוא, אבל מותר להטיל בהם מי רגלים או שאר משקים שאינם מצמיחין. וכתב הרמ"א בהגה: ולכן טוב להחמיר שלא לאכול בגנות אם ישתמש שם עם מים דבקושי יש ליזהר שלא יפלו שם מים (בית יוסף בשם סה''ת). ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק כח) מי רגלים לפי שעזים הם ושורפים את הזרעים ומונעים אותם מלהצמיח. עוד כתב (ס"ק כט) או שאר משקים שאינם מצמיחים, דהיינו כגון יין לפי שהוא עז וחזק ושורף ג"כ הזרעים וכן שאר משקה שהוא כעין זה וכתב המג"א דלכתחלה ראוי ליזהר אף במשקים ועיין בא"ר שכתב דביין שהוא חזק אין ליזהר כלל וכנ"ל. כתב הפמ"ג דמי דבש ושכר יש בהן מים ובודאי מצמיחין. ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י (אות ז) מותר להטיל מי רגלים על עשבים וזרעים, שאין מי רגלים גורמים להצמיח אותם. ואף שיש מחמירים בזה, מכל מקום העיקר לדינא להקל בזה וכדעת השלחן ערוך, ואפי' בקרקע שלו. וכל שכן בקרקע שאינה שלו. ומ''מ טוב ליזהר שלא יטיל מי רגלים על העשבים והזרעים ממש, אלא סמוך להם, ואפי' בתוך שלשה טפחים מהעשבים והזרעים. [ילקו''י שבת ה עמוד לח].
שו"ע סימן שלז
שאלה שח: מה הדין לטאטא, או לשטוף עם מים, קרקע מרוצפת.
תשובה: מותר לטאטא קרקע מרוצפת ולא גוזרים שמא יבא לטאטא קרקע שאינה מרוצפת. אבל לשטוף עם מים אסור אפילו שגורף המים במגב בלי סמרטוט, היות והשטיפה לא כל כך נחוצה כמו הטאטוא, לכן גזרו חכמים על השטיפה בקרקע מרוצפת שמא יבא לנקות קרקע שאינה מרוצפת ויבא להשוות גומות. ואם השטיפה מאוד נחוצה שהרצפה מלוכלכת מותר לשפוך מים על המקום המלוכלך ולנגב במגב גומי.
כתב מרן (סימן שלז סעי' ב) אסור לכבד הבית אלא אם כן הקרקע מרוצף ויש מתירין אפילו אינו מרוצף. וכתב הרמ"א בהגה: ויש מחמירין אפילו במרוצף (טור בשם ר''י ומרדכי ריש פרק כל הכלים ורבינו ירוחם חלק י''ג וסמ''ג וסה''ת) וכן נוהגין ואין לשנות מיהו על ידי עכו''ם מותר (רבינו ירוחם נתיב י''ג) וכן על ידי בגד או מטלית או כנף אווז הקלים ואינו משוה גומות (אגור). ואסור לכבד הבגדים על ידי מכבדות העשויים מקיסמים שלא ישתברו קיסמיהם (הגהות אלפסי פרק הזורק). ע"כ. עוד כתב מרן (סעי' ג) אין סכין את הקרקע ולא מדיחים אותו אפילו הוא מרוצף. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק ו) אסור לכבד הבית, דמזיז עפר ממקומו גם משוה הגומות בכיבודו שמתמלאין הגומות שבבית מהעפר והוי בנין ואף על גב דאינו מתכוין לאשויי גומות אפ"ה אסור דפסיק רישא הוא ויש אומרים דחיישינן שמא מתוך טרדתו לכבד וליפות הקרקע ישכח וישוה הגומות במתכוין. עוד כתב (ס"ק ז) אלא א"כ מרוצף בין באבנים ובין בקרשים. עוד כתב (ס"ק יז) אין סכין את הקרקע ולא מדיחים אותו אפילו הוא מרוצף, דגזרינן אטו שאינו מרוצף [רמב"ם] והא דהתיר בס"א לענין כיבוד ולא גזר כן משום דכיבוד הוא יותר דבר נחוץ מהדחה. ודע דהדחת רצפת הקרשים שנוהגין כהיום יש בזה עוד איסור לעשות בשבת מלבד הדחה דהא צריך לזה שריית אלונטית במים כידוע ויש בזה משום כיבוס. ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י (אות א) הספרדים ההולכים בעקבות הוראות מרן השלחן ערוך מותר להם לכבד בית מרוצף בשבת במטאטא כדרכם בחול. ואפי' במטאטא העשוי מענפי אילן יבשים שאינם נכפפים, ובודאי נשבר מהם בעת הטיטוי, אפשר להקל. אבל בקרקע שאינה מרוצפת אין להקל אלא על ידי גוי. ולדעת הרמ''א יש להחמיר שלא לטאטאות את הבית אפילו במרוצף. אבל על ידי גוי יש להקל בכל ענין, בין בבית מרוצף ובין בבית שאינו מרוצף. ויש אומרים שגם לאשכנזים יש להקל לטאטאות את הבית במטאטא מברשת שאינו עשוי מקש, אף על-ידי ישראל, ואין לחוש שמא יבואו לטאטאות בית שאינו מרוצף ואז ישוו גומות, דכיון שבזמן הזה כל הבתים שבעיר הם מרוצפים אין לגזור בית מרוצף אטו בית שאינו מרוצף. וכן עיקר. [ילקוט יוסף שבת ה עמוד סב]. עוד כתב (אות ב) אין שוטפין את הקרקע במים בשבת, אפילו בקרקע מרוצפת. ומכל מקום כשיש לכלוך על הרצפה, מותר לשפוך על מקום הלכלוך מעט מים מכלי, ולנגב המים במגב [מקל-גומי]. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד סה]. ע"כ. וכ"כ בחזון עובדיה שבת ד' (עמוד מט) אין מדיחין את הקרקע אפילו הוא מרוצף, גזירה אטו שאינו מרוצף, שמא יבא להשוות גומות, ומה שלא גזרו בכיבוד קרקע מרוצף, משום שהכיבוד הוא נחוץ יותר, ומכל מקום אם רצפת הבית נתלכלכה מותר לשפוך מים על מקום המלוכלך, ולגרוף המים על ידי מגב שאין בו חשש סחיטה, וכן אם נשפכו מים על הרצפה מותר לגרוף המים על ידי מגב.
שאלה שט: האם מותר להזות מים על קרקע שאינה מרוצפת כדי שלא יעלה האבק.
תשובה: מותר להזות מים על קרקע שאינה מרוצפת, כיון שאינו מתכוון להשוות גומות והוא לא פסיק רישא.
כתב מרן (סימן שלז סעי' א) דבר שאין מתכוין מותר והוא שלא יהא פסיק רישיה הלכך גורר אדם מטה כסא וספסל בין גדולים בין קטנים ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ ומותר לרבץ הבית כיון שאינו מתכוין להשוות גומות אלא שלא יעלה האבק. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק ה) לרבץ, היינו להזות מים על קרקע הבית כדי שלא יעלה האבק דאע"ג דבהרבצה כמה פעמים מתמלאים הגומות בעפר ובאבק אפ"ה מותר כיון דאינו מתכוין וגם לאו פסיק רישא הוא ואפילו בקרקע שאינה מרוצפת מותר [גמרא].