השמעת קול
שו"ע סימן שלח
שאלה שי: האם מותר לומר לגוי לנגן בכלי שיר "בשבת חתן".
תשובה: מותר לומר לגוי לנגן בשבת חתן, כיון שיש מצוה לשמח חתן וכלה, הוי שבות דשבות במקום מצוה.
כתב מרן (סימן שלח סעי' ב) יש מתירים לומר לעכו''ם לנגן בכלי שיר בחופות. וכתב הרמ"א בהגה: ואפילו לומר לעכו''ם לתקן הכלי שיר שרי משום כבוד חתן וכלה אבל בלאו הכי אסור (מרדכי פרק משילין) ומיהו בזמן הזה נהגו להקל מטעם שיתבאר בסימן שאחר זה לענין טפוח ורקוד. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק ח) יש מתירים לומר לגוי, דאיסור השמעת קול בכלי שיר אינו אלא איסור דרבנן גזירה שמא יתקן כלי שיר ואמירה לא"י ג"כ אינו אלא איסור דרבנן והוי שבות דשבות ובמקום מצוה היא דאין שמחת חתן וכלה אלא בכלי שיר ושרי וכנ"ל בסימן ש"ז ס"ה ע"ש ויש מקומות שנהגו להחמיר בזה אם לא שהכינום לזה מע"ש ולא יאמר לו בשבת כלום או שבא מעצמו לנגן [כה"ג[. ע"כ. וכתב בקיצוש"ע ילקו"י (אות יא) יש להחמיר שלא לומר לגוי לנגן בכלי שיר בשמחה של מצוה בשבת, אפילו בכלי שיר שאינם פועלים על ידי חשמל, חוץ משמחת חתן וכלה. ולכן אסור לומר לגוי לנגן בכלי שיר בשמחת תורה. ועל ידי ישראל אפילו לקשקש בפעמונים אסור. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד עג]. ע"כ. וכ"כ בחזון עובדיה שבת ג (עמוד תעה).
שאלה שיא: האם מותר לספוק כף אל כף להבריח עופות שבשדהו.
תשובה: אסור, שמא יטול אבן ויזרוק עליהם, ונמצא מטלטל ד' אמות ברשות הרבים.
כתב מרן (סימן שלח סעי' ד) המשמר פירותיו וזרעיו מפני חיה ועוף לא יספוק כף אל כף ולא יטפח כפיו על ירכו ולא ירקד להבריחם גזירה שמא יטול צרור ויזרוק להם. ע"כ. וכתב המ"ב (ס"ק יז) ויזרוק להם לר"ה. ולהפוסקים דבזמן הזה ליכא ר"ה אפשר דשרי בכל זה דגזירה לגזירה היא וכ"ש לספק כף אל כף כלאחר יד בודאי שרי לכו"ע ואין לחוש שמא יטול צרור מאחר שיש לו היכר שאין מספק להדיא. ע"כ. אולם בקיצוש"ע ילקו"י (אות ג) כתב, אף על פי שכל השמעת קול שאינה דרך שירה מותרת בשבת, מכל מקום מי שהופקד לשמור את הפירות, ורוצה להכות כף אל כף כדי להבריח את העופות, אסור לו לעשות כן, אף שאינו דרך שיר, דחיישינן שמא יטול צרור ויזרוק לרשות הרבים כשירצה להבריחם. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד סח].