אור ברסלב
שו"ת שאול שאל - חלק ב הלכות מים אחרונים

שו"ת שאול שאל - חלק ב

הלכות מים אחרונים

הלכות דברים הנוהגים בסעודה

שו"ע סימן קפא

שאלה קלד: מים חמים שהיד סולדת בהם האם כשרים למים אחרונים.

תשובה: מים חמים אינם כשרים שמדביקים האוכל ליד, ובפושרים מותר ליטול, וטוב להחמיר שיהיו צוננים.

כתב מרן (סימן קפא סעי' ג) אין נוטלין בחמין שהיד נכוית בהם מפני שמפעפעין (פירוש מבעבעין מלשון שחין אבעבועות) את הידים ואין מעבירין את הזוהמא. וכתב המ"ב (ס"ק ט) שמפעפעין את הידים פירש רש"י מרככין את הידים ומבליעין בהן את זוהמת התבשיל. ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י (אות ט) אין נוטלין מים אחרונים במים חמים שהיד סולדת בהם. [ילקוט יוסף, הלכות ברכות עמוד רמח]. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות ט) וכתב מותר ליטול במים פושרים וטוב להחמיר שיהיו המים צוננים.

שאלה קלה: היו רבים מסובים כיצד סדר נטילת מים אחרונים.

תשובה: יתחיל מהקטן, ונוטלים דרך סדר ישיבתם. וכשנשארים חמשה יטול למברך, ואח"כ ימשיך ליטול לשאר. כדי שלא יהיה למברך הפסק גדול בין הנטילה לברכה וגם יוכל לעיין בברכה בזמן שנוטלים הארבעה הנותרים. והיום שכולם מברכים לעצמם עדיף להביא כמה כלים עם מים כדי שלא יהיה הפסק גדול בן הנטילה לברכה.

כתב מרן (סימן קפא סעי' ו) אם המסובין רבים עד חמשה מתחילין מן המברך ואם הם יותר מתחילין מן הקטן ונוטלין דרך ישיבתן ואין מכבדין זה את זה ליטול עד שמגיעין לחמשה האחרונים וכיון שלא נשארו אלא חמשה שלא נטלו מתחילין מן המברך. וכתב המ"ב (ס"ק יב) כשנשארו חמישה מתחילים מן המברך כדי שבשיעור הזמן שיטלו הארבעה את ידיהם יוכל הוא לעיין בברכת המזון. ע"כ. ובקיצוש"ע ילקו"י (אות טו) כתב אם המסובין הם רבים עד חמשה, מתחילים ליטול מים אחרונים מן המברך. ואם הם יותר, מתחילין מן הקטן ונוטלין דרך ישיבתם, ואין מכבדין זה את זה ליטול עד שמגיעין לחמשה האחרונים. וכיום אין מנהגינו כן, אלא מכבדים את הגדול שבקהל ליטול ידיו תחלה במים אחרונים. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד רנב]. ע"כ. ובהלכה ברורה (אות יד) כתב ובזמנינו שנוהגים שכל אחד ואחד מברך ברכת המזון בעצמו, נכון הדבר שכאשר רבים אוכלים ביחד יביאו כמה כלים למים אחרונים כדי שיטלו כולם ידיהם בזמן מועט ולא תהיה שהייה מרובה בין הנטילה לבין ברכת המזון.

שאלה קלו: האם צריך לנגב את המים אחרונים לפני שמברך.

תשובה: מעיקר הדין אין צריך לנגב, וטוב לנגב לצאת דעת כולם.

כתב מרן (סימן קפא סעי' ח) יש אומרים שמים אחרונים אינם צריכים נגוב ולהרמב''ם מנגב ואחר כך מברך. וכתב המ"ב (ס"ק יט) עיין לעיל סוף סימן קעג משמע דעת המחבר להקל בזה מכל מקום לכתחילה טוב לנגב ידיו לצאת דעת כולם. ע"כ. וכ"כ בקיצוש"ע ילקו"י (אות יא) אף שמעיקר הדין אין צריך לנגב הידים, מכל מקום טוב ונכון לנגבם. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד רנ]. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות טו).

שאלה קלז: האם מותר ליטול מים אחרונים בשאר משקים כשאין מים.

תשובה: נוטלים בכל מיני משקים אם אין לו מים, וביין לא יטול משום חשיבותו, ובשעת הדחק כשאין לו שאר משקין יכול ליטול ידיו מן היין.

כתב מרן (סימן קפא סעי' ט) מים אחרונים נוטלים בכל מיני משקים. וכתב המ"ב (ס"ק כ) כל המשקים מנקים הידים מזוהמא כמו מים. ומיירי באין לו מים כי אם משקין, הא יש לו מים, אין ליטול במשקין. עוד כתב (ס"ק כא) נוטלים בשמן ודבש וחלב, חוץ מן היין מפני חשיבותו. ע"כ. וכתב בקיצוש"ע ילקו"י (אות יח) מים אחרונים ניטלים בכל מיני משקים, חוץ מיין. [ואם אין לו מים או שאר משקים, בשעה''ד שרי ליטול מים אחרונים ביין]. ולכתחלה עדיף ליטול במים הראויים לשתיה. ויש להתיר ליטול מים אחרונים ממים שנשארו בכוס לאחר שסיים שתייתו. [ילקו''י ברכות עמו' רנג]. ע"כ. וכ"כ בהלכה ברורה (אות יז) אם אין לו מים רשאי ליטול ידיו למים אחרונים בשאר משקין. אבל לא יטול ידיו מן היין כשיש לו שאר משקין. ואם אין לו אלא יין יטול ידיו מן היין.

תוכן העניינים

שו"ת שאול שאל - חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה