אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה רצ"ה

תשובה רצ"ג

שיל"ת זין אדר תרמ"ד לפ"ק ליהודים אורה ושמחה וששון לאמיו הרב הגאון הגדול צדיק יסוד עולם מופת הדור מו"ה חיים צבי מאנהיימער השי"ו רב אב"ד ור"מ בק"ק אונגוואר

אחרי הקידה ודז"ש כל אשר לו אציע לפניו מה שעלה במחשבה לפני ע"ד הרמ"א בא"ח סי' תר"ץ ובתשובה סי' כ"א שמנהג הנמצא בפוסק אין לבטלו אפילו בשעת הדחק ואפילו יש בו צד איסור כמ"ש המג"א שם, ותמה אני לפ"ז האיך כתב הרמב"ם בפי"א משחיטה סי' יוד יש מקומות שנוהגין אם מצאו סרכה מן האוזן לבשר ולעצם שבצלעות והסרכא דבוקה בשתיהן אוסרין אותה ואבא מרי מן האוסרין ואני מן המתירין עכ"ל. וקשה עליו בתרתי, א' הרי הוא מודה שיש מנהג בכמה מקומות לאסור, וגם אביו הוא מן האוסרין, והאיך התיר נגד המנהג מקומות אשר גם אביו כרוך אחריהם ? ב' הא להלכה קיי"ל שאסור לתלמוד לחלוק על רבו והאיך חלק הרמב"ם על אביו שהי' רבו בהדין מנהגא ? וכזאת יש להעיר על רבינו הטור באו"ח סי' רע"א שכתב שאביו נהג ליטול הידים ולקדש ולברך אח"כ המוציא והוא חולק עליו, והאיך חלק על אביו במקום שגם ר"ת ור"י כתבו שלכחקלה ינהוג כן ? ונפלאתי על בעל חות יאיר בתשובה סי' קכ"ו שנשאל אם האב הי' נוהג באיזה חומרא אם הבן מחויב ג"כ לנהג באותו חומרא ? ומדוע לא הזכיר שהרמב"ם וכן הטור חלקו על אבותיהם בדבר התלוי במנהג ? וביותר תמוה בעיני הא בש"ס חולין דף ה' אמרו שמר עוקבא אמר אנא כהא מילתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאלו אבא כי אכיל בשר האידנא לא הוי אכל גבינא עד מחר עד השתא ואלו אנא וכו', א"כ מפורש שאם האב נוהג באיזה חומרא אין הבן מחויב לנהוג כמותו ? והנה הרדב"ז בתשובותיו חלק א' סי' תצ"ב ובתשובה מאהבה סי' שע"ד ובברכ"י ליו"ד סי' רמ"ב מביאים ראיות מש"ס שבדבר התלוי בסברא או בשקול הדעת מותר לתלמיד לחלוק על רבו, ותמוה בעיני שלא מביאין מש"ס חולין ומרמב"ם וטור הנ"ל שחלקו על אבותיהם ורבותיהם בדבר התלוי במנהג ובשיקול הדעת ? ואחתום בקידה, עבדו ותלמידו הדש"ת הק' שלמה הרש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה