אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה רצ"ג

תשובה רצ"ב

בב"י או"ח סי' תרצ"ה כתב מנהג לאכל זרעונים בליל פורי' זכר לזרעוני' שאכלו בבית אחשורש (מגלה י"ג), ופלא. כי הרמ"א כתב בשם הכלבו שיש לאכל זרעוני' זכר לדניאל וחבריו כמו שמפורש בדניאל א' שהאכילו אותם זרעוני', והקשה הפ"ח הא מפורש בגמרא שאכלה אסתר זרעונים, וכל מה שעושים ביום הזה אנו עושי' זכר לאסתר ומרדכי בימי המן ואחשורש ומה עלה על דעת הרמ"א וכלבו לעשות ביום הזה זכר לדניאל וחבריו? ולע"ד דמקור המנהג הוא לעורר אותנו על נס גדול שנעשה לאסתר. כי אסתר לא אכלה בבית המלך רק מיני זרעונים שלא להנות מבשר אסור שהקריבו לע"א, ובכל זאת הגם שלא התענגה בתענוגים בכ"ז היתה יפת תואר ויפת מראה ומצאה חן בעיני המלך. וזה הי' נס בתוך נס. ונס כזה מצינו גם בדניאל וחבריו שאמר אל המלצר נס נא את עבדיך ימים עשרה ויתנו לנו מן הזרעונים ונאכלה ומים נשתה ויראה לפניך מראינו ומראה הילדים האוכלי' את פתבג המלך וישמע להם לדבר הזה וינסם עשרה ימים, ומקצה ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן כל הילדי' האוכלים פתבג המלך:

ומעתה הנס בדניאל הי' דומה לנס שנעש' באסתר, ולכן כשאוכלי' זרעונים לזכר הנס שנעשה לאסתר שלא אכלה רק זרעונים, בזה אנו עושים גם זכר לדניאל וחבריו, כנלע"ד:

תשובה רצ"ד שמחת עולם על ראש ידידי הרבני המופלג בתורה וביראה טהורה, כקש"ת מו' חיים גראס נ"י נאמן בק"ק ק'-ס'-מארטאן יע"ה:

מה שתמה מע"כ למה אין נוהגין לומר בפורים ארורים כל הרשעים. כמ"ש הטור ומחבר בשם המדרש ? מצינו כיוצא בזה בכמה מקומות שמנעו את עצמם לקלל הרשעי' מפני איבה, וחששו למלשינים ומוסרים. ובש"ס יומא ל"ח אמרו רק שתיקנו לברך הצדיקים בעת שמזכירין את שמם וכן לקלל הרשעים בעת שהוא מן הצורך להזכיר מעשיהם הרעים. ובדרך כלל אנו מברכין הצדיקים בברכת ח"י כשאומרי' על הצדיקים וכו' ומקללין הרשעים בתפלת ולמלשינים, וד"ל. כ"ד ידידו הטרוד החותם בברכה:

שלמה הרש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה