שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה רפ"ז
בחודש אדר, יברך ה' פרי עין הדר, חתני כבני הרב המאור הגדול צדיק תמים, מו"ה מאיר שטיין נ"י רב אב"ד ור"מ בק"ק טורנויא וק"ק ציפער ודגלילות יע"ה:
אהובי בני ! מכתבך אשר בו נשאלתי בנגיד אחד ירא ה' שרוצה לעשות זכר לאשתו להקים לה מצבת אבן ולחקוק בתוך האבן תחת זכוכית את צורתה על פאפיער פהאטא- גראפיע, למען כשיבאו הבנים והבנות שהם כעת קטני' על קברה שיראו שם תמונתה, והיטבת לראות שמסקנת הש"ך ביו"ד סי' קמ"א שהא שהקפידו בצורת אדם זה דוקא בבולטת, אבל בציור כזה אין אסור, אך בכ"ז חושש אתה יען דבית הקברות הוא מקום שמתפללים שם כמ"ש בח"ס חלק ששי לזאת אין מן היושר להעמיד שם ליורה כמ"ש המג"א באו"ח סי' צדיק ס"ק ל"ז דאין לעשות ציורים בכותל בבהכ"נ אלא למעלה מקומת איש:
מראש אני אומר שנעלם מטו"ז ונקה"כ ביו"ד סי' קמ"א דברי התוס' ביומא נ"ד ע"א בד"ה כרובים וז"ל:
נשאלתי על אותן שמציירים במחזורים צורות חיה ועופות אם יפה הם עושים ? והשבתי נ"ל דודאי לא יפה הם עושי' שמתוך שמסתכלי' בצורות הללו אין מכוונים לבם לאביהם שבשמים, עכ"ל התוס', ותמוה עליהם שלא הזכירו את דברי תוס':
אמנם מדברי התוס' יש ללמוד שאם יש אופן שע"י שמסתכלי' בצורה יכונו את לבם לאבינו שבשמים כעין שכתבו בספרי המקובלים שטוב לכתוב מזמור אלקים יחננו שיש בו מ"ט תיבות כמספר מ"ט שבתות שבשנה בצורת מגן דוד או בצורת המנורה לעורר הכונה, ומטעם זה אומרים מזמור זה במוצאי שבתות כנגד מ"ט שבתות וכן אחר ספירת העומר כנגד שבעה שבועות שסופרי' (עיי' עקדה אמור ועיי' מ"ש בסדור המנהגים חלק א' במנהג מוצאי שבת בח"א סי' ב') באופן זה מותר אפילו להסתכל באותה צורה:
ומעתה יען דבעל שואל ומשיב בתשובותיו סי' ע"א בחלק שלישי מחלק ראשון. השיב שמותר לעשות פרצוף אדם במנורה העומדת בבהכ"נ כשאין כל הצורה שלימה, ומביא שבתוס' ע"ז דף מ"ג בד"ה לא תעשון וברא"ש ובמהרי"ט יו"ד ח"ב סי' ל"ה התירו לעשות כן לזאת לא מצאתי מקים לאסור מן הדין אם רוצים לעשות זכר כדי לעורר את לב הבנים כשיבאו על קברה למטן יסתכלו בצורת אמם בקברה וידעו שלא יועיל הון ביום עברה:
דחזינן שמקדמת דנא השתוקקו לעשות זכר למת לקיים זכר צדיק לברכה, וכתב ראב"ע שם משלי סי' יוד כמו זכרנו יברך, ע"י הזכירה יברך ה' עיי"ש ובש"ס יומא ל"ח ע"ב. ומצינו שכתבו על כלי הקודש במקדש את שמם, עיי' ירושלמי מגלה פ"ג ה"ב ועיי' ברמ"א יו"ד סי' רמ"ט, וכן מצינו ברמ"א או"ח סי' הר"ץ שהי' מנהג לעשות פרצוף צורת המן וכן כתבו על עץ ואבן שם המן לקיים בזה שם רשעים ירקב:
ואלו שרצו לעשות צורה באופן המותר מן הדין ולכתוב באבן גם שמה יהיו לזכר ולאות לעתיד לבנים ובנות לעורר אותם שיכונו את לבם לשמים ולקיים זכר צדיק לברכה אין למחות להם, כנלע"ד:
והנה נזכרתי שזה איזה שנים נסע תורני אחד מק"ק פרעססבורג מעיר לעיר למכור שויתי טאפעל בציורים מעיר הקודש ירושלים, ובראש השויתי הי' צורות שעשו חסד עם יושבי ארץ הקדושה, באמצע הי' צורת ר' משה מאנטיפיארע ובימין השר קרעמיע ובשמאל ר' משה באראן הירש ז"ל, ובידו הי' כתב מהרב הגאון דק"ק פ"ב השי"ו שמצוה לקנות ממנו כי הוא מעשה אומן, והגם כי מראש עמדתי משתומם לעשות צורות על לוח אשר בבהכ"נ. אך חלילה לנו להרהר אחר מעשה צדיקים. בלתי ספקה סכימו כדי לעשות זכר לצדיקים לברכה ולעורר עי"ז אחרים שיעשו חסד עם ישראל. ה' הטוב יברך אתכם וישמור אתכם כתפלת אביכם הנושק אתכם:
שלמה הרש שיק: