שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה רפ"ג
שמחת עולם על ראש הרב המאור הגדול, חריף ובקי עצום מו"ה שבתי ליפשיטץ רב כקיק בערעג אילאנצא השי"ו.
הדר"ג שמח אותי בברכתו ומכתבו ביום משתה ושמחה. ומה שעמד להיות שואל בענין לפי מ"ש חכז"ל שאצל מי שחשובי' דברי תורה כבשר יין ודגים וכל מיני מטעמי' כמ"ש בש"ס שבת דף יו"ד ע"ב מילתא אלבישייהו, יקירא, אם יוצאין ידי חובת משלוח מנות בשלוח איגרת חדושי תורה והנלע"ד, כי מרן בעל כתב סיפר בתשובותיו בסיף או"ח עמד לחקור:
מה ראה מרדכי לתקן משלוח מנות איש לרעהו ולעשות יום משתה ושמחת עד שאמרו חייב אדם לבסומי וכו' ? ולע"ד שהוא רצה לתקן שיהי' יום פורים ככל ימים טובים אשר בהם נאמר ושמחת אתה ואשתך והלוי והגר והיתום והאלמה, וכשם שבכל ימים טובים כתיב בהם "ושמחת" ואין שמחה אלא בבשר ויין" כן יהי' יום פורים יום משתה ושמחה וכשם שביו"ט החיוב לשמח הלבבות מעניים ואביוני', כן הוא החוב שישמח אחרי' גם בפורים. ובמה אם יתן רק "מתנות לאביונים" יתביישו העניים שצריכין לקבל, לזאת תיקן שישלחו מנות איש לרעהו, והעניים לא יתביישו לקבל מתנות. ומעתה יען דעיקר החיוב הוא משתה ושמחה לכל, ואין שמחה אלא בבשר ויין בודאי אין יוצא, אם שולח דברי חדושי תורה. ועוד ראיה דמצינו בפסחים מר בריה דרבינא התענה כל היום חוץ מעצרת פורים וערב יוהכ"פ, ופורים דומה לערב יוהכ"פ, מה ערב יום הכפורים כתיב כל האוכל ושותה בתשיעי וכו' כן יום פורים מצוה לאכל ולשתות דוקא ולא לשמח בתורה ידידו תש"ת שלמה הרש שיק.