אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה ר"פ

תשובה רע"ט

שיל"ת קארצאג ער"ח כסליו תרנ"ט לפ"ק. ישאו הרים וימים שלום וברכה לאלוף נעורי הרב הגאון החריף ובקי מו"ה נפתלי רייטער רב דקהל ערסטע באליצביאנער דוקלער מגן אברהם בעיר נעוויארק מדינת אמעריקא אאעאאמה

אהובי ! מכתבו קבלתי ושמחתי שזכור אהבת נעורים בעת שישבנו על שלחן מרן מהר"ד שיק בעהמ"ח אמרי דוד זצ"ל בק"ק סעטשין וברך אותי בברכת שנה טובה ומתוקה, אמן, כן יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שנזכה לראות אותנו בציון במהרה בימינו:

והנה קבלתי מכתבו והגט עם הסימני' כדת וכהוגן ששלח אהרן המכונה ארא והמכונה ארנאלד בן אשר הכהן המכונה אנשיל ע"י השליח לגרש בו האשה שרה גיטל דמתקריא גיזא ועשינו הכל כדת וכדין פה ק"ק בידיעת הרב מבילקע השי"ו:

מה שכתב מעכ"ת שכתב אהרן המכונה "ארא" באלף, באשר כי מצא בקיצור שם ספר טיב שמות גיטין בשם הגאון רמ"ס ז"ל. הנה ספר זה אין בידי רק בכרם שלמה לאה"ע סי' קכ"ט כתב "אהרן" המכונה "ארה" הסכמת בעל נודע ביהודא עם בית דינו בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' נ"ב, ובשם הגאון מו"ה משה סופר קבלתי לכתוב "ארא" באלף, משום דארה בה"ה הוא לשון קללה, עכ"ל. ואני תמיה על כולם הא מפורש בטיב ג"טן אות א' בשמות אנשים ארא' כתב הב"י כל שם שאינו לשון הקודש כותבין באלף בסוף, וסימן לדבר רב שאד"אי בר "אהבה", אדא אינו לשון הקודש כתוב באלף, אבל אהבה שהוא לה"ק כותבין בה"ה בסוף, הרי מפורש לכתוב ארא באלף ? וכן תמה אני על הפלוגתא באחרונים בשם "עקיבא" ויש אומרים לכתוב בה"ה ומביאין שרבינו יצחק עשה שאלות חלום וראה בחלומו:

אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה ס"ת ר' עקיבה, והכריע מזה לכתוב בה"ה, הא כלל הוא שהשם שאינו לשון הקודש כותבין תמיד באלף בסוף ? אמנם לכאורה יש לסתור כלל זה דחזינן שלא נתקבל מחכמי ירושלמי, יען דבש"ס ירושלמי כתיב תמיד "עקיבה" בה"ה בסוף ובש"ס בבלי תמיד באלף בסוף :

ואני במקום אחר הכרעתי לכתוב עקיבה בה"ה בסוף כמ"ש בירושלמי, יען דאמרו רבנן בש"ס יומא ל"ח ע"ב ושם רשעי' ירקב שלא ליתן שם רשעי' לבנים ולבנות בישראל, ולכן בודאי דורות הראשוני' הי' משגיחין שיהי' השם קרוב ללשון הקודש ושיהי' בו איזה רמז וסימן טוב ושיהי' בו איזה קדושה ויש לומר כי השם "עקיבה" הוא מלשון עקב ובו אותיות יה שיהי' זהיר לילך בעקבותיו בדרך ה'. ומעתה עקיבה הוא לשון עברי ובא בה"ה בסוף:

ואני עמדתי לחקור מאחר שקבלה בידינו שנגאלו אבותינו ממצרי' בזכות שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם, ומרן בעל מהר"ם שיק ז"ל ביו"ד סי' קס"ט ואחר שנגמר האיגרת הזאת עלה במחשבה לפני שמקיר מלת מכונה יצא מפי הנביא ישעי' סי' מ"ד:

זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכונה, וכל המפרשים יגעו לבאר הקראי ולע"ד לומר בכונת הקרא, כי בעת שישראל עושים רצונו של מקום אז בשם "ישראל' נקראים, והוא השם המשולב בשמו יתברך, אבל כשאין עושים רצונו ית"ש אזשמם הוא "יעקב", ואם בכל זאת בדרך כלל בשם ישראל נקראים הוא רק שם נופל וכינוי לשם יעקב, אבל עיקר השם אז יעקב, ותמיד עיקר השם קודם לכינוי. וזה שאמר הנביא:

זה יאמר לה' אני, אם רק בפיו יאמר שהוא לה' ולבו בל עמו, וזה יקרא בשם יעקב אז עיקר השם הוא יעקב וזה יכתוב ידו לה', אם האחד רק בכתב יבטיח שהוא לה' וכותב מה שאין עושה, כמו שהוא בדורנו שחותמין את שמם על תקנות הקהלה כדת של תוה"ק, ואח"כ עושי' מעשים אשר לא יעשו ובשם ישראל יכונה גם הוא רק בשם ישראל יכונה, ואין זה עיקר השם אלא הכינוי:

הנ"ל:

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה