שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה רע"ג
שיל"ת קארצאג שושן פורים תרל"ד לפ"ק. ממעוני שמים יזולו ברכות כמים לאהובי ידידי מחותני הרב הגדול אשר ברוחו פי שנים תורה ויראת שמים, מו' משה דוד האפמאן רב אב"ד ור"ט בק"ק אונגאריש בראד יע"ה.
אהובי ! שמחתני בדבריך הנעימים, וכתבתי לאחי יחי' כאשר בקשת וכו'. ומה שכתבת בכונת קושית הגמרא משה מה"ת מנין וכו' יען שמאז הקפידו שלא לשנות שמות ישראל לשמות העכו"ם, כי מי שהמיר את שמו מראה שבוש יבוש בעמו ובמולדתו ומחשב עצמו בשמות עובדי ע"א, וא"כ קשה על רבינו משה ששמו הי' טוביה אביגדור כמ"ש בש"ס מגלה י"ג ולמה קרא את עצמו בשם שנתנה לו בת פרעה, וכן קשה על מרדכי ששמו הי' פתחיה, ועל אסתר ששמה הי' הדסה והחליפו את שמם ? וע"ז תירצו בש"ס חולין קל"ט שכולם מצאו סמך בתורה דלולי זאת לא הי' משנים את שמם ועשו כן לרמז על איזה ענין יסוד נעלם. ובאותו פרק מקשו שם יען שכאשר עלה המן לגדולה קרא אחשורש שמו ממוכן, ואמרו חכז"ל שבשמו הי' נרמז מוכן הוא לפורעניו', ומקשים על אנשי כנה"ג שכתבו המגלה למה קראו אותו בסם המן, הי' להם להזכירו תמיד בשם ממוכן לקיים בו שם רשעים ירקב ומחה תמחה כי מוכן הוא לעתיד לפורעניות ? וע"ז תירצו שמצאו רמז בתורה דכתיב המן העץ שסופו הוא לתלות אותו בעץ. זת"ד. והנה דבריך בהשכל ובדעת נאמרו ואמינא משמך בבית מדרשי. אכן עלינו לדקדק בדברי חכז"ל, וכל המדקדק בלשון ימצא שהקושי' הוא שהוא ית"ש קרא אותו משה והוא השם מצרי כמ"ש מורסה היא מוצל מן המים (ועיי' בערוך מר"מ לאנדויא חלק רביעי בהקדמה הנקראת תפארת למשה מאמר י"ב) ולמה נקרא בשם זה ל ולי קשה עוד יען דקבלנו דליכא מידי דלא רמיזא באוריתא א"כ קשה לי, א' משה רבינו אמר קודם מותו בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא, והא אמרה התורה לא כהתה עינו ולא נס ליחה, והאיך ידע הוא שהגיע זמנו לפטור מן העולם ? ב' מרדכי שהי' אחד מיושבי לשכות הגזית בסנהדרין והאיך עזב ארץ הקדושה והלך לישב לשושן הבירה ? ג' אסהר הלכה למלך אחשורש באונס וכאשר שמעה גזרת המלכות בודאי עלה על דעתה ועל דעת מרדכי שעלה חמת ה' על שעזבו את ארץ הקדושה והלכו לעם טמא שפתים. והאיך עלה על דעתם לצפות שירחם ה' עליהם ועל עמו ישראל ? ד' חכז"ל אמרו שגזרת המן ואחשורש הי' בשביל שאכלו מסעודת אחשורש, באיזה מקום בתורה מצאו מפורש שבעון אכילת נבלות וטרפות יבא עמלק וירצה להכרית מן העולם כל בית ישראל גם אלו שלא חטאו ופשעו ?
ואמרתי שכל הקושיות הללו עלו על דעת חכז"ל, ולכן אמרו עשה מה"ת מנין, מנין לנו כי חפץ ה' שיקראו לעולם את הנולד ונקרא בשם טוביה או יקותיאל בשם משה ומנין ידע משה שאם יגיע לק"ך שנים שלא יהי' בו רוח ללמוד וללמד ושנסתלקה ממנו השכינה גם בעת שלא כהתה עינו ולא נס ליחה ? וע"ז תירצו כתיב בתורה. לא ידון רוחי באדם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה, וכאן מצא רבינו משה שמלת בשגם אין לו פירוש וכן והיו ימיו מאה ועשרים שנה אין ידוע לנו מה זה ומי זה, כי ימי שנות האדם הוא ע"פ הרוב שבעים שנה והמיעוט יכול לחיות יותר ממאה ועשרים שנה ? וזה לרמז שיבא אדם שיהי' בכל כחו בגוף ובבשרו גם בעת שיהי' בן מאה ועשרים שנה, ולא כהתה עינו ולא נס ליחה, ובכ"ז לא יהי' בו רוח ה' כאשר הי' מלפנים. ומי הי' בשגם הוא בשר בלי רוח ה' ? בשגם כמספר משה, ולכן כאשר ראה שהוא בן ק"ך אמר לא אוכל עוד לצאת ולבא. וכן במרדכי שקרא שמו תמיד אח"כ בשם מרדכי וכן הלך לגור לארץ טמאה, וקשה עליו בתרתי
וע"ז תירצו שמצא בתורה בתוך הקטורת שהי' לריח נתח לה' גם מר דרור, הוא ראה ברוח הקודש שאם ישארו אלו בני ישראל בשושן בלי מורה מנהוג צדיק ירדו לרדת שחת בארץ טמאה, לזאת הלך הוא ובית דינו לשושן הבירה להשגיח על צאן קדשים למען יצוה לשמור את דרך ה'. וסופו מוכיח על תחלתו שמאת ה' היתה זאת שירד לפרס ומדי על פי הדבור, כי על ידי מרדכי יצאו מן מר אל דרור לחירות עולם וקיימו וקיבלו עליהם ועל זרעם לקיים את התורה:
וזאת קשה גם על אסתר ששינתה את שמו ואנשי כנה"ג כתבו בספר את שמה שקיבלה בפרס ? לרמז שהסכימו בשמים למעשה אסתר שירדה אנוס ע"פ הדבור להראות גדולתו ית"ש שקיים הבטחתו ואנכי אסתר אסתיר את פני, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויבהם לא מאסתים וגו':
ובאותו פרק אמרו מנין לנו שבשביל אכילת נבלות וטרפות בא המן מזרע עמלק לכלה ולהכרית ח"ו ? ע"ז אמרו שגם זה מרומז בתורה דכתיב:
המן העץ אשר צויתי לבלתי אכול ממנו אכלת ואח"כ כתיב מות תמות, כי מי שאוכל מה דאסר לן רחמנא ומבזה בפרהסי' תורת ה' מות יומת, כמ"ש כי דבר ה' בזה את מצותו הפר הכרת תכרת. כנלע"ד בכונת מאמרם ז"ל. וממורי וש"ב הגאון דק"ק חוסט השי"ו שמעתי כי תיבות בשגם הוא בשר וכן משה והוא המשוי מהמים, מספרם 859 ואתה אהובי תזכה לחיים טובים ארוכים ולשלום כברכת מחותנך מוקירך ומכבדך כערכך הרם והנשגב:
הק' שלמה הרס שיק: