אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה רע"א

תשובה ר"ע

שיל"ת קארצאג זין אדר תרמ"א לפ"ק. פרי עץ הדר יתברך בחודש אדר בשמחה וששון ויקר ה"ה ידידי התורני המופלג בתורה וביראה טהורה מו"ה חיים גראסס ני' ש"צ ומ"צ בק"ק ק' ס'-מארם אן מארטאן יע"ה.

אחד"ש ימחול לומר להגבאי ר' אייזיק ני' שצער לי שלא יכולתי לבא לסעודת הח"ק באשר בני העיר קודמין ומה ששאל למה אין אין מברכין על מצות זכור שהוא מן התורה קריאת פרשת זכור ? מראש אני אומר מדוע עלה בדעתו להקשות על זכור שהוא מה"ת הא בכל ארבעה פרשיות שתיקנו חכז"ל לקרות קודם החג הי' ראוי לברך, יען שגם על מצוה דרבנן כגון נטילת ידים וקריאת הלל והדלקת נר חנוכה מברכין דכתיב לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך כמ"ש בשבת ל וצריך לומר שעל קריאת התורה לא תיקנו לברך יען דעומד ומברך ברכת התורה, ובכלל ברכת התורה הוא הברכה על המצוה של קריאת התורה. דאל"כ קשה הא קריאת התורה הוא מתקנת משה רבינו, וא"כ הי' לן לברך ג"כ אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרא בתורה ? אע"כ צ"ל כסברתי שבכלל ברכת התורה הוא הברכה שמברכי' על התורה ואמר כל העם אמן:

אמנם מצאתי בספר תורי, זהב דף תמ"ז שלא רצו חכמים לתקן ברכה על זכור מפני שבה מחיית עמלק והקב"ה אין שמח במפלתן של רשעי' כמ"ש חכז"ל מעשה ידי טבעו בים ואתם אומרי' שירה, והא דמברכין על מגלה ועל גם חנוכה הא אין שמח הקב"ה במפלתן של רשעים ? לפי שבחנוכה ופורים נעשה נס לישראל ואין מברכין על מפלתן של רשעי' רק על הנס. ומפני שלא תיקנו ברכה לפרשת זכור לא תיקנו ברכה לכל הפרשיות שלא יהי' נראה כביזוי ושינוי לפרשת זכור, עכ"ל:

ובמחכ"ת אין אנו צריכין לתירוצו, כי לפ"ז קשה למה לא תיקנו לברך על קרה"ת בשבתות וימים טובים וכן בר"ח ושני וחמישי שהוא מה"ת ותקנת עזרא ? אלא ע"כ כמו שאמרתי שבכלל הברכה שמברך הקורא בתורה ואמר כל העם אמן הוא הברכה שראוי לברך על מצות קריאת התורה, וזה ברור ופשוט לע"ד:

בד"ש ושמחת פורים לו ולכל בני הקהלה השי"ו ידידכם הש"ת:

ה"ק שלמה הרש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה