אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה ר"ע

תשובה רס"ט

עושה רצון קונו ביראה ואימה, מאחוזי חרב מלומדי מלחמה ה"ה ידידי תלמידי המופלג בתורה, מו"ה שמואל שפירא נ"י:

מכתבך קבלתי ומצאתי עונג בראותי אהבתך אלינו והיא אהבה שאינה תלוי בדבר. היטבת לראות שבעו"ה מצפון תפתח הרעה להרבות ולגדל השערוריה בישראל, ואין איש שם על לב שמפני הרעה נאסף הצדיק וחרב וגלות עומדים על פתח הבית, ה' הטוב ירחם עלינו במהרה. והנה בש"ס סנהדרין דף זין ע"ב אמרו לעולם יראת דיין עצמו כאלו חרב מונחת לו בין יריכותיו וגיהנם פתוח תחתיו שנאמר הנה מטתו וגו' מפחד בלילות מפחד של גיהנם. וכתב שם בעל מהרם שיף:

חרב וגיהנם מלכיות וגיהנם, עכשיו שותים יין שרף במקום גיהנם פתוח. ודבריו נראי' כחדה ולפלא !

ואמרתי בכונת המאמר ובכונת פירושו בעון עינוי הדין ועיות הדין חרב בא לעולם אמרו חכז"ל בשבת ל"ג ע"ב. ומבואר שם שעינוי הדין הוא המאחר לעשות דין ומשפט בישראל, ודוחה את התובע מיום ליום ומחודש לחודש, ועיות הדין הוא שמנוה המשפט שלא ביושר, וסוגר את עיניו לראות העון והשקר. והמורה אשר עליו החוב לעשות משפט עמו ביומו המענה הדין או מעות הדין גורם שבא חרב ומיתה לעצמו ולאחרים, ולכן אמרו בש"ס סנהדרין הנ"ל לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חרב מונח על צוארו, היי' שע"י עינוי הדין או עיות הדין יכול להביא חרב לעולם וגיהנם פתוח תחתיו:

אך יש צדיקים שאין מענים הדין ואין מעוותין הדין, רק שהם תמיד בשב ואל תעשה, וכל מחשבותיהם למען שלא יפריעו אותם ממנוחתם, וגם שלא יתבטלו מלימוד תורתם, יושבים ועוסקים בתורת ה' צבאות, יומם ולילה עוסקים בפלפול ובהלכות, מעמיקין באלו ששים מסכתות, ואלו שוכחים בלי דעת שחכז"ל אמרו הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה ששים מלכות הם ששים מסכתות (רבה קרח) לומר לנו בזה כי הלומד אלו מסכתו' צריך להיות גבור להציל העשוק מעושקו:

ובספר התשבי כתב שלכן נקרא רב ת"ח גדול גאון שמספרו ששים, לומר בזה שהוא בקי בששי' מסכתות וכבר האריכו בזה האחרונים ועיי' בבה"ט או"ח ס"ס תרמ"ה ובתשובת מהרי"א או"ח סי' א'. ולע"ד שהוא מלשון גאה, שמתגאה ומתרומם על הציבור ומושל ביד רמה וביד חזקה, מעניש לעוברי עברה ומכריח אותם לעשות הטוב והישר בעיני אלקים ואדם, כי אל יתהלל החכם בחכמתו והגבור בגבורתו ועשיר בעשרו, כי אם בזאת יתהלל, המתהלל מאחרים שהוא משכיל אל דל לקיים אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם:

וזה כונת מאמרם לעולם יראה הדיין, שהוא הרב המנהיג בישראל, את עצמו כאלו חרב מונחת לו בין יריכותיו, היי' שאם יושב או הולך ומענה הדין או מעות הדין בקום ועשה או בשב ואל תעשה גורם לו ולכלל חרב וגיהנם, שנאמר הנה מטתו וגו' ששים גבורים, אלו שלומדים אלו ששים מסכתות צריכין להיות גבורים אנשי חיל לעשות משפט צדק, ולא לישב בדד ולדום ולומר אך שלום יהי' בימי:

וע"ז מבאר בעל מהר"ם שיף בצדק, שאם אין דין ומשפט בישראל אז בא חרב וגיהנם זו שעבוד מלכיות, היי' הגלות. והוא שראה בדורו שהדיינים עינוי הדין ועיותו הדין בקום ועשה ובשב ואל תעשה וראה שישראל שרוים בצער ובגלות ונסתמו מרוב בני ישראל מעיני הפרנסה הוכיח ברמז בספרו, ואמר:

עכשיו שותים יין שרף במקום גיהנם פתוח, כי אין שמים על לבם מדוע חרב וגלות בא על ישראל, ובצערם שותים יין שרף להסיר התוגה והדאגה מלבם, מבלי לתקן מעשיהם ולקיים מה שאמר הנביא זכרי':

אמת ומשפט שלו' שפטו בשעריכם, כנלע"ד בכונתו:

אהובי ! הצעתי לפניך הדברים האלה למען תראה כי ימי' הראשונים לא הי' טובים מאלה. ומעודי חקרתי ע"ז, מה זה ועל מה זה חכמי ישראל אשר עיניהם בראשם לא ידעו ולא יבינו מה שאמר הנביא זכרי' (זין פסוק ט'):

כה אמר ה' צבאות לאמר משפט אמת שפוטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו, ואלמנה כן ויתום גר ועני אל תעשוקו, ורעת איש, אחיו אל תחשובו בלבבכם, וימאנו להקשיב ויתנו כתף סוררת ואזניהם הכבידו משמוע ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח ה' צבאות ביד הנביאים הראשונים "ויהי קצף גדול" מאת ה' צבאות. ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר ה' צבאות, ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה מעובר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה ?

כן הי' בימי בית ראשון ובימי בית שני וכן הי' בבבל וכן הי' בצרפת ובימים שישבו בשפאניען וכן הוא בימינו עינוי הדין ועיות הדין ואין נזהרים בכבוד חבריהם, ומי ומה הי' והוא הגורם שאין מבין שמצפון תפתח הרעה ?

אהובי ! דע שמעולם לא יצא הרעה מחכמי ישראל, ורק המלשינים וכן הצובעים אשר בין המון מהם פתח ויצא הרע על כל בית ישראל. ומבואר זה בש"ס סנהדרין דף זין ע"ב. כתיב מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה (משלי כ"ט) אם "דיין דומה למלך" שאינו צריך לכלום יעמיד ארץ, ואם "דיין דומה לכהן' המחזיר בבית הגרנות יהרסנה, פירוש רש"י שצריך לקנות אוהבים ושוחד, עיי"ש דבריהם צריכין ביאור מה זה שהכהן צריך לקנות אוהבים ושוחד ולא המלך:

וביארתי בכונת דברים ע"פ מ"ש ברבה (וירא) אברהם אמר הנני הנני הנני, לכהונה הנני למלכות וכן משה אמר הנני לכהונה הנני למלכות כונתם כי המלך שהוא בן מלכים או שנתנו כתר המלוכה בראשו לעולמי עדר מלך כזה במשפט יעמוד ואין צריך לחנוף לאנשי המדינה, משא"כ מי שבחרו אותו העם על זמן כדרך הרעפובליקאנער בזמנינו, מלך כזה אין מושל במשפט, יען שכל מחשבותיו רק להרבות אוהבים למען ישאר על מקומו בשלום, וכן הוא בכהן אשר חובתו ללמד תורה ומצות ולחזק האמת והשלום, אם הוא תולה בדעת אחרים שנותנין לו מחית נפשו, וביד המון פרנסתו, ברצונם ירחיבו וברצונם יתקצרו ויסתמו מעיני הפרנסה. והכלכלה, כהן כזה מענה הדין ומעוות הדין ועומד בשב ואל תעשה:

ולכן אמרו אברהם ומשה הנני לכהונה, לשמור הדעת ותורה יבקשו מפינו, אך לא נהי' ככהן המחזיר בבית הגרנות שצריך להחניף ולסתום את פיו ולכבוש פניו בקרקע, אלא הנני למלכות, להיות כמלך שאין תולה בדעת האחרים ולא ישא פנים לשום אדם:

וזה כונת מאמרם לבאר דברי החכם:

"מלך במשפט יעמיד ארץ", רק אז המלך יכול לעשות דין ומשפט אמת אם הוא מלך שאין תולה בדעת אחרים ופרנסתו בריוח שאין צריך לצפות שיגדלוהו משל אחיו, "איש תרומות יהרסנה", שהוא ככהן המחזיר בבית הגרנות, ותולה בדעת אחרים ובידם לרוממו, לגדלו ולנשאו, או למעט פרנסתו ולהשפילו וכן לדחותו וליקח כהן אחר, אז יהרסנה, כי מוכנע להם, ובמקום שאין משפט שפ הרשע, והוא בשב ואל תעשה ורואה הרשע ועון וחטא ופשע:

וז"ש מאן מלכי רבנן, שמן החוב שהרבנים מנהיגי הדור יהי' כמלכים שאין תולים בדעת האחרים. ואם הדיין דומה למלך שאינו צריך לכלום במשפט יעמיד ארץ, ואם הוא ככהן המחזיר בבית הגרנות יהרסנה, והבן:

ובדורנו שפני הארץ אלו העשירים פורקים מעליהם את עול התורה, והרבנים אשר במחנה הקאנגרעסס אין כחם אלא בפה, יען שע"פ חקי הקאנגרעסס עניני הקהלה מסורים בידי ראשי הקהלה, ומשם תצא הרעה על בית ישראל ח"ו, כי מה יעשה הרב גם אם הוא ירא שלם אם ראשי הקהלה רשעים וכופרים, וגם במחנה היראי' הנקראי' ארנוהאדאקסען הגם שע"פ התקנה כל עניני הקהלה רק ע"פ השלחן ערוך מתנהגים, אך בכ"ז רובם ככולם הם ככהנים המחזירים בבית הגרנות ועיניהם תלויות על הנדבות, ואם יושבים בראש העשירים שהם נוטים למתחדשים והם צבועים אין כחו אלא בפה, לזאת רובם ככולם הם ככהנים המחזירים בבית הגרנות, וגם הטובים שבהם הם בשב ואל תעשה ומסוגרים ועוסקי' בהלכות. ועיי' בנוב"י מה"ת יו"ד תשו' צ"ו שחקר למה היחיד שעשה עברה בהוראות חכמים חייב חטאת ל היחידים גורמים טעות המורים, ואתה אהובי עשה מה שבכחך לחזק ידי הרב מבית ומבחוץ, וה' הטוב ישלם שכרך ותזכה לשתי שולחנות כתפלת אוהבך ורבך הק' שלמה הרש שיק

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה