אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה רס"ה

תשובה רס"ד

שיל"ת שושן פורים תרנ"ה לפ"ק. אורה ושמחה וששון לידידי מחותני הרב המאור הגדול בן צדיקים וישרים מו"ה בער צוועבנער יחי' יושב בעה"ק ירושלים

אהובי ! מכתבו קבלתי לשמחת לבבי, וכאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי צמאה לנשק עפר ארץ הקדושה, ואקוה לחסדי ה' שאזכה לבא שם ולראות פניכם. והנה הקול קורא שהרב הגאון ראשון לציון השי"ו שלח מהתם מכתב למנהיגי עדת קאנגרעסס בעיר בודאפעסט אשר בו שופך כעסו וחמתו על הפירוד במדינתינו, ושבו הראה לדעת, שהרבנים ארטהאדאקסען עשו שלא כדת ודין לחלק את בית ישראל למחנים. ושלא להיות בהמ"ד בלא חדוש אציע לפניו מה שאמרתי ביישוב קושית המפרשים. כתיב בתורה בסדר תצא לא יהי' בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה וגו' כי תועבת ה' וגו' זכור את אשר עשה לך עמלק וגו', ודרשו חכז"ל הובא ברש"י עה"ת אם שקרת במדות ובמשקולת הוי דואג שיבא עמלק. הנה הם דרשו סמוכין כדרכם בכמה מקומות, אך צריכין להבין מדוע על חטא זה בא זדון וקלון ? שנית בסדר בשלח כתיב ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידי', ודרשו חכז"ל בשביל שרפו ידיהם מתורה ומצות בא עמלק, הרי מפורש שרק כשרפו ידיהם מתורה וממצות בא זדון וקלון והנלע"ד בכונתם ע"פ מה שמקשה בתוספת ישנים סוף יומא לרבי דסובר שעצומו של יוהכ"פ מכפר גם בלי תשובה האיך נחרבו שתי בתי מקדשות לישראל הא בכל השנה היוהכ"פ כפר עונות בית ישראל ? ואמרתי ביישוב הקושי' דגמרא מפורשת הוא שבעון שנאת חרם נחרב הבית. ומעודי לא זכיתי להבין מה הוא שנאת שנאת חנם ? וכי אפשר שנאו לומר שכל ישראל זה את זה, ואחד לא עשה שום רעה לחברו? ולדעתי כי כל בית ישראל צדיקים הי', וכל אחד כעס על חברו שראה ממנו שעשה דבר שלא כהוגן, ומתוך אהבתו לה' ולתורתו קנא קנאת ה' צבאות, וכעס על חברו, שעשה דבר שלא כהוגן, ומתוך כעס וקנאת ה' צבאות בא לידי שנאה:

וזה הי' חטאת ישראל בימים ההם מתוך אהבתם לתורה ודת ישראל לא דנו את כל אדם לכף זכות רק לחוב, ולא עשו כאשר אמרו הקדמונים אם ראית ת"ח שעבר עברה ביום אל תהרהר אחריו כי בודאי עשה תשובה, אלא בקנאם קנאת ה' צבאות פקדו עונות חבריהם לעולם מבלי לדעת כי הקב"ה מכפר עונות, והוא בוחן לב וכליות, וא"כ מתוך שנאתם עוררו דין שמים:

וכל זמן שאין שלום בישראל ושונאים זה את זה גם אם לא עשו זה בזה עון רק שמקנאים קנאת ה' צבאות חגם ועברות שבין אדם לחברו אין יוהכ"פ מכפר אפילו העונות שבין אדם למקום, כי האיך יבקש מאת ה' שימחול לו העונות אם הוא פוקד עונות של אחרים, ובמקום שיש שנאה למטה אין אהבה למעלה, כמ"ש חכז"ל כשאין דין ומשפט למטה יש דין ומשפט למעלה:

ודבר גדול ראיתי בספר קרנים:

בלעם ועמלק מצד הטומאה, יראה אהבה בטומאה נגד יראה ואהבה בקדושה. פתרון הדברים לדעתי, כי במקום שיראת ה' הושרש בלב האדם מחמת יראת העונש ואין בו אהבת ה' ואהבת ישראל, אז יראתו מביא אותו לידי טומאה ח"ו ונכשל בדרך המלך מלכו של עולם, יראתו מביא אותו לשנא את הבריות ובא ג"כ לחשוד בכשרים וכן לבזות חכמי ישראל שאמרו עליו שאין לו חלק לעוה"ב ונאמר ארור מכה את רעהו בסתר ואמר כל העם אמן. ולכן אם יראה עומדת בראש ואחריה אהבה או שבא לידי מדה להיות בלעם שקלל את ישראל, או שבא לידי מדה להיות הגורם שיבא עמלק להלחם עם ישראל. אכן מי שזוכה לידי מדת אהבה מראש, לאהב את ה', לאהב את הבריות ומכ"ש לאהבת ישראל, לרחם על כל מעשיו ולעשות חסד עם כל אדם, ואז יראת ה' מביא אותו לידי קדושה ומעורר חסד ורחמי' דלעילא, כמ"ש בתיקוני זוהר דף נ"א ואוריתא בלא דחילו (יראה) ורחימו (אהבה) לא פרחת לעילא:

ומעתה זה פירושו:

אם נכתוב כציור דלמטה אלו ארבעה תיבות יר-אה:

בל-עם:

אה-בה:

עם-לק:

נמצא לצד ימין למעלה וכן למטה ברעם עמלק, אלו שתי משחיתים אשר מטמאים האדם ומשחיתים תמיד את כל בית ישראל בכלל ובפרט. ומדוע ? לפי שבכל מקום עומד יראה לעילא, ובעת שיראת ה' בלי אהבה עומדת לימין האדם בא לידי טומאה לשנא ולקלל כמו שעשה בלעם, ובעת שמדת השנאה גברה בלב ישראל אז יש לנו לירא שיבא עמלק ויבא עלינו זדון וקלון:

וכן בעת שבני ישראל אוחזין במדת אהבה זולת היראה, היי' שאין יראים מאת ה', אז יבא ג"כ עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, שרפו ידיהם מתורה ומצות, כמ"ש בחובת הלבבות שער אהבה, שאי אפשר שיבא האדם למדרגת אהבה, היינו אהבת ה' שהיא הדבקות שאין למעל' ממנה אם לא תקדם יראה, היינו יראת ה' בלבו:

לזאת חוב עלינו ישראל קדושי' להקדי' מדת אהבה למדת היראה, אהבה ויראה הם כתר לראשינו וכאחד יחשבו לאלו המאמינים באחד יחיד ומיוחד ית"ש:

ואם נחקור האיך באו הקדושים לידי מדה הזאת שאחזו במדת היראה ולא במדת אהבה לשנא זה את זה שנאת חנם ? בכיסם הי' אבן ואבן גדולה וקטנה. את ערכם וערך בני ביתם ובני משפחתם שקלו על אבן הגדולה ואיפה השלימה, ואת ערך חבריהם על האבן והאיפה הקטנה. נגעי חבריהם ראו בעין יפה ואת נגעי עצמם לא ראו, ומתוך זה באו להגביה את עצמם ולהשפיל את אחרים, לקנא קנאת ה' צבאות ולרחק הלבבות ולשנא הבריות עד שנחרב הבית ובא דדון וקלון, ובצדק דרשו סמוכין:

אבן שלימה וצדק יהי' לך וגו' זכור את אשר לך עמלק, לומר אם שקרת במדות ובמשקלות, היי' שמעשיך תשקול ותמצא אותם גדולי' וטובי', ומעשה חברך תשקול ותמצא אותם קטני' ורעים, אז יבא עמלק. ועד היכן הגיעו במדת היראה שהביא אותם למדת בלעם ולהיות גורם בנזקין שבא עמלק? רפו ידיהם מתורה ומצוה, נחלקים לכמה כתות, לאגודות אגודות, למצוה רבה יחשב להם להכריח את האגודות אשר מהם נפרדות שיאכלו נבלות וטרפות, כי גוזרים שלא ילכו למקומ' רבני' ושוחטי' יראי' הבקיאי' בהלכו', ויראה בלי אהבה מביא לידי מכשול וטעות:

אחר הדברים האלה יראה מעכ"ת נ"י שאין אני מסכים לרחק הכתות שלא באו עמנו בברית הקאנשנוינוואירונג, וגלוי וידוע לו מאז שאני אוהב שלום ורודף שלום, אך בכ"ז צער לי מאד שהרב הגאון ראשן לציון השי"ו עשה כזאת לנו לעמוד לימין המתחדשים במדינותינו שאין יראת ה' קודמת לחכמתם:

והנה הנוב"י במה"ת סי' צ"ו עמד לחקור על הא דקיי"ל שאם יחיד עשה ע"פ הוראת ב"ד שטעו חייב חטאת דלמה חייב היחיד כיון שע"פ התורה היחיד מחויב לעשות כפי אשר הורים המורים כמ"ש חכז"ל בספרי הובא ברש"י שפטים לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל אפילו אומרים על ימין שהוא שמאל ואין לו רשות להרהר אחריהם ? ולע"ד דברי הנוב"י תמוהים הא בפירוש אמרו בריש הוריות הורו ב"ד וידע אחד מהם שטעו והלך ועשה על פיהם חייב חטאת. ומקשה בגמרא הא מזיד הוא ומזיד לא מביא קרבן ? ומסיק שם בגמרא שטעה בדין מצוה לשמוע דברי חכמים, הוא סבר כיון שהורו הב"ד כן הגם שטעו בכ"ז מחויב לשמוע בקולם, ובאמת אם ברור לו שטעו אין רשאי לעשות כהוראהם ולכן דין שוגג יש לו:

והגם שמראש אני עוררתי את רבותי וחברי שלא כתורה עשו לדעתי שהרחיקו אותם בשתי ידים, ומכ"ש שהרחיקו אלו אשר בשם בטאטוסקווא על אדני הש"ע חיים וקיימים, בכ"ז בעל הגאון ראשן לציון השי"ו שהוא מבחוץ בשוגג עשה מעשה המוכשר להחליש את כח החכמים היראים במדינתינו אשר בלא"ה נתרשלו ידיהם. ומצוה רבה לעורר אותו ע"ז. והנני מצפה לראות פניכם ונדבר עמכם פא"פ בעז"ה. כ"ד ידידו מחותנו הדש"ת ושלום כל בני משפחתו ובשלום חכמי ציון וירושלים:

שלמה צבי בן אסתר. רב דפה והגלילות:

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה