אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה רס"ד

תשובה רס"ג

החיים והברכה לידידי הרבני המופלג בתורה וביראה טהורה, מו"ה חיים גראס ני' מורה בק"ק ק' ס' מארטאן יע"ה:

מה שביקש לידע מה זה ועל מה זה רוב בני ישראל גם הזהירין יושבים לסעודת פורים בליל י"ד או סמוך לה וגומרין רוב הסעודה בליל שושן פורים, ומפורש במחבר או"ח סי' תרצ"ה "סעודת פורים צריכה להיות ביום". הנה כבר אמרו הנח לישראל שהם בני נביאים, ומצאתי בספר תורי זהב המנהג להתחיל ביום ולסיים בלילה", יען דעיקר השמחה בפורים היא משום שקיבלו מאז התורה מחדש, היי' שקיבלו עליהם ועל זרעם התורה שבע"פ שפנו לה עורף. ויען כי קבלה בידינו שתורה בכתב ניתנה למשה ביום ותורה שבע"פ בלילה, וכדי לעשות זכר ושמחה לתורה שבכתב ושבע"פ אשר זו אי אפשר בלא זו, עושים הסעודה ביום ובלילה ביחד, כדי להראות שאנו מאמינים בתורה שבע"פ וגם בתורה שבכתב, זת"ד:

ואני אומר שמנהג ישראל לעשות הסעודה בלילה מפורש במגלת אסתר ומפורש בש"ס פסחים דף ס"ח ע"ב אר"י הכל מודים בפורים דבעינן לכם" מ"ט דכתיב ימי משתה ושמחה כתיב ביה, עיי"ש ברש"י שנדחק לפרש מהיכן למדו מדכתיב ימי משתה ושמחה דצריכין לכם. ואני אמרתי שלמדו מדכתיב ימי משתה ושמחה לשון רבים, מוכח שקבעו לשמוח במשתה ושמחה ימים רבים, ומיעוט רבים שנים. לזאת מצוה עלינו לעשות משתה ושמחה ביום פורים וביום שאחריו, וזה ברור ופשוט לע"ד:

וכל מנהגי ישראל יש להם יסוד, ועיי' מ"ש הרב המגיד בפ"ג מה' שביתות עשור הי' שאסור לשנות מנהג כל מקום, כי מנהג ישראל תורה היא ורק שנשתכח הטעם של המתקנים. וישבתי במקום אחר קושית הח"ס ביו"ד סי' קצ"א מדוע מברכין על הדלקת נר יוהכ"פ ואין מברכין על הטבילה בערב יוהכ"פ ? עיי"ש ובראש סוף פרק יום הכפורים. ולע"ד לא קשה כלום, כי מנהג הדלקת נר יוהכ"פ נתקבל בישראל ומוזכר במשנה פסחים דף נ"ג ע"ב, אבל הטבילה בערב יוהכ"פ לא נתקבל ואין מוזכר במשנה ובגמרא. כ"ד ידידו הד"ש ושלום כל בני הקהלה יחי' בברכת שמחת פורים:

הק' שלמה הרש שיק:

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה