שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה ר"ס
שיל"ת קארצאג עש"ק תצוה תרנ"ט לפ"ק:
החיים והברכה בלי יגון ואנחה לידידי איש כלבבי הרבני המופלג בתורה וביראה טהורה, מו"ה אברהם צבי פישער ני' ש"צ ומו"צ בגלילי קיק קענדערעש יע"ה:
אהובי ! מכתבו קבלתי והנני להשיב על שאלתו שנשאל מאחד הדר בפוסטא, יען שאי אפשר לו לבא בכל שבת מארבע פרשיות לעיר כי אדונו לא יתן לו רשות ע"ז אם שיקדים פרשת פרה לפרשת החודש באשר כי דעת מקצת פוסקים באו"ח סי' תרפ"ה הוא שכמו שפרשת זכור דאוריתא כן פרשת פרה מדאוריתא, והמג"א לא ידע היכא רמיזא בתורה שפרה מה"ת, והאריך בזה וביקש לשמוע דעתי. הנה דעת התוס' בקיצוריו שקריאת פרשת פרה הוא מה"ת, ומצאתי בספר הורי זהב לפי מה שדרשינן בספרי "חוקה חוקה" יש לומר דגם לענין קריאה דרשינן, כי קריאת הפרשה ביוהכ"פ מעכב מדאוריתא כדאיתא בש"ס יומא דף ה' ע"ב מנין שאף מקרא פרשה מעכב שנאמר וגו', א"כ חזינן דקריאת הפרשה מעכב ביוהכ"פ, ויש לומר דילפינן ג"ש חוקה חוקה דגם קריאת הפרשה דפרה מדאורייתא, עכ"ל:
ואני אמרתי בזה דבר נכון עד"ז דכתיב בתורה זאת "חקת" התורה וגו' ויקחו אליך פרה אדומה וגו' והיתה לבני ישראל וגו' "לחוקת עולם", וכתב שם בספרי סי' ל"ו לחקת עולם "שינהג הדבר לדורות" ומעתה מפורש כאן שהוא נותן התורה ית"ש נתן חוק זה שינהגו כן לדורות עולם, ומאחר שגוף מעשה הפרה אדומה כבר נתבטלה, ובמה אני מקיים "חוקות עולם שינהג הדבר לדורות" ? ושפיר אמרו בתוס' שקריאת פרשת "פרה אדומה" ג"כ החוב מה"ת:
ובזה ביארתי שיטת הראשוני' בתוס' ברכות י"ג ע"א בד"ה בלשון והראש בפ"ג מברכות וכן דעת תוס' שניץ שהובא בשו"ת תרה"ד סי' ק"ח דסוברים פרשת זכור מדאורייתא, ואני שואל שאלת המג"א על שיטת תוס' קצרות שפרה מה"ת היכא רמיזא, היכן רמיזא בתורה שמחויבין לקרות פרשת זכור?
ועל דרך שאמרתי מובן היטב, דהנה השל"ה דף רמ"ב כתב שחכז"ל תיקנו לקרות בכל יום ויום הקרא "זכור את יום השבת" וגו', זכור את אשר עשה ה' למרים", זכור את אשר עשה לך עמלקי וגו' זכור את יוס' אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. "זכור אל תשכח את אשר הקצפת' את ה' אלקיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרי' וגו' (עקב). והנה קשה למה אין אנו נוהגין לומר אלו ששה ואומרי' רק ארבעה זכירות ? ב' קשה להבין היכן מצינו בתורה חוב לומר פרשת עמלק לדורות עולם אדרבא בתורה כתיב והי' בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך מסביב בארץ אשר ה' אלקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק, מבואר בעת שיש לנו מנוחה מן האויבים ובעת שאנו יושבים בארץ אשר הנחיל לאבותינו, אמנם בגולה בעת שאנו מפוזרין וזרים יושבים בנחלתינו מאין לנו החוב למחות זכר עמלק?
אבל קושי' אחת מתורצת בחברתה, שלכן אנו אומרים רק ארבעה זכירות ולא אומרים גם "זכור את יום השבת" וזכור את אשר הקצפת" יען דכתיב (בשלח) ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, ואמרו חכז"ל שלכן בא עמלק לפי שרפו ידיהם מדברי תורה ולא יראו אלקים, ובכל זמן שלא שמרו ישראל את השבת ופונים עורף לתורה ומחזיקין במחלוקת בא עמלק ויבא גם לעתיד. ומעתה אם אנו זוכרין מעשה עמלק בזה אנו זוכרים את אשר הקצפנו את ה' ובזה אנו זוכרים קדושת השבת, ולכן לא תקנו הגאונים לומר רק אלו ארבעה זכירות, כי באלו ארבעה נכללו כולם:
ויען בפרשת ויבא עמלק כתיב:
כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור, ובשבת כתיב למען "תזכור" את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך מזה אנו למדין כשם בזכור של שבת החיב לזכור כל ימי חייך, כן בזכור אשר עשה לך עמלק החיב לזכור כל ימי חייך, ומעתה שפיר כתבו בזכור עמלק שמה"ת החוב לקרות הפרשה מן הספר לכה"פ פעם אחת בשנה, וקבעו הקריאה בשבת שלפני פורים כדי לסמוך מחיית עמלק למחיית המן שהי' מזרע עמלק:
מעתה לפ"ז יש לנו סמך לדרש כי זכור ופרה הם מרומזים בתורה לקרות בשנה בציבור מתוך הספר לכה"פ פעם אחת בשנה:
ומעתה לפ"ז אני אומר דבר חדש, כשם שיש סמך מה"ת לקריאת פרשת פרה כן יש לנו סמך לקרות פרשת החודש דכתיב החודש הזה לכם ר"ח ראשון היא לכם לחדשי השנה, כי החודש הזה נתקדש לנו בני ישראל והוא יסוד התורה ויסוד הדת. אבל אין כונת הקדמונים שאמרו שפרשת זכור ופרה הם מה"ת כשאר מצות עשה שבתורה אלא שכל ארבעה פרשיות הם תקנת חכז"ל לעשות זכר למצות שנהגו בארץ, וכן מורה לשון הלביש באו"ח סי' תרפ"ה וחכז"ל תיקנו לקרות ד' פרשיות בשנה מר"ח אדר עד ר"ח ניסן לזכרון ד' דברים וכו', אלא שלפרשת פרה וזכור יש סמך ודרש בתירה יותר מן שקלים וחודש. ומעתה אם יש סבה המעכבת וברור שיכול לילך לקריאת פרשת החודש אפשר שיש ליתן קדימה לפרשת החדש מפרשת פרה, כי רוב הפוסקים סוברים שאין רמז בתורה לקריאת פרשת פרה, וכפי חקירתי והשערתי בודאי החודש קודם לפרה ודו"ק. והנני חותם באהבה רבה ידידו החותם בברכת שמחת פורים:
הק' שלמה הרש שיק.