אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה רמ"א

תשובה ר"מ

מנהג לומר כל נדרי בציבור הוא תקנות חכמי התנאים בבבל, שהוא הלשון שדברו, בבבל, ומוזכר בש"ס נדרים כ"ג ע"ב הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לנדור וכו', והגאונים תיקנו לומר כל נדרי בליל יוהכ"פ לפי שאז כל העם בבהכ"נ ומפורש ביחזקאל מ' שקראו את יוהכ"פ ראש השנה, דכתיב בעשרים וחמש שנה לגלותינו "בראש השנה בעשור לחודש" וגו'. ורבינו סעדי' גאון תיקן לומר "ונסלח' וגו' אחר כל נדרי (ריץ גאות דף ס' ע"ב) ומדכתיב גבי משה בסדר בשלח גבי עמלק וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד קבלו חכז"ל איש מפי איש עד משה בתענית צבור יעברו שלשה לפני התיבה (מכלתא בשלח סי' י"ב), ומה שאין נוהגין כן ביוהכ"פ רק אצל אמירת כל נדרי, כתב המג"א באו"ח סי' תקס"ו לפי שעכשיו כל אחד מתפלל לעצמו אין צריכין לעמוד שנים אצל הש"צ רק אצל כל נדרי משום הפרת נדרים בשלשה:

ואז אלו שלשה אומרים בישיבה עול מעלה ובישיבה של מטה וכו', ויש על נוסח זה ב' פירושים, א' שזה קאי על מתיבתא עלאי ומתיבתא תתאי כמבואר בזוהר, ב' בישיבה עילאה בעלי התלמוד שאמרו כל תענית שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית, וישיבה של מטה היא הב"ד שקבוע בעיר גזרו והתירו להתפלל עם העבריינים, ה י' עם אלו העוברין על גזרות וחרמות הקהל ומתירין להם כדי שיוכלו להתפלל עמהם. ואפילו לא ביקשו הם להתיר להם, בכ"ז אנו מתירין משום דאמרו כל תענית ציבור שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית, שהרי הלבונה ריחה רע ומנאה התורה עם סמני הקטורת, ולכן עומדים שני חשובי הקהלה אצל הש"ץ שהוא השלישי כדי להתיר ולהתפלל עם העבריינים (לבוש או"ח סי' תרי"ט) ועיי' בבה"ט סי' צדיק אפילו הם בציבור הרבה חוטאים לא ימנע להתפלל עם הציבור ולא יתפלל ביחידות כלל:

ובס' זהל ציב על תרי"ג מצות בסיף כתב ויקץ יעקב משנתו ויאמר ס"ת צבור. ואח"כ כתיב מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים, מכאן רמז שתפלת צבור חשוב מאד. ובספר פענח רזא כתב צבור ר"ת צדיקים בינונים וגם רשעים, כולם ביחד חשובים צבור, וצבור כמספר רחמים כי ע"י שמתפללים בצבור מעוררים רחמים:

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה