שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה רל"ו
הכינה והברכה להרב המאור הגדול מו"ה שבתי ליפשיטץ מורה ב"ק אילאנצא נ"י:
הנה ראיתי בסוף ספרו שרביט זהב החדש שהעיר על מ"ש בס' אמונת החכמי' פכ"ד דף נ"ט שכתב וז"ל:
ורע כי סגולת הטבילה היא להוריד על האיש נשמה חדשה, כי שורש המקוה למעלה היא אותה הבינה העליונה אשר שם שורש הנשמה, ולכן גר שמל ולא טבל הרי הוא כנכרי גמור לכל דבריו. טבל ולא מל הרי הוא יהודי גמור לכל דבר, עכ"ל. וע"ז כתב מעכ"ת והיא פלא גדול שהרי אנן לא קיי"ל כן, עיי' יבמות דף מ"ו ע"ב ויו"ד סי' רס"ח ? ומורה עלה על ראשו שהגאון הנורא הזה טעה בדבר מפורש!
ולע"ד שלא טעה המחבר רק המדפיס טעה, וכתב תמור טבל ומל הרי הוא יהודי גמור וכו' טבל ולא מל וכו'. והענין הוא שהמחבר רצה להורות לנו דבר חדוש. יען דלהלכה לא נתברר לנו אי אמרי' בתלתא פעמים הוי חזקה או בתרי זימני, בריש חולין אמרו כגון ששחט לפנינו ב' או ג' פעמים. ומדוע לא אמרו בהחלט ששחט ב' פעמים או ג' פעמים ? וכן בחולין דף מ"ז גבי ר' נתן הבבלי שלישי הביאו לפני וכו' וכתבו בתוס' שם נראה דסובר בתרי זימני הוי חזקה, ולא כתבו בתוס' הלכה ברורה בזה. וכן בש"ס חולין צ"ה ע"ב אמרו בתלתא זימני הוי חזקה, וכתב שם רש"י יוסף איננו ושמעון איננו הרי שתים, יעי"ש. נראה מדברי רש"י שרצה לומר בכונת הש"ס לפי שבתלתא פעמים הוי חזקה ברורה לכן הקפיד שלא לשלוח את בנימין למען לא הבא לידי חזקה:
מעתה אם אנו רוצים להעמיד דבר על החזקה או לדעת בבירור שיצא מחזקתו הקודמת צריכה להיות דבר ברור היי' בשלשה פעמים, א"כ נכרי שבא לפנינו להתגייר מחויב לעשות ג' מעשים בפועל לפנינו כדי להוציאו מן חזקת עובד ע"א ולהחזיקו שמאמין ביחיד ומיוחד ית"ש ומעתה קשה האיך פסקינן להלכה ביו"ד ס"ס רד"ר מל ק"ל הרי הוא כיהודי לכל דבריו הא מילה וטבילה הם רק שתי מעשי' בפועל ? אלא ע"כ סברו שבתרי זימני הוי חזקה, וא"כ במילה וטבילה יצא מחזקתו הקודמת, וז"ש מל וטבל הרי הוא כיהודי לאשמועינן דלהלכה אמרי' שדי בתרי מעשים, כנלע"ד:
ובמקום אחר אמרתי שהמקובלים כתבו על דברי חכז"ל תשובה תפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה צום קול ממון, להורות לנו שבעל תשובה צריך לעשות שלשה מעשים בפועל כדי להראות שמתחרט על מעשיו הרעים. א' תשובה, שלא די במחשבת הלב בלבד אלא שצריך לעשות מעשה בפועל, וזו צום שצריך לענות את גופו שהיא כאלו הביא קרבן בפועל. ב' תפלה, שאין די לו אם מתחרט ומבקש בלב בלבד. מחילה וסליחה וכפרה אלא שצריך לעשות מעשה בפועל הי' קול להוציא מן הפה שמתודה, ג' צדקה, שלא די אם מקבל על עצמו לעשות צדק ומשפט, אלא שצריך ליתן מיד ממון, ובשלשה פעמי' הוי חזקה שלא ישוב לחטא. כ"ד ידידו מוקירו הדש"ת:
שלמה הרש שיק.