אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה רל"ג

תשובה רל"ב

שיל"ת ערב יום הקדוש תרנ"ב לפ"ק. שנה טובה ומתוקה לידידי הרבני המופלג, חרוץ ושנון ירא שלם, כש"ת מו"ה אהרן גאלדמאן יחי' מורה בק"ק פעלעדהאזא

יע"ה:

אהובי ! מכתבו וברכתו קבלתי, ומה שביקש להודיעו אם היושר לומר אלו סליחות בפזמון שלש עשרה מדות אי כסדרם ויאמרו ביום השישי עש"ק או להקדים האמירה ליום שלפניו ביום שקוראין בתורה", ומעכ"ת צוה לאמרם ביום ה', ובן תורה אחד פלפל עמו לאומרם דוקא ביום ועש"ק כפי סדר ימי הסליחות ? הנה גם אנכי צויתי לאומרם ביום ה', וכן ראיתי שמרן הגאון בעל מהרם שיק וכן מרן בעל אמרי דוד זצ"ל נהגו כן. ופשוט הוא לדעתי, א' יען קריאת התורה בשני וחמישי' הוא כפי משמעות הש"ס ב"ק דף פ"ב ורמב"ם פי"ב מתפלה הי"א "תקנות משה רבינו" כדי שלא יהי' ג' ימים בלי תורה, ועי' במג"א סי' קל"ה ובמס' סופרים פ"י. והנה הפ"ח בסי' קל"ה מקשה האיך אמרו הטעם שלא ילכו ג' ימים בלי תורה. הרי גם בימי משה קראו קריאת שמע ? ולע"ד דלק"מ לפי שתיקן שילמדו תורה ברבים לכל הפחות בכל ג' ימים, כמ"ש קדושים תהיו כי קדוש אני וגו' פרשה זו בהקהל נאמרה, הכונה הגם שאם יחיד קורא ק"ש ועוסק בתורה שכינה שורה עליו, בכל זאת במדרגת קדושים לבא אי אפשר רק בקיבוץ ובהקהל. ויען כי אמרו חכז"ל שמשה עלה למרום ביום ה' לקבל לוחות האחרונות וירד ביום ב' ונתרצה לו הקב"ה ואמר:

"סלחתי כדברך", ומבאר ביש"ש ב"ק פ"ז סי' מ"ג שבסדר עולם אמרו שעלה בזין בסיון וירד שבעה עשר בתמוז' ושבר הלוחות, ובי"ח עלה וביקש רחמים שנאמר ואתנפל לפני ה' ארבעים יום וגו' ובכינו נתרצה המקום ואמר שיפסול שני לוחות ועלה ביום למד, וירד ביום ב' ביום הכפורי' " ומם ימים האחרונים חסרים לילה אחת על כל פנים אם תהי' הירידה ביום ב' וביום הכפורים, דכל העלייה הי' בבוקר, דכתיב ועלית בבוקר וגו', וראיה לזה ואני עמדתי בהר כימים הראשונים, משמע ביום ולא בלילה, יען דראשונים ואמצעים מלאים היו. ואפי' לרבנן דסברו ר"ח אב הי' ביום ב', מכל מקום אשכחן שפיר שבכ"ט באב שירד אותו היום עלה, ואז יהי' אפילו ימים האחרונים מלאים, עכ"ל:

ולכן נהגו הקדמוני' להתענו' בשני וחמישי או כשגזרו תענית בגזרוי צבור בסבות המתרגשות לקבוע אותם ביום שני וחמישי (או"ח סי' תק"פ). וכן במנהג שני וחמשה ושני שתיקנו להתענו' ולומר סליחות אחר פסח וסוכת הטעם כי ימים הללו נשארו מאז ימי סליחה ומחילה להשבים אל ה' מתוך תשובה תפלה וצדקה:

ומה שמתחילין אלו שלשה ימים של תשובה ביום שני ומסיימין ביום שני, ולמה לא תיקנו להתחיל ביום החמישי ולסיים ביום ה' כיון שהעלייה של משה רבינו היתה ג"כ ביום ה' ? ע"ז אמרו בסוף תענית שתיקנו חכמים שלא לגזור תענית על הציבור לכתחלה על יום ה' בשבת כדי שלא להפקיע השערים, היי' שאם יהי' צריכין לקנות מזונות לצורך התענית וגם לצורך שבת אז תתיקר השער, עיי"ש:

ומזה הטעם שתיקנו הגאוני' לומר והוא רחום" בשני וחמישי לפי שהם ימי סליחה ומחילה:

ובים של שלמה חולין פ"ה סי' י"א יש נוהגין שלא לאכל בשר ביום ב' וה' לפי שבהם עלה משה למרום וראוי לעסוק בהם בתור' ובתפלה ולמעט בתענוגי', עיי"ש:

מעתה מכל זה מבואר באר היטב שאם חלים הסליחות כמו שהי' בשנה הזאת שטוב לומר ביום ה' הסליחות י"ג מדות ביום ה' לפי שאז קוראים בתורה ומקיימים תקנת משה רבינו ובו ביום אמר ה' למשה סלחתי כדבריך:

וראיה לזה מדברי המדרש שדרשו דרשו ה' בה-מצאו שהקב"ה יותר מצוי ביום ב"ה, לומר שטוב לעורר רחמים באלו ב' ימים שהי' בימי משה ימי מחילה וסליחה:

וכן מצינו שאנשי מעמד התענו והתפללו על יורדי הים ועל הולכי מדבר ועל החולים ועל היושבים בבית האסורים ביום שני וחמישי. ואחר שבטלו אנשי מעמד תיקנו להתפלל בשני וחמישי הפלת יהי רצון", ואחר כן קבעו הגאונים והוסיפו עוד הפלה על החכמים ועל הגאולה:

ויש לחזק עוד הטעם, יען דביום ה' הי' שיום כנסיה" לבא מכפרים לדון דין ומשפט לפני הב"ד ולשמוע קרה"ת ולקנות צרכי שבת, א"כ מן היושר לקבוע האמירת י"ג מדות ליום ה' למען אנשי הכפרים יתפללו גם הם:

ועוד טעם כי נוהגים ביום הזה להתענו' ועל עש"ק אין קובעים תענית:

ועוד טעם דחזינן תיקן עזרא לכבס דבגדי' ביום ה' ביארתי בתקנות ותפלות בער י"א שעזרא למד זאת מתקנת הנביאים שתיקנו שאנשי מעמד יכבסו לו ספרו ראשם ביום החמישי", ולא בערב שבת מפני טורח השבת (עיי' ב"ק פ"ב ריש פ"ב ופ"ד מתענית ועיי' מג"א סי' ר"ס). וכן כתב במנהגי ר' אייזיק טירנויא וז"ל ביום ח' של תשרי או ביום ו' קודם יוהכ"פ אומרים פזמון י"ג מדות. וזה כדברי, יען דאם חל יום הקדוש ביום ב' אז שבת הוא דז' תשרי, ואומרים י"ג מדות ביום ו' תשרי שהוא יום החמישי. הרחמי' ינחם עליו ועל כל ישראל כתפלת ידידו:

שלמה הרש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה